בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקור בית: אנדריאס מאייר

עם ריהוט מקורי מימי קום המדינה, עשרות פסלי מתכת מעשה ידיו ואוסף מפואר של תצלומים ומסמכים היסטוריים, ביתו של אנדריאס מאייר יכול היה לשמש בקלות כמוזיאון לתולדות נהריה

תגובות

סמוך לדלת הכניסה לביתו של אנדריאס מאייר בכפר ורדים תלוי צילום ישן ובו נחל ועצים, שלא מעידים במאום שמדובר בנחל געתון שחוצה את העיר נהריה. ממול תלוי צילום של סבו ושל שני דודיו של מאייר משנת 1908. שני הצילומים משמשים צוהר לא רק לביתו של מאייר - בן 90 - אלא גם להיסטוריה של נהריה ששזורה בסיפור משפחתו.

מאייר עלה לארץ ישראל עם משפחתו ב-1937 והגיע היישר לנהריה, שהוקמה שנתיים קודם לכן, שם עבד כמסגר, מקצוע שרכש בגרמניה כנער. "ליהודים בגרמניה היה קשה באותה התקופה בבתי הספר. לאבא שלי היה בית חרושת קטן, ואחד מהעובדים שלו לקח אותי כמתלמד, למרות שאסור היה לו לקחת מתלמד יהודי. כשעלינו ארצה אבא שלי היה מספיק חכם להכניס חלק מכלי העבודה שלנו לאונייה, וכשהגענו לנהריה היה לנו יתרון. אחי ואני פתחנו מסגרייה".

בתחילת דרכו ביצע מאייר עבודות מסגרות שונות: בנה לולים, טיפל בכלי העבודה של החקלאים ועוד. עם השנים התקדם והחל להניח צינורות מים וביוב. כשחיפשו מסגר שיודע לצלול כדי להניח צינור ביוב בים של תל אביב, כבר היה מנוסה וקיבל את העבודה. עם הכסף שהרוויח לקח את אשתו, אסתר, וטייל איתה בגרמניה, אוסטריה, אנגליה, איטליה, צרפת ושויצריה. כשחזר, החל ליצור גם פריטי אמנות ממתכת, שרבים מהם מפוזרים בביתו, והמשיך בעבודות המסגרות השונות בשילוב עבודות תת-מימיות בצלילה.

ב-1967 החליט מאייר לשלב זכוכית בעבודתו, והקים מפעל שבשיאו העסיק 35 עובדים. את העיסוק בזכוכית ממשיכים שני בניו: יגאל, בן 58, עובד בגן התעשייה תפן, שם נמצא המפעל כיום, יוצר כלים, ויטראז'ים וחלונות; וגיורא (בן 50), שגר עם משפחתו בטורונטו, יוצר ויטראז'ים לבתי כנסת ולעסקים אחרים.

המעבר של המפעל מנהריה לתפן, כמו גם המעבר של מאייר לכפר ורדים, מעורר אצל מאייר רגשות עזים. לדבריו, תחושתו היא שבהנהגת העיר קם דור חדש שמנסה למחוק את המורשת הייקית של נהריה. בימים אלה מאייר לוקח חלק בתערוכה שמוצגת ב"הקצה" - מרכז לאמנות, תרבות וחברה בגליל - שבה מציגים ליאור גלייכמן, גיא מרגלית ועמיר צוק (שלושה צלמים צעירים מנהריה) צילומים של ותיקי העיר.

בינתיים, נדמה שההיסטוריה של נהריה שמורה היטב בחדר עבודתו. "זה חדר המשחקים שלי", הוא אומר בחיוך, "כאן אני מבלה את רוב הזמן שלי, עובד על פרויקט תיעוד של תמונות משפחתיות ישנות, הישנה ביותר מ-1860", הוא מספר. מאייר לוקח את אלפי התמונות שברשותו, סורק אותן ומכניס אותן ביחד עם הפרטים לתוכנה מיוחדת של אילן יוחסין. על המדף מעל מסך המחשב שוכנים ספרי לימוד של תוכנות שונות. מאייר מספר שלמד בעצמו איך לעבוד עם מחשבים, "עוד מימי הקומודור 64, אבל אני לא מומחה", הוא ממהר להוסיף.

מתחת לשולחן העבודה שוכנים ארבעה אלבומים עבי כרס ובהם אוסף תמונות מראשית ימיה של נהריה. "חלק מהתמונות אני צילמתי, חלק אבא שלי, ואת הרוב הגדול אספתי מנהריינים". בין התמונות אפשר למצוא גמלים שמביאים חול מהים, את המספרה הראשונה בעיר ואת המפעל הראשון של שטראוס. "הילדה וריכארד שטראוס היו שכנים שלי", הוא מספר בעודו מביט בתמונה שלהם לצד הפרה הראשונה של המשפחה, שהתחילה את שושלת החלב המפורסמת. אלבום נוסף מוקדש לתמונות ממלחמת העצמאות, כמו לדוגמה תמונה שבה מונצחים החיילים הראשונים שהגיעו לנהריה באונייה "חנה סנש"; התאריך: 15.5.1948.

לצד חדר העבודה, שנמצא משמאל לדלת הכניסה, נמצאים חדר השינה של מאייר ושל אשתו אסתר וחדר אורחים. מימין לדלת נמצאים הסלון, פינת האוכל והמטבח. חלק מהריהוט בסלון מקורו בגרמניה, כמו הארון שמלא בספרי אמנות, אחד מתוך שלושה ארונות עץ מאסיביים בעלי דלתות זכוכית. שאר פריטי הריהוט בסלון הם ריהוט ישראלי מקורי משנות ה-40 וה-50 שנשמר היטב. בין הספרים שבסלון אפשר למצוא לצד אלבום צה"ל לבטחון ישראל ספרים עתיקים כמו ספר שכתב סבו של מאייר ובו סיפורים על ברלין מ-1908, ספר גרמני עתיק משנת 1673 או אלבום פרחים משנת 1909.

מהסלון אפשר לצאת לחצר ירוקה שמשקיפה על כל האזור, וביום בהיר אפשר לראות את הים התיכון. לצד פינת ישיבה מוצלת פזורים פסלי מתכת, גולגלות של חיות, חלקי אוניית או"ם שנושאת את התאריך 1.1.1948. גם בחצר, כמו בבית, מפוזרים עשרות מפסלי המתכת של מאייר, מעין רישומים בחוטי ברזל. יוצאים דופן במיוחד פסלים שיצר מאייר ממיסבים (קוגלאגרים), חלקם פיגורטיביים, חלקם אמורפיים. לדוגמה, המרגלים עם הענבים, האדם הקדמון שבא מהג'ונגל, הר געש או פרחים לצד מנורה שהכין לאשתו אסתר, בת 92, כשהתחתנו ב-1948.

אולם, ההפתעה המרכזית טמונה בקומה התחתונה, שם שוכנת המסגריה הביתית שלו על שלל מכשיריה: מקדחה, מחרטה, מברגים, מפתחות שבדיים ועוד. מאייר, לדבריו, מקפיד לעשות בהם שימוש יומיומי: "אני עדין ממשיך לעבוד, אני יושב כאן בערבים עד אחרי חצות".

המעוניינים להשתתף במדור, מוזמנים לפנות לדוא"ל yuvals@haaretz.co.il



מאייר לצד אוסף המסמכים


סלון הבית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו