בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אוכל: ענת יהלום השתקמה ממלחמת יום הכיפורים בעזרת ספורט וארוחות בריאות

סיפור חייה של ענת יהלום כולל פציעה אנושה במלחמת יום הכיפורים ושיקום ארוך, שספורט ותזונה בריאה מילאו בו תפקיד מרכזי. כעת היא אחראית לתפריט בבית האוכל "הום מייד" המציע ארוחות בריאות למכירה בקופסאות

תגובות

כאשר ענת יהלום נשאלת על שינויים בתפריט ומעבר לתזונה בריאה, היא מספקת תשובה עניינית, כדרכם של תזונאים. אבל במקרה שלה, יש תוקף נוסף לדבריה, המעוגנים בסיפור חייה. סדר היום שלה לחוץ במיוחד מאז שיבצה בחייה את הספורט, או ליתר דיוק - רכיבה למרחקים ארוכים על אופני יד במרוץ סובב כנרת. אבל זה לא מספיק: היא גם שוחה בעזרת הידיים בלבד, אוכלת לפי תוכנית אישית ייחודית שבנתה לעצמה, וכל אלה הביאו לירידה של יותר מ-40 ק"ג במשקלה ולשינוי מהותי בחייה. הפעילויות השבועיות שלה כוללות גם שחייה ב"בית הלוחם" וביקור בבית החולים תל השומר, והיא גם מוצאת זמן להתבדח על תו הנכה של המכונית. "בן זוגי אומר שאני נכה ושמחה", היא מחייכת.

יהלום היתה חיילת בת 19 בבסיס טסה בסיני כשפרצה מלחמת יום הכיפורים. הבסיס, שהיה קרוב מאוד לגבול עם מצרים, הופצץ על ידי ארבעה מטוסים ונחרב בבת אחת. "ההפתעה היתה מוחלטת, איבדתי בבת אחת את כל החברים שלי ואת המפקד שלי, שאול שלו. 300 אנשים היו מוטלים על הקרקע", היא נזכרת. היא עצמה נפצעה אנושות ופונתה במסע שארך שמונה שעות לבית החולים תל השומר. בזמן הפינוי היא מתה מוות קליני פעמיים. "מוזר לומר, אבל מה שהציל אותי היה העובדה שהייתי שמנה. היו פגיעות פנימיות, אבל גם הרבה חיצוניות. איבדתי רגל". היא היתה מאושפזת במשך שנה בבית החולים והוגדרה החיילת הפצועה הקשה ביותר במלחמת יום הכיפורים. בשנת האשפוז ניזונה מהזנה מלאכותית, היתה מגובסת, וכמובן, ירדה מאוד במשקל. לאחר מכן חזרה למכורתה, קבוצת כנרת.

יהלום מספרת על כך בשקט ובתמציתיות, בלי להפליג ברגשנות. "ירדתי במשקל, אבל במשך האשפוז בבית החולים התחילו להגיע לפצועים משלוחים של אוכל ממסעדות שאימצו אותנו. ואני, שהייתי רגילה לחדר האוכל של הקיבוץ, למים, לתה ותבשילים פשוטים, נחשפתי פתאום למאכלים שלא ידעתי על קיומם: קרם בוואריה, שיפודים. מובן שהעליתי בחזרה את כל הקילוגרמים שהורדתי".

לאחר האשפוז נישאה למי שהיה בן זוגה בתקופת השירות הצבאי והוא בעלה עד היום. "הייתי כל כך שמנה, שרפי (בן זוגה) פירק לי את מסעדי כיסא הגלגלים כדי שאוכל לשבת בו בקלות". כעבור שנה נולד בנה הבכור, גיורא יהלום, מחזאי ומי ששימש מנהל הפקות המקור של יס. הוא נקרא על שם חברו הטוב ביותר של בן זוגה, שנפל במלחמה. למרות המגבלות, היא יצאה ללמוד חינוך ואמנות, ילדה את בנה השני רועי, ואז גמלה בה ההחלטה לשנות את אורח חייה.

"הבנתי שלא אוכל להמשיך כך, שזה פשוט יתנקם בי", היא מספרת. "תמיד הייתי שמנה, אבל במונחים של אז, 98 ק"ג לא נחשב למשקל בעייתי. אני זוכרת שהגעתי לקבוצות הרזיה ואמרו לי: 'מה הבעיה?' הנורמות אז היו כל כך אחרות". היא השילה 40 ק"ג ממשקלה בשנה אחת ו"התזונה נהפכה לחלק מרכזי משינוי החיים שלי. חקרתי את יסודות המזון: איזה חלבון לאכול, אילו פחמימות, איך לפרק קינוח מתוק לפיסות קטנות כדי להגדיל את האפקט הפסיכולוגי ואיך לא לעבור לקיצוניות, כי במצבים קיצוניים דיאטה לא מחזיקה אף פעם".

הירידה במשקל לוותה בלימוד שהקנתה לחברי קיבוצה. "בקיבוצים תזונה לא היתה עניין לענות בו במשך שנים. יש אוכל בחדר האוכל, יש אורז, בשר וירקות, מספיק. זו גם תזונה נכונה בסך הכל, מפני שאוכלים בשעות קבועות, ויש משהו בריא בחוסר העיסוק באוכל. אבל היסודות צריכים להיות בריאים, טבעיים. אני זוכרת עוגות 'לקח' בגובה 25 ס"מ ומרקים עם אבקות מרק. היום זה לא כך, כמובן".

שומן רווי מונע כאבים

ההרזיה המאסיבית, המעבר לתזונה בריאה וטבעית וההורדה במשקל - כל אלה גרמו ליהלום להעז, לראשונה, להיחלץ מכיסא הגלגלים. "הגעתי לבריכה ב'בית הלוחם' ופחדתי להיכנס למים, אל תשכחי ששתי הרגליים לא נשאו אותי, ורק בעזרת עידוד מאסיבי של מי שהיתה המדריכה שלי, שלומית ניר, אזרתי אומץ. היא אמרה לי: 'את חושבת שאם תשבי ותבכי זה יעזור לך?' זה היה ניעור שהייתי זקוקה לו".

יהלום למדה לשחות בעיקר בעזרת הידיים ובלילות היתה מתגנבת לבריכת השחייה בקיבוץ. "רפי היה מחכה לי על שפת הבריכה ואני התאמנתי. רק אחרי שקיבלתי ביטחון בשחייה, עברתי לרכיבה על אופני יד". העיסוק בספורט נהפך למשמעותי והשלים את השינויים בהרגלי האכילה. "גיליתי דברים שלא יכולתי לדעת", היא אומרת. "למשל, שהעיסוק בספורט במידה כזו משחרר אנדרופינים והם מפחיתים מאוד את כאבי הפנטום שפצועים חווים. וגם שמאכלים שיש בהם שומן רווי כמו שקדים, טחינה, שמן זית ואבוקדו יוצרים מעטפת הגנה שמונעת את הכאבים המציקים האלה. מרכז העצבים במוח מקרין גם על האיברים שכבר אין לך, ואת חווה כאב חזק מאוד".

השחרור מכיסא הגלגלים הוביל להליכה עם קביים, וליציאה לעבודה בתחום שהחלה להתעמק בו יותר ויותר: התזונה הבריאה. "חשוב לא להטיף למצבים קיצוניים. מי שיורד מהר מדי במשקל, גם יעלה אותו מהר חזרה. תמיד אפשר לרדת עשרות קילוגרמים בכמה חודשים אבל רצוי שהגרף יהיה אטי".

לאחר שלמדה את התחום, נקראה יהלום לייעץ לקיבוצים בדרכם אל ההפרטה. באמצע שנות ה-90 "קיבוצים החלו לגבות כסף בעבור ארוחות, חברים החלו לבשל בבית, והם הבינו שהם לא מכירים מספיק את התחום, מה צריך לאכול ומה פחות. התחלתי לעבוד עם אקונומים של קיבוצים ולהסביר להם שאוכל דיאטטי הוא לא עוף מכובס, הוא גם עדשים בשמן זית מוקפצים בסלט למשל, או ירקות, אורז, פסטה מקמח מלא. היום אני גאה לומר שיש הרבה קיבוצים שהתפריט שלהם מעורר קנאה, טוב בוודאי כמו מסעדה תל-אביבית מודעת לעצמה".

היציאה לעבודה והביקורים התכופים באזור המרכז הובילו את יהלום ומשפחתה לעזוב את הקיבוץ בתחילת שנות ה-90 ולעבור לרעננה. "הורי גרים עד היום בכנרת אבל הבנתי שרוב חיי מרוכזים במרכז. התנייעתי בקיבוץ במכונית כל הזמן, כמה אפשר לראות מישהי בוולוו סטיישן זזה מפינה לפינה?"

משפחת יהלום (כולל הבן השלישי שנולד בינתיים) יצאה לכמה שנים לשליחות בדרום אפריקה במסגרת עבודתו של בעלה, וכששבו משם עזבו לעיר. בעקבות היכרותה עם פעילים באלו"ט, היא הוזמנה לשמש יועצת למעונות יום של חוסים אוטיסטים. "ראיתי לראשונה עד כמה נחוצה התזונה הנכונה גם למי שמתקשר פחות טוב. החוסים לומדים ומי שמשקיע בהם יכול להיות גאה בעצמו. הרי העבודה שלי עוסקת במניעת מחלות דרך התזונה. זה חשוב במיוחד באוכלוסיות שלא תמיד אפשר להסביר להם את הדברים כפשוטם, אלא יש להנחיל להם את ההרגל בדרך לימודית, סובלנית".

הניסיון שצברה במשך שנים של בניית תפריטים הוביל את יהלום לגיבוש תוכנית אישית לבישול ולהרזיה. "יום אחד ניגשה אלי מישהי והכירה לי את עופרה לוי. לוי היא בתה החורגת של פרופ' גבריאלה שלו, מי שהיתה שגרירת ישראל באו"ם ואלמנתו של המפקד שלי בצבא, שאול שלו. מיד התחברנו. עופרה היא עורכת דין שהחליטה לעשות הסבה וכעת היא מבשלת במקום ששמו 'הום מייד' בשכונת מונטיפיורי בתל אביב. היא אחראית לבישולים, ואני אחראית לתפריט, לרכיבים, לתזונה הנכונה".

ב"הום מייד", שנפתח לפני כשנה, נמכרות ארוחות בריאות בקופסאות, "כי הרי המכשול הכי גדול למי שרוצה להקפיד על תזונה נכונה הוא זמן ההכנה. צריך הרבה כוח רצון כדי להתייצב בכל יום או יומיים ולהכין את הארוחה הבריאה: עדשים, ירקות, פרוסות בשר, קינוח". כך מעבירה יהלום את עקרונות התזונה הנכונה להמונים באמצעות קופסאות.

כיום יהלום היא כבר סבתא לנכד אחד, אבל לא זו בלבד שלא זנחה את הרכיבה המאומצת על אופניים, אלא שלדבריה, "ביום שאני לא רוכבת, זה ניכר מיד במצב הרוח שלי. הספורט לא רק מאזן את הגוף ומונע השמנה, אלא גם משפיע מאוד על מצב הרוח. רכיבה היא משהו שמוציא אותי לטבע, ואל תשכחי שאני בת כנרת אחרי הכל".



ענת יהלום. הרכיבה משפיעה על מצב הרוח



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו