בארון של אבי בוסקילה: קצין וג'נטלמן

עתליה, לדמן, תצלומים: טלי שני
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עתליה, לדמן, תצלומים: טלי שני

אבי בוסקילה, בן 35, עבר לתל אביב לפני 13 שנה ממושב משמר הירדן שבצפון. לפני כמה שנים השתחרר בדרגת רב סרן מצבא קבע, שם שירת כקצין מבצעים. כמי שלבש מדים חלק ניכר מחייו, הוא מספר: "בצבא אתה נמצא תחת מגבלות תודעתיות. מחוץ לבסיס הכל נראה מוזר. כשהייתי רואה אנשים שמתלבשים בצורה שונה וצבעונית, הם נראו לי שונים. באותה תקופה אפילו הבגדים האזרחיים שלי היו בצבעי ירוק, שחור ולבן, בשילוב עם מכנסי ג'ינס".

בוסקילה החליט לשנות כיוון, השתחרר מהצבא והחל לעבוד כמנהל לקוחות אסטרטגי במשרד הפרסום "לעומק התודעה". "השינוי שעשיתי ריענן אותי, החזיר לי נעורים, אנרגיה וקצב שלא קיימים כשאתה עושה אותו דבר שנים, במיוחד במסגרת צבאית". לדבריו, הבחירה בתחום הפרסום נבעה מאהבתו לשילוב בין יצירתיות לניהול. "ירדתי מבחינת תנאים ופניתי לעולם שונה משהכרתי", הוא אומר.

המשרה החדשה זימנה לו אפשרות לחקור כיוונים אופנתיים שונים מאלה שהורגל בהם. "כשהתחלתי לעבוד במשרד הבחנתי כי כולם מתלבשים בצורה מעונבת, חולצות במכנסיים ופשטות שלא מנקרת עיניים. מכיוון שהמשרד עוסק הרבה בפרסום לצעירים ועובד מול לקוחות שמחפשים גישה רעננה, היה נראה לי שאפשר להתנהל עם קוד לבוש יותר משוחרר, שגם חולצת טי יכולה להיראות פיין", הוא אומר.

בכל הקשור להרגלי קניית הבגדים, ניכר כי נותר בו משהו צבאי. הוא מעיד על עצמו כי הוא סוקר את החנות במבט זריז, מוצא את שחשקה בו נפשו וניגש היישר לקופה. שריד נוסף מתקופת הצבא, אשר מקרין על יחסיו עם בגדים, הוא חיבתו לצווארונים מעומלנים ובגדים ישרים ונטולי קמטים. "אני שולח את הכביסה למכבסה", הוא מספר, "אני אוהב שהבגדים חוזרים מגוהצים ונקיים. הבעיה היחידה היא שמהר מאוד הם זרוקים על הספה, עד שהעוזרת באה". *

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ