בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שבוע אופנת גברים בפאריס לסתיו-חורף 2011-2012: לא כבד, מכובד

ויקטור ורולף שילבו משבצות עם פסים, בלואי ויטון מצאו השראה אצל כת האמיש, וז'אן פול גוטייה השתעשע ובחר להלביש את ג'יימס בונד. החליפה הגברית חוזרת, בגרסת המאה ה-21

תגובות

דור חדש רואה בחליפות מחויטות ובמעילים אציליים תרופת נגד לאופנת הבגדים הספורטיביים היום-יומיים. לרגע נדמה כי צוות השחקנים של הסדרה "מד מן" הגיע לתצוגות הגברים ועבר מיתוג מחדש שמתאים למאה ה-21.

במוקד שבוע אופנת הגברים בפאריס לעונת סתיו-חורף 2011-2012 עמדה החליפה. ההלם הגדול ביותר נרשם כנראה בתצוגה של קום דה גרסון, שהציג את הטוקסידו בדקדנטיות פרחונית מעל מכנסיים מודפסים או חצאיות ארוכות, על גברים שנראו כאילו יצאו ממאורת אופיום. השבוע הסתיים בשיר הלל מקסים לעט, בתצוגה של איסי מיאקי. שם הוסיף המעצב דאי פוז'יווארה לפריטים כיסים גדולים שמתוכם הציצו מחזיקי עטים.

התייחסות לחליפה ברצינות, אבל לא בכבדות, דורשת מבעל מוח מקורי לבחור בחליפת שני חלקים, אבל מיד להקליק על כפתור הריענון. אפשר לעשות זאת לפי מידה, כמו בז'קטים והמעילים המחויטים משנות ה-40 שעיצב רולנד מורה לקו ".Mr". אפשר לבחור בפרשנות הומוריסטית ללבוש המהודר כפי שעשה ז'אן פול גוטייה בגרסה השנונה שלו לג'יימס בונד הלבוש בחליפות קלאסיות, או בדמותו של ג'יימס בלונד הבדיוני שיצר, הלבוש באופן מעודן ומקושט יותר.

אל הספסל בפארק

ריק אוונס המשיך ללכת במסלול האפל של עור ובד, מעילים וסינרים, ואחר כך הקל מעט את החומרה בזרימה של סאטן לבן ש"נזל" מדש הבגד. "חשבתי על שירות, אחריות ורשמיות", הסביר אוונס את שכבות האפור והשחור, את הפרווה הסמיכה בבטנת מעיל ואת העיטורים כגון שסע מתכתי. ניכר כי הוא פונה לכיוון האזור היוקרתי של העיר, אבל שומר על גסות גולמית שטענה באנרגיה גם את הבגדים המחוטבים ביותר שלו.

הלוק של דריס ון נוטן היה מובהק ומובחן. הקולקציה המרשימה שלו לכדה את מצב הרוח החדש של בגדי הגברים: מידה של צבאיות, ללא הנוקשות המשתמעת מכך. האיזון בין הבדים המסורתיים של המעילים והז'קטים לבין בדים טכניים יותר שנלבשו מתחת יצר שילוב מודרני ומנע מהקשיחות החדשה להיהפך לנוקשות הנפוחה מחשיבות עצמית. "ניסיתי למצוא דרך חדשה לשלב אלגנטיות וזוהר", אמר ון נוטן, שזכה בצדק לתשואות.

איש לא ציפה שריי קוואקובו תבחר במלה "דקדנס" ותציג קולקציה של קום דה גרסון ובה בדי משי שופעים שנשפכים עד הרגליים - בצורת מכנסיים או חצאיות - מתחת לפריטים מחויטים בגזרה צרה. אלה היו בגדים חדשים וכובשים, מדויקים בתפירה של מעיל ארוך וכהה ושל ז'קטים הנצמדים לעמוד השדרה ואחר כך מתפרשים לזנב מעוגל. האודיסיאה של המעצבת היתה יפה במוזרותה ומאחורי קפלי המשי הרכים הוצגו בגדים אלגנטיים וגבריים.

מעיל הפראק היה למוטיב חוזר בעונה. אצל לואי ויטון הוא הופיע כשולי בגד צפים או כז'קט מרופד הנפרש מן המותניים מאחור. זה היה חלק ממסר של שילובים בין הרשמי ליום-יומי. התצוגה הציבה זה מול זה ז'קט קפלים רך מאריג טוויל ומעיל מצופה גומי עמיד בפני גשם, מול ז'קט בלוזון עשוי זמש עם פיגמנטים של כסף. "ניסיתי לשחק משחק של ניגודים בבדים", אמר מנהל הסטודיו, פול אלבר. אבל ההשראה ששאב מכת האמיש שיוותה לקולקציה האפלה רצינות יתר, למרות פרץ הכתום. אפקט זנב השניים באחד, שנוצר כנראה בהשראת המתח בסרטיו של דייוויד לינץ', היה קשה לעיכול. אבל הבגדים שימשו רקע פשוט למגוון חדש של תיקים בעלי מראה רך בהדפס הדמקה המזוהה עם המותג.

ג'וניה ואטנאבה תמיד היה מטורף על אמריקה. אבל התצוגה הוסיפה הידור לאווירה של יום ראשון בניו יורק. הגברים שטיילו אל ספסל בפארק היו בעלי מראה רשמי ונינוח: ז'קטים שקטים מטוויד או סריג, בתוספת מאירה של כיסים וטלאי משבצות. החולצות והקרדיגנים המכופתרים יצרו פרשנות רעננה לסגנון "קז'ואל מהודר". אפילו המעילים התפוחים נראו מרוככים עם הבטנות בצבע ורוד-תינוק.

"חשבנו על החליפה - וזה בעצם שני פריטים מאותו בד", הסביר ויקטור הורסטינג כיצד אפשר ליצור חליפת שני חלקים קלאסית מבד ג'רסי עם מכנסי טרנינג, מקורדרוי אדום או כז'קט משבצות עם מכנסיים מפוספסים. גישת ה"שילוב ללא התאמה" היתה וריאציה על נושא מוכר, אבל השימוש שעשה צמד המעצבים ויקטור ורולף במרקמים ובצורות הפיח חיים בשם של הקו - "Monsieur".

הלוק של ז'אן פול גוטייה התמקד בטוקסידו, רקע קלאסי לג'יימס בונד והמרטיני שלו. אבל מאחר שפרוורטיות אופנתית היא תמצית רוחו של המעצב, עבודת החייטות המעולה צריכה להצטמצם לז'קט מושלם שנלבש עם מכנסיים קצרים החושפים גרביים מרשתות דגים; או להתהדר בזוהר בנוסח גולדפינגר. על שני דברים אין עוררין אצל גוטייה: הכישרון בגזירה וחוש ההומור שלו.

רומנטי בעידן הטכנו

התפישה של אופנה לכולם מוכרת לאסתטיקה של יוז'י יממוטו, אבל הוא גרם לסילואטות הגדולות שלו לשיר בבדי טוויד. הם החלו בשקט ככתמי צבע ובסופו של דבר התפרצו למעשה טלאים של עבודת חייטות. היה משהו פרוע וחושני בשילוב אריגי הצמר והסוודרים עם דובדבנים בשלים וחושניים, תפוחים ועצמות כהדפסים, וכמובן חלוקי המשי בהדפס נשים עירומות.

היה משהו מתוק ועמוק בסיפור של איסי מיאקי, כפי שסיפר אותו דאי פוז'יווארה. בפסקול התצוגה נשמע קולו של גבר צעיר, שמקליט את אירועי היום שלו. זה היה שיר הלל למלה הכתובה במכתבי אהבה, שכתב החייט-האמן הזה. קרדיגן דחוס וססגוני, ז'קט מקומט וסוודר שעליו נתזי צבע רמזו על כך שהוא רומנטי, אבל עשו זאת בבדים של עידן הטכנו.

כמויות בד הג'רסי שנשפך על מסלולי תצוגות הגברים תועל בתבונה בידי קריס ון אש, שהז'קטים המשובצים ומעילי הקרדיגן שלו שמרו על צורתם בזכות החומר הגמיש. הוא השתמש בקווים גיאומטריים ששיוו לגוף צורה של קופסה, במראה בוהק של חולצות ומכנסיים שחורים, שנשבר מפעם לפעם על ידי הוספה של תיק שליחים. צבע שחום חמים, שהופיע בנעליים, במעילים ובז'קטים, הציע גוון אחר לאותן צורות מוארכות.

דווקא מעצב שציפו ממנו ללכת בתלם, סטה ממנו הפעם ובחר מסלול אחר. אלכסיס מאביל, שהמוטיב החוזר שלו היה בעבר עניבת פרפר, החליף אותו בסימן היכר חדש: שימוש בשרוכים לאורך רגלי מכנסיים הדוקים. המכנסיים הצמודים האלה נראו נחמד עם וסטים מאריג צמר צבעוני, אבל לא היו מספיק טובים.

הגבר של בלמיין יצא לשוטט ביערות בחולצת טי עם הדפס זאבים שמעליו וסט פרווה פראי, שהטעינו את דגמיו של כריסטוף דקרנן בחושניות חייתית. היו גם שילובים של מעיל חאקי צבאי או ז'קט כחול נייבי עם מדי איש יערות המקושטים בצעיפים טיבטיים ומעילי דאפל צמריריים, שגרמו לבלמיין להציג אנרגיה מינית שחודרת מבעד לבגדים. *



איסי מיאקי


דריס ון נוטן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו