בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אילן לב - הלוחש לגידים

מות בנו דחף את אילן לב לשינוי. כאבי הגב שתבעו השעות הארוכות במשרד רמזו לו שהגוף שלו רוצה להתנועע. כמה שנים מאוחר יותר, שיטת הטיפול שהמציא ונושאת את שמו גורפת עוד ועוד מעריצים ונהפכת לסוד המקצועי הכמוס של רקדני להקת "בת שבע"

תגובות

"הקונץ שלי כמטפל הוא למצוא את הדרכים הטובות ביותר להפעים את המערכת ולגרום לה לעשות את העבודה שלה", מסביר אילן לב, שהגה שיטת מיוחדת לטיפול בגוף הקרויה על שמו. "ברגע שאני מניע את הגוף אני כאילו משלח גלי רדאר, והלוח במוח של המטופל מקבל שרטוטים יותר טובים של המערכת ושל מה שקורה בה. כל תקלה מקורה באי בהירות, בחוסר ידע. ואז, ברגע שזה נהיה יותר ברור, לא רק שנרכש הידע, אלא גם יש אפשרות לגוף לתקן אותה. כי כמו שהוא ברא את העצם, את המפרק, את השריר את הגיד, את המיתר ואת התקשורת ביניהם, הוא גם יכול לתקן, זה קטן עליו. כי בתוך התא עצמו, בתוך הד-נ-א, קיים כל ספר ההקמה האנושי שלנו".

לב, אדם ויטאלי וחייכן שחגג שלשום 72 שנה, מספר כי מדי יום הוא אוכל סטייק ("ושיהיה 'רייר'") ושותה כוס יין אדום. ב-20 השנה האחרונות עסק בתחום הטיפול ופיתח שיטה שנועדה לשפר את היכולת האנושית, ולהסיר מגבלות של קשיים תפקודיים.

הטיפול מתבצע כאשר המטופל שוכב על מיטה טיפולית בלבוש מלא והמטפל יושב לצדו ומניע את איבריו. דרך אותן ניעות, מסביר לב, מדבר המטפל ישירות אל הלא-מודע של המטופל (כמו בהיפנוזה) ויוצר מעין דיאלוג, שנועד לפתור בעיות של סירקולציות, לבטל כאבים ולפתור פגעים מסוגים שונים. עם מטופליו נמנים לא מעט רקדנים, ספורטאים ומוסיקאים, ובהם רקדני להקת "בת שבע" ונגני התזמורת הפילהרמונית הישראלית.

"לפעמים אדם מגיע לטיפול כשהוא תקוע, לאחר שנפל לא טוב, עם פריצת דיסק או עם קרע ברצועות", הוא מדגים. "ההיגיון המקובל אומר שעליו לנוח. אך אני אומר שלא, כי הגוף החי הוא זה שמתקן את העניין, לא שום דבר אחר". לטענתו, כאשר הגוף לא נע במקרה של פציעה, הוא מתרגל לרעיון שהוא תקוע ומייצר "קומפנסציה של תנועה שהיא לא נכונה". במלים אחרות, מדובר בפלונטר: "זו מין תערובת של בלגן שכמעט אי אפשר לצאת ממנה".

לדבריו, אצל מטופלים שפעלו בהתאם לחוקי הרפואה הקונבנציונליים, עשו ניתוח ובאו אליו לאחר מכן, מסלול ההחלמה היה ארוך וקשה יותר: "ברגע שאתה נותן לגוף את ההזדמנות לתקן את עצמו, הוא גם לומד מהשגיאות שהוא עשה. לכן ברך שנקרעו בה רצועות יכולה להפוך להיות האיבר הכי חזק בגוף".

פלדנקרייז משודרג

לב נולד בט"ו בשבט של 1939, להורים ממוצא אוסטרי שעזבו את וינה והתיישבו בקיבוץ גן שמואל. בצעירותו הרבה לעסוק בפעילות גופנית, במחול ובשירה. בצבא שירת בהנדסה קרבית ועם שחרורו עבר להתגורר ברמת גן עם אשתו דאז, והחל לעסוק בהוראת ספורט ומוסיקה. את התואר הראשון, בכלכלה וסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב, השלים בזמן שהתפרנס מעבודות מזדמנות כשחקן בתיאטרון, בקולנוע ובסרטי פרסומת. עם תום לימודיו החל לעבוד ככלכלן בחברת "כור", בהמשך עבר לחברת "טבע" ובסופו של דבר נהפך לכלכלן הראשי של חברת "אוסם". לאחר שתי שנות נישואים, אשתו הראשונה התאבדה.

הוא נישא בשנית לפסנתרנית נעמי לב ונולדו להם ארבעה ילדים. בנם הבכור, אדי, שירת כטייס בצה"ל ונהרג בתאונת אימונים ב-1981. הבן השני, תומר לב, הוא פסנתרן ופרופסור למוסיקה; השלישי הוא המוסיקאי נמרוד לב; והבת הצעירה היא נועה לב, שעבדה בעבר כמנחה וכמגישת חדשות בטלוויזיה וכיום עוסקת בפסיכולוגיה. לפני זמן מה נפרד לב מאשתו השנייה והוא חי כיום בתל אביב עם הכנרת שירז בן יהודה (אותה הכיר כשלמדה אצלו את השיטה ב-2006) ועם שי, בתם בת העשרה חודשים.

"אחרי שאדי נהרג היה לי צורך לעשות משהו נוסף, מיוחד, והגעתי לתחום הטיפול", מספר לב, ומדגיש כי תמיד היתה לו נטייה לעזור לאנשים ואהבה לעולם התנועה. גורם נוסף שדחף אותו לתחום היה הקושי לשבת במשרד לאורך כל היום: "היה שלב שחשבתי שאני מת", הוא אומר. "הגב התחיל לכאוב לי, הטוסיק בער, הלב כאב. חשבתי שאני לא שורד את היום. והכל משום שהגוף שלי ביקש, דרש ואהב תנועה".

עם כניסתו לתחום הטיפול, עבר לב הכשרה ברפלקסולוגיה ולמד פלדנקרייז במשך ארבע שנים. "למדתי אצל שישה בוגרים מהשורה העליונה של פלדנקרייז, כאלה שהוא הסמיך בעצמו, וכך קיבלתי את המשנה של משה פלדנקרייז משש זוויות שונות לחלוטין", הוא מספר. "זה נטע בי פתיחות והבנה של הגישות השונות האפשריות, לגיטימציה לפתיחות כשאתה ניגש לטפל, לא לקדש צורה ותבנית".

בהמשך למד גם אצל זדנקו דומנצ'יץ', מאסטר קרואטי מתחום הטיפול האנרגטי, ומהשילוב של הידע שנצבר נולד משהו חדש. "לא חיפשתי איך לבנות משהו ייחודי שלי", מסביר לב, "רציתי לעבוד בכלים שרכשתי כדי לעזור לאנשים. אבל לא הסתפקתי בלעשות אותם ולצאת ידי חובת הטיפול - היה לי חשוב לעזור וחיפשתי פתרונות".

מאפייני הטיפול שלו הלכו והשתכללו, עד שבשלב מסוים אמרו לו אנשי הפלדנקרייז כי עבודתו חורגת מהדיסציפלינה שלהם. "ניסיתי להסביר להם שאני חושב שזה שדרוג של הפלדנקרייז", הוא אומר, "שאם משה פלדנקרייז היה חי עד היום, אולי הוא היה משתנה לידי כך, כי במסלול חייו הוא כל הזמן התפתח. זה שהוא נפטר לא אומר שצריך לחתוך את המהלך שלו. ובאותם הכלים והעקרונות שלו הגעתי לעשות דברים מרתקים ואפקטיביים פי כמה".

המשכת לעבוד ככלכלן באותה תקופה?

"כן, ועבדתי כמו משוגע. הייתי במשרד עד שבע בערב ובשבע וחצי כבר חיכה לי הפציינט הראשון בבית. לפעמים הוא הגיע לפני. הוא היה שוכב על מיטת הטיפולים מחכה לי, ואני הייתי מגיע מהר, כל עוד רוחי בי, מחליף בגדים, מחליף מסיכה והנה אני. לא כלכלן ראשי אלא מטפל".

הוא קוסם

ב-2004 עזב לב את "אוסם" והקדיש את כל מרצו לטיפול. ב-2006 קיים קורס ראשון להכשרת מדריכים בשיטה שפיתח, ואף שחשב שיהיה לו ביקוש בקרב מדריכי פלדנקרייז, מרבית המשתתפים היו דווקא מטופלים שלו, בעיקר מתחומי המחול והמוסיקה. רק לאחר הקורס נהפכה השיטה לרשמית וכונתה "שיטת אילן לב", מתוך סיבה פרוזאית למדי: חברות הביטוח שהתבקשו לכסות את המטפלים החדשים דרשו הגדרת תפקיד פורמלית.

שלושת הקורסים הראשונים התקיימו בסלון ביתו ("הצלחתי להכניס חמש מיטות ועשרה תלמידים"), אך כדי להרחיב את היקפם הועברו הקורסים, שנמשכים תשעה חודשים, למרכז ביכורי העתים בתל אביב. בימים אלה מתקיים הקורס החמישי, ובו משתתפות גם שתי תלמידות מחו"ל - מיפאן ומארצות הברית.

האם אינך חושש לטפל במקרים כמו פריצות דיסק בחוליות הצוואריות ולגרום נזקים?

"לא, כי אני לא יוזם תיקון, אלא מאפשר למערכת עצמה לזהות מה קורה ולעשות מה שצריך. היא זו שאני מבקש ממנה רשות להיכנס ועד כמה, והיכן שהיא לא תיתן לי אני לא איכנס. למערכת יש את כל הידע הדרוש ופשוט צריך להפעיל את הידע הזה. בתרבות שלנו דיכאנו את כל הדברים האלה".

ואיך נראה היומן שלך? מלא עד אפס מקום?

"שערורייה. אך כיום יש לי יתרון גדול, שאני יכול להפנות מטופלים אל בוגרים שלי. בעבורי זה פתח גדול והצלה".

את הרומן שלו עם להקת "בת שבע" החל לב בתחילת שנות ה-2000, לאחר שהרקדנית טליה לנדא - שטופלה אצלו כשהיתה בת 18 וסבלה מפריצת דיסק - הצטרפה לאנסמבל והפיצה את הבשורה על הטיפול הייחודי. "השיטה מאפשרת לתבניות של המוח כל הזמן להתחדש", אומרת לנדא, שעזבה לפני כמה שנים את "בת שבע" וייסדה את להקת "מריה קונג". "היא מאפשרת להשתמש בכלים שלנו ובכלים שמסביבנו כדי לשאול שאלות ולקבל פתרונות".

גם יערה מוזס, שרקדה ב"בת שבע" בעבר ורוקדת כיום לצד לנדא ב"מריה קונג", נשבתה בשיטה ואף השתתפה באחד מקורסי ההכשרה שהעביר לב. "הוא ריפא אותי משלושה בלטים בגב", היא מספרת, "שיטת הטיפול שלו משנה חיים".

"בעבורי אילן הוא קוסם", אומרת שרון אייל, כיום כוריאוגרפית הבית של "בת שבע" ואז רקדנית בלהקה, ששמעה על לב מלנדא. "אני גרופית של טיפולים, אין טיפול שלא ניסיתי. ואני יכולה להגיד לך שהטיפול של אילן הוא יוצא דופן. אחרי הטיפול אתה נראה, רואה, מריח ושומע אחרת. זה טיפול חושי שנוגע בלא-מודע. אתה מגיע שם למקומות מאוד נסתרים".

אייל, שמתמידה בטיפול עד היום, מספרת שכאשר היתה בחודש הרביעי להריונה הראשון, לפני תשע שנים, הסתובבה לה הברך במהלך מופע ונקרעה לה הרצועה. "הלכתי לפיסיותרפיסט, הוא שם לי סד ואמר לי לא לזוז במשך שלושה-ארבעה חודשים. ואצלי אין דבר כזה לא לזוז. התחלתי לבכות, התקשרתי מהר לאילן ועשיתי 13 טיפולים, יום אחרי יום, באתי אליו עם קביים. הוא הכאיב לי כמו שבחיים לא כאב לי, אולי בלידה כאב לי ככה. אתה מרגיש שאתה מפקיד את עצמך בידי מישהו שאתה סומך עליו ב-1,000%. ואחרי 13 טיפולים חזרתי לרקוד".

איך היית מתארת את התרומה של לב לקריירה שלך ככוריאוגרפית?

"הרבה פעמים שואלים אותי על השראה, אז אני יכולה להגיד שהטיפול הזה הוא אחד ממקורות ההשראה שלי. אני יכולה לספר על כל כך הרבה סיטואציות שבהן אני הולכת לטיפול במהלך תהליך יצירתי ופתאום אני מגלה את העבודה שלי דרך הטיפול שלו, צצים לי רעיונות חדשים. אני חושבת שהטיפול שלו הוא מאוד פיסי, אבל הוא גם מאוד מנטלי. הוא פותח מקומות וערוצים חדשים במוח ומשחרר המון שמחה ויצירתיות".

לב מספר כי כל רקדני האנסמבל שטופלו אצלו בתחילת הקשר עם "בת שבע" הצליחו להתקבל ללהקה. "ואז סיפרו לי שבלהקה מגלים קצת חשדנות ושמץ של זלזול בנוגע לקבוצה של רקדנים שיש להם גורו", הוא צוחק. אלא שבכל פעם הגיע תורו של רקדן אחר שנפצע ונזקק לטיפול, "בסודי סודות, הוא לא סיפר לאף אחד והגיע אלי". עד מהרה הוא נהפך למטפל רשמי של הלהקה ועד היום מגיעים רקדניה אליו או אל המטפלים שהסמיך.

כמו אל-אס-די

אלדד מנהיים, המנהל של אנסמבל "בת שבע" וכיום גם מטפל מוסמך בשיטת אילן לב, מספר שעקב בעניין אחרי לב לאחר שהתרשם מהטיפול שהעניק ללנדא: "בשלב כלשהו הרגשתי שפציעות ממש בעייתיות וקריטיות שאינן באות לידי פתרון במענה קונבנציונלי של אורתופדים ופיסיותרפיה, מגיעות אצלו לא רק לידי פתרון, אלא גם לידי צמיחה".

מנהיים מספר שעסק שנים רבות בפילאטיס ועבד מול פיסיותרפיסטים, אך מדגיש כי הגישה שהציע לב היתה שונה לחלוטין. "זה כמעט על גבול המאגי", הוא אומר. מנהיים מוסיף כי יש לא מעט רקדנים שהם מורים ל"גאגא" (שפת התנועה שפיתח אוהד נהרין) וגם מטפלים בשיטתו של לב: "אני חושב שאלו שני דברים שמדברים מאוד יפה אחד עם השני. שניהם מתייחסים מאוד חזק לעבודה של המוח הסנסורי, לשכלול חושים ויכולת מתוך מיומנות שהיא לא לוגית, אלא מאוד פיסית וראשונית, איזושהי התחדשות של הד-נ-א בתוך הגוף".

בהקשר זה, לב מספר כי שמע לא אחת מאנשי "בת שבע" על כך שהשיטה שלו ו"גאגא" מדברים באותה השפה. "החיבור בין שיטות גאגא ואילן הוא חיבור גאוני", טוענת לנדא. "האיזון ביניהן, הזרימה ביניהן. הן לא סותרות אחת את השנייה, הן יכולות להעשיר אחת את השנייה".

גם נהרין, שטופל על ידי לב לאורך השנים ("הטיפול העשיר אותי, ריפא אותי ונתן לי השראה"), מצליח להבין את החיבור המתואר: "כשאומרים שיש מכנה משותף, אני חושב שמתכוונים לג'סטות קטנות, חשיבותן של הג'סטות הקטנות, הזרימה, גם של אנרגיה וגם של תנועה כדבר שמחיה ומרפא. זה מאוד משמעותי לבריאות הגוף".

"יש לי סיפורים מרתקים בלי סוף על איזה תהליכים נפשיים האנשים עוברים פה", מוסיף לב. "ברמה הכי פשטנית, כלל ידוע הוא שכל מי שבא לטיפול יוצא שמח. גם אם הייתי נותן סמים הוא היה יוצא שמח, רק שאלה לא סמים, אלה סמים מתוצרת פנים".

הוא מתאר את אחד התרגילים המורכב מניעות רפויות שמבצעים תוך כדי עמידה: "אם אתה עושה את זה שעה בערב, אתה נכנס לטריפ, כאילו לקחת סמים. אם אתה עושה את זה שעה וחצי, זה כבר ברמת האל-אס-די".

מה מתוכנן להמשך הדרך?

"יש אפשרות לפתח את השיטה לכיוונים שונים, בכולם יש לי כבר התנסויות. אפשר ליצור מסלול לקשישים, מסלול ליולדות, מסלול לגיל הרך. יש כבר רעיונות ברורים ופרקטיקה, כי באים אלי מכל התחומים. אבל אני צריך זמן ואנשים שיקבלו את זה על עצמם. כי אני לא יכול לעשות הכל לבד. אני מתאר לעצמי שבשנה הבאה אולי כבר יהיה קורס בינלאומי".



שרון אייל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו