בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אדריכלות | בשדה יעקב מתפללים לנס

בית הכנסת של שדה יעקב הוקם לפני 65 שנה על ידי התושבים. האם יצליחו לשנות את ההחלטה להרוס אותו?

תגובות

אייקונים אדריכליים בסכנת הכחדה

ב-65 השנים האחרונות שימש בית הכנסת של מושב שדה יעקב כמרכז הרוחני, הקהילתי והתרבותי של בני הכפר. "מקום של חתונות, של ברית מילה, של לוויה, מקום של הכל", מתארת בהתרגשות תושבת המקום נחמה גונן. "החיים שלנו סובבים את בית הכנסת. כל השמחות, התפילות והבכיות שלנו נמצאים בתוך הקירות שלו". אבל נראה שסנטימנטים לחוד ומציאות לחוד. לפני כמה חודשים הוחלט לסגור את בית הכנסת לאחר שבבדיקה הנדסית הוא נמצא כ"מבנה מסוכן". לפי שעה התושבים חלוקים בדעתם על גורלו: רבים רוצים לשמר ולשפץ את המבנה בשעה שאחרים, ביניהם המצטרפים החדשים משכונת ההרחבה, מבקשים להרוס ולהקים במקומו היכל חדש ומרווח יותר. לאחרונה הוחלט באופן רשמי על הריסה.

שדה יעקב הוא המושב הראשון של תנועת הפועל המזרחי. הוא עלה על הקרקע ב-1927 כישוב מבודד למדי בפאתיו הצפון-מערביים של עמק יזרעאל. אבן הפינה לבית הכנסת הונחה ב-1946, לקראת חגיגות ה-20 למושב. כל חברי המושב גויסו למאמץ להקמת הבניין. כל משק חויב במס של אחוז וחצי וחברים רבים אף נרתמו ותרמו ימי עבודה - חפרו, יצקו והניחו ברזלים. "המייסדים החליטו להקים מבנה גדול בהרבה מכפי צרכיהם", מוסיפה גונן, "הם רצו להראות שמרכז הכפר הוא הרוח, להבדיל מכפרים אחרים שבהם המרכז הוא אסם התבואה. זה עלה להם במאמצים גדולים ועד היום אנחנו מאוד גאים על החלטתם".

על התכנון הופקד האדריכל קומט מחיפה. בשנות ה-40 הסגנון הבינלאומי כבר היה חלק בלתי נפרד מאוצר המלים של המתכננים בארץ, חלקם אף העזו לפזול לכיוון האבסטרקטי של המודרניזם. בית הכנסת שתיכנן מייצג במידה רבה את המעבר בין התקופות האלה. מצד אחד ניתן למצוא בו אלמנטים קלאסיים כמו קולונדות מרובעות וכיפה, ומצד שני הצורה הכללית מורכבת ממסות ריבועיות חפות מכל מניירות סגנוניות. במיוחד ראוי לציון האופן המיוחד שבו יושב הבניין על מורד גבעה קטנה. הכניסה הראשית פונה לכיכר ציבורית מוצלת בזמן שהאגף התחתון פונה למדשאה גדולה. קומט שיבץ בחזית הראשית שני מדליונים מעוגלים של מגני דוד. צורה זאת חוזרת גם בדלת הכניסה הראשית ובחלק מהסורגים והחלונות המעוגלים.

גם כלפי פנים שומר בית הכנסת על שפה עיצובית מאופקת: טיח לבן פשוט, כיסאות עץ צנועים ומרצפות טרצו ארץ-ישראליות. ארבעה עמודים מאסיביים נושאים את הכיפה ותוחמים את במת החזן. כוחו של הבניין הוא בגובהו יוצא הדופן ובאור הטבעי שחודר מבעד לחלונות הרבים. האדריכלות המדויקת מרשימה ומרגשת בהרבה מבתי כנסת "מעוצבים" הספונים באבן-ירושלמית שנבנו בתקופות מאוחרות יותר ברחבי הארץ.

כאמור, אחרי עשורים שבהם שירת בנאמנות את התושבים, נסגר בית הכנסת במפתיע מחשש להתמוטטות. מהנדס שהוזמן כדי לבדוק את מצבו קבע כי מדובר ב"מבנה מסוכן" וכי שלד הבניין נבנה במקור באיכות נמוכה. ועד המושב סירב לקבל על עצמו את האחריות לביטחון המתפללים והורה להעביר את הפעילות למבני ציבור אחרים. תושבים בכפר העידו כי המצב הנוכחי בלתי נסבל. "אין לתפילה הזאת צורה, הקהילה כולה נפגעת כי אנחנו לא יכולים יותר להתאסף יחד בשבתות", סיפר אחד התושבים.

ההחלטה להרוס את המבנה התקבלה באחת מאסיפות המושב האחרונות. הוועד הציב שתי חלופות להצבעה - שימור ושיקום אל מול חלופה של הרס ובנייה של בית כנסת חדש. בין המשתתפים באסיפה היו גם תושבים רבים מההרחבה החדשה שנבנתה בפאתי המושב. מרביתם הצביעו בעד ההריסה. "אני הייתי משוכנעת שיחליטו לתקן אבל התוצאה היתה אחרת", מספרת גונן, "אני מבינה שיש תמורות במושב וההרחבה היא ברכה בשבילנו, אבל יכול להיות שחלק מהאנשים שם חשבו שזה כמו בעיר, שראש העירייה יבנה להם בית כנסת חדש. הם לא הבינו שהכסף צריך להגיע מהכיס שלהם. מאיפה נגייס עשרה מיליון שקלים לבנייה?"

מה יקרה אם בית הכנסת יהרס?

"אני לא יכולה לתאר מצב כזה. אני לא מאמינה שזה יקרה".

שיטות לא מקובלות

כמה מהתושבים הוותיקים, שחלקם כבר אינם מתגוררים במושב, פנו למועצה לשימור אתרים בניסיון לעצור את ההריסה. "אנחנו משוכנעים שיש חלופה שלישית - חיזוק של המבנה הקיים והרחבתו", אומר אורי בן ציוני, מנהל מחוז צפון והעמקים במועצה. "נפגשנו עם חברי הוועד ואנחנו מכינים כעת דו"ח היתכנות שיראה שניתן לבצע הרחבה באמצעות תוספות בנייה בשניים מאגפיו של בית הכנסת. תוספות אלה ישמרו על מרבית הערכים האדריכליים של המבנה, כולל שתי החזיתות הראשיות, ויאפשרו את חיזוקו. זה בניין מיוחד מאוד לטעמי, אני לא מכיר הרבה מבנים כל כך מפוארים ומרשימים שנבנו באזור בשנות ה-40, בפרט לא בישובים שהיו בעלי יכולת כספית צנועה".

בן ציוני מעיד כי שדה יעקב הוא מקרה פרטי של תופעה נרחבת בהרבה של היעדר רשימות שימור מסודרות בעמק יזרעאל ובצפון בכלל. בימים אלה הוא מבקש לקדם, בשיתוף הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה "יזרעאלים", תוכנית שימור מקיפה לעמק.

יעל דגני, מזכירת הוועד המקומי בשדה יעקב, מסרה בתגובה כי אין מדובר במאבק בין חדשים לוותיקים. "אין שיעור לחשיבות בית הכנסת בעבור התושבים ביישוב דתי. מדובר בלב לבה של הקהילה כולה. חלק מהתושבים הוותיקים השתתפו באופן פעיל בבנייתו, ותושבים רבים נוספים הם בנים ונכדים של מי שבנו במו ידיהם את המבנה. לכולם במושב יש זיכרונות רבים, טובים וקשים כאחד מהמקום, כילדים וכבוגרים... הרקע להחלטה הוא ליקויי בטיחות חמורים ביותר שהתגלו במהלך השנים האחרונות במבנה. המבנה נבנה בעבודה עצמית ובשיטות בנייה שאינן מקובלות היום... רוב הציבור, כולל ציבור גדול של ותיקים, קבע כי למרות הרגשות החמים שלהם למקום, ולמרות הצער הכבד על הריסת מבנה כל כך משמעותי בחייהם, יש לבנות מבנה שיתאים לעתיד היישוב... לא יתכן שתתקיים קהילה דתית ללא בית כנסת. לוועד אין כלל 'שיקול דעת' בנושא. איזה בית כנסת? את זה אנו בודקים עכשיו".



החזית האחורית של בית הכנסת בשדה יעקב; למטה: פנים המבנה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו