בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה דריס ון נוטן כל כך אוהב לשחק בצבעים?

הוא לא פירסם מעולם מודעה במגזין, ובכל זאת ב-25 השנים האחרונות, מאז פרץ כחלק משישיית אנטוורפן, שמו הוא אחד הידועים בתעשיית האופנה. ראיון בלעדי

תגובות

באחד הערבים לפני כשבועיים, בתצוגת בגדי הגברים של המעצב הבלגי דריס ון נוטן, התכנס המון הומה מול מוזיאון בורדל הקטן החבוי ברחוב צדדי ליד תחנת הרכבת מונפרנס בפאריס. בחוץ ריסנו היחצ"נים את הסקרנים הנואשים, ואילו בפנים ניסו הקונים ואנשי התקשורת להידחס אל תוך "האולם הגדול" הזעיר, שבו מוצגים הפסלים החשובים ביותר של אנטואן בורדל, שהיה אחד מתלמידיו הפוריים של רודן. למרות האתגרים המרחביים הטמונים באולם, שררה בו אווירה חגיגית, בייחוד בזכות פסל הפרש שהתנשא מעל התסרוקת האנכית של הבלוגרית דיאן פרנה.

אחד האתגרים הכרוכים בקיום תצוגת אופנה הוא מציאת אולם שיחמיא לבגדים. כשהחלה התצוגה והדוגמנים הצעירים ירדו במדרגות בחליפות אנגליות בעלות טור כפתורים כפול וכתפיים מודגשות, לעתים עם שולי פרווה, ובמכנסיים ארוכים בגזרה רחבה, הבנתי למה היה עלינו לשאת את הקלאוסטרופוביה הזאת - דוכס וינדזור עצמו לא היה מתבייש לצעוד על המסלול הזה.

"לא תיכננתי להשתמש במוזיאון כאולם לתצוגה", אומר ון נוטן בריאיון למחרת, "אבל כשראיתי אותו, אמרתי, 'זהו זה'. אפילו לא רציתי לראות אפשרויות אחרות. ממש רציתי למצוא מקום עם אווירה הירואית, וזה היה מושלם. האווירה האדריכלית של המקום, הקובייה הלבנה העצומה ופסל הסוס - הכול נראה לא אמיתי, והדגיש את ההיבט הזוהר והצבאי של הקולקציה. גם הדיוק הצבאי שרציתי לשקף קיים בחלל הזה".

ההיבטים הצבאיים בקולקציה היו של ון נוטן במובהק - הדוגמנים שלו לא היו חיילים בנעלי צבא שחורות ובמכנסי דגמ"ח - לוק שכבר צבר פופולריות. רקמת זהב עמוסה שיוותה לבגדים אלגנטיות שמתקשרת למדי הקצינים מן המאה ה-19. "תמיד יש מרכיב צבאי בבגדי גברים, בדרך זו או אחרת", אומר ון נוטן. "בבגדי הגברים אני תמיד מתייחס לדברים מסורתיים, והצבא הוא אחד מהם".

את הכבוד שהוא רוחש למסורת אפשר למצוא גם בחנות בגדי הגברים שלו בפאריס, שם אנו נפגשים לשיחה קצרה על צלחת עוגיות מקרון. הבוטיק שוכן בגדה השמאלית של הסיין, מול מוזיאון הלובר, והוא מעין תרגיל ביראת כבוד. ון נוטן וצוות המעצבים שלו השקיעו מאמצים רבים לשמר את עיצוב הפנים של החלל, שהיה בשנות ה-70 גלריה לאמנות פרימיטיבית. "היינו צריכים לשפץ חלק ניכר מהמקום, כי היו פה משרדים מאחור", מספר ון נוטן. "מצאנו יצרן בלגי שעדיין עושה עבודות כאלה. היה צריך למרוח עשר שכבות של צבע כתום מתחת ללכה כדי להגיע לאותו צבע".

זו החנות הרביעית של ון נוטן בעולם, נוסף על חנות הנשים הצמודה, חנות בהונג קונג, והבוטיק המקורי באנטוורפן. החנות באנטוורפן היא אחת החנויות המרהיבות שראיתי אי פעם, כאילו נלקחה מ"גן עדן לאשה" של אמיל זולא. "נדיר למצוא חלל של חנות עתיקה באנטוורפן", אומר ון נוטן. "זו היתה החנות היחידה שבה כל עיצוב הפנים השתמר".

אף שהוא מתגורר ועובד באנטוורפן, ון נוטן מרגיש לא פחות בבית בפאריס. "אני אוהב את העיר, ואני אוהב את המקום המסוים הזה. מביטים החוצה ורואים את הנהר, רואים את הלובר, ואני חושב שזה מקום קסום להיות בו". האווירה בחנות הגברים גנדרנית למדי, וסביר להניח שאוסקר ויילד לא היה מרגיש זרות במקום. מלבד הקולקציה של ון נוטן, מוצגים בחדר הקדמי של החנות מוצרי גילוח של הספר האנגלי המסורתי גיאו פ' טרמפר. "זו דרך להראות את הכבוד שאני רוחש למסורת", אומר ון נוטן. "אני לא נוסטלגי, אבל יש לי כבוד עצום לכישורים ולמלאכת המחשבת של פעם, ואני מנסה לשלב את זה בקולקציות שלי".

כמו לעבוד בגינה

ון נוטן נולד למשפחת חייטים. סבו עבד כ"מחדש בגדים" בשנות ה-20: גברים שחליפותיהם התבלו היו באים לאטלייה שלו, והוא היה מפרק את הבגד, הופך את הבד ותופר אותו מחדש. לאחר שצבר מעט כסף, היה בשנות ה-30 ליצרן הראשון באנטוורפן של בגדי קונפקציה לגברים. אביו של ון נוטן היה בעליה של חנות בגדי יוקרה באנטוורפן, וכך היה טבעי שבנו הצעיר נרשם לחוג לאופנה באקדמיה מלכותית לאמנות באנטוורפן. כשהשלים את לימודיו היה ון נוטן אחד המעצבים הצעירים שהציגו את דגמיהם בשבוע האופנה בלונדון ב-1986, שנרשמו בתולדות האופנה כ"שישיית אנטוורפן".

עיקר פרסומו של ון נוטן בא לו בזכות שילובי הצבעים המאפיינים את דגמיו, בייחוד בקו בגדי הנשים. הצבעים, אם מאופקים ואם בולטים, מרתקים, ויוצרים תחושה של קשת בענן שהתפוצצה ותוכנה נשפך על בד. אין לו מתחרה בתעשיית האופנה בכל הנוגע לשילובי צבעים, אך הוא ממעיט בערך כישרונו בצניעות פלמית אופיינית. "אני פשוט מתחיל לעבוד. לפעמים זה פשוט קורה", אמר ון נוטן. "אבל לא תמיד. אני אוהב צבע. אני אוהב לשחק בצבעים, אני אוהב ליצור מתחים, ליצור דברים בלתי צפויים בצבע. אני גם אוהב לעבוד בגינה, אז אולי גם זה קשור לעניין".

מלבד גינון, ון נוטן הוא גם קניין אמנות נלהב, אף שהוא שונא את המלה "אספן". "אספן אוסף יצירות של אמן מסוים - ואני פשוט קונה מה שמוצא חן בעיני", הוא אומר. ואכן, כמה יצירות אמנות מהאוסף שלו מעטרות את הקירות, ובהן ציור של ון דייק שמשתלב בהרמוניה בלתי צפויה עם הדפס קליגרפיה יפאני עתיק.

למרות פרסומו, ון נוטן שומר על פרופיל נמוך. שאלתי אותו אם הוא מרבה לנסוע בעולם, שכן תבניות הצבע בדגמיו לפעמים מזכירות סגנון מזרח-תיכוני, וצעיפיו היפהפיים והמפורסמים מעוטרים לעתים תכופות בידי אמנים הודים. "בתחום האופנה אפשר לנסוע בעולם הרבה ולבקר בכל הערים הגדולות", הוא אומר. "אבל אני גם מעצב מאוד מעורב. אני אוהב לשהות בסטודיו ולעבוד עם הצוות שלי על כל הבדים, על כל הצבעים". לאחר שתיקה קצרה הוא מוסיף, "למען האמת, זה החלק שאני הכי אוהב בעבודה שלי".

ון נוטן אינו נוטה להיגרר למגמות חולפות, והוא צבר לו במהלך השנים קהל לקוחות נאמן מבלי לפרסם ולו מודעה אחת במגזין אופנה. וכמו כל מעצב מסוגו, לעובדה שהוא אינו משתתף במשחק האופנה יש יתרונות. בעולם הקוליות של האופנה כיום, שנשלט בידי לובשי שחורים בתצוגות, בגדיו הססגוניים לובשים רעננות בלתי צפויה. "אני יכול לומר בגאווה שיש לנו קהל לקוחות נאמן בכל העולם", אומר ון נוטן. "אנשים נקשרים לבגדים שלנו. הם לא לובשים אותם רק פעם אחת או פעמיים, אלא כל הזמן, משלבים ישן עם חדש, וכך צריכה להיות אופנה בעיני". *



מתוך קולקציית בגדי הגברים לסתיו-חורף 2012-2011 של ון נוטן. מתייחס לדברים מסורתיים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו