בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"מיס ברזיל" של להקת המחול "מריה קונג": פיסה מעולם אחר

תוכניתה השנייה של "מריה קונג" טובה יותר מקודמתה, אבל עדיין לא ממצה את מלוא הפוטנציאל של הלהקה

תגובות

ההפקה המקצועית של "מיס ברזיל" גורמת ללהקת "מריה קונג" הצעירה לבהוק. היא לא דומה ללהקות עצמאיות אחרות, אלא נדמית יותר כצאצאית של להקת "בת שבע", מדברת בסגנון התנועה שלה, באיכויות שלה, אבל ללא הכוריאוגרפיה של אוהד נהרין. זו תוכניתה השנייה של הלהקה והיא טובה יותר מקודמתה אבל הלהקה עדיין מחפשת את דרכה והפוטנציאל האמנותי הטמון בה עדיין לא מוצה.

בריקוד הראשון, "מיס", נראים הרקדנים כשארית פליטה אחרי אפוקליפסה, יצורים שעברו מטמורפוזה ובנו חיים אחרים. במרכז הבמה בסוזן דלל קונסטרוקציה מתכתית יפהפייה, מעין פסל נע שמתקפל ונפרש ויוצר דימוי של מעין דירות ישנות, שרק המתכת נשארה מהן. התאורה היפהפייה של אבי-יונה בואנו (הידוע בכינויו "במבי") מאירה את הקונסטרוקציה, צובעת אותה ויוצרת אווירה קסומה.

הרקדנים לבושים בבגד גוף מעוטר בשפע פרטים, הנראים כציורים של שכבות שרירים, גידים, או אולי קרביים מכניים של רובוט. הם נעים באטיות, רטט מרעיד את השקט. הרקדנים נשאבים בריכוז פנימה לתוך עצמם, מתקפלים וקמים במהירות כמו לא להשאיר עקבות. לעתים נוצרים דואטים, אבל אין ממש קשר אמיתי ביניהם.

יש משהו אוטיסטי בעולם הזה. הכל זורם, ללא התחלה וסוף, מצוי בתנודה מתמדת של אנשים שאיבדו את היכולת להתמקד. הם רוקדים קרוב לקונסטרוקציה כחוששים להתרחק ממנה. אין שימוש בחלל הבמה ואין קפיצות. המחול נראה כפיסה תלושה של עולם אחר, של ההצצה למספר דקות להתרחשות שבתחילה מסקרנת, אבל ללא התפתחות היא נעלמת כמו שהגיחה.

"ברזיל" של עידן כהן היא עבודה יפה שעושה שימוש טוב ברקדנים. זה מחול פראי וחושני למקצבים דרום אמריקאיים, שזוקק ולוטש בביצוע איכותי של הרקדנים. בחלקים היותר טובים במחול, כהן בונה משפטי תנועה ברורים, יוצר קומפוזיציות ועושה שימוש נבון בקאנון מוסיקלי. הקבוצה מתחלקת לתת קבוצות, כאשר כל קבוצה מופיעה בתורה עם אותם חומרים תנועתיים. הביצוע המדויק יוצר בהירות שתענוג להתבונן בה. ואולי זה מה שהלהקה זקוקה לו - כוריאוגרף שיבנה כוריאוגרפיה; שיראה את הנדוניה הגדולה - הרקדנים.

להקת "מריה קונג": "מיס" מאת רקדני הלהקה ו"ברזיל" מאת עידן כהן; עיצוב תלבושות: מיקי אבני; עיצוב תפאורה: מאור אבני, יוסי טייב; עיבוד ועריכה מוסיקלית: טל בן ארי; מעצב תאורה: אבי-יונה באונו (במבי). מרכז סוזן דלל בתל אביב, 30.1



טליה לנדא ביצירה ''מיס''. יצורים שעברו מטמורפוזה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו