בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תצהיר: ברוד רצה את כתבי קפקא בירושלים

מזכירתו של הפילוסוף מרטין בובר, מרגוט כהן, נפגשה עם מקס ברוד לפני מותו: "היה ברור שהחליט להפקיד את ארכיונו בספרייה"

תגובות

מזכירתו לשעבר של הפילוסוף היהודי מרטין בובר (1878-1965) התגייסה לצד הספרייה הלאומית במשפט שמתנהל בימים אלה על כתבי היד של הסופר פרנץ קפקא. מרגוט כהן, בת 88, הגישה לאחרונה תצהיר לבית המשפט למשפחה ברמת גן, בו היא טוענת כי מקס ברוד, חברו של קפקא, ביקש להעביר את כתבי היד של הסופר הצ'כי לספרייה הלאומית בירושלים. התצהיר מחזק את דרישת הספרייה כי חווה הופה, היורשת של כתבי היד, תמסור אותם לידיה ולא תמכור אותם לארכיון בגרמניה, כפי היא מבקשת לעשות.

"כוונתו של ברוד היתה בראש ובראשונה להפקיד את הארכיון בספרייה בירושלים, היכן שנמצאים הארכיונים של חבריו הקרובים", כותבת כהן בתצהיר. ב-1968, זמן קצר לפני מותו של ברוד, היא פגשה אותו באופן אישי במחלקה לכתבי יד וארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים. "משיחתי עם ברוד היה לי ברור לגמרי שהוא כבר החליט קודם לכן להפקיד את ארכיונו בספרייה... ביקורו במחלקה נועד לברר ולוודא פרטים טכניים של אופן הטיפול הרצוי בארכיון", הוסיפה.

כהן היא בין האנשים הבודדים שעודם בחיים ונפגשו עם ברוד באופן אישי. היא נולדה בחבל אלזס בגבול גרמניה-צרפת ועלתה לישראל ב-1952. תחילה כיהנה כמזכירתו של בובר ולאחר מותו עבדה במחלקה לכתבי יד וארכיונים של הספרייה הלאומית בירושלים. מאז פרישתה המאוחרת לגמלאות ב-1987 היא מתנדבת בקביעות במחלקה. לפני כמה שנים הוענק לה תואר אביר לגיון הכבוד הצרפתי מטעם נשיא צרפת, על פעילותה במחתרת להצלת ילדים יהודים בצרפת בזמן השואה.

"אני זוכרת היטב כיצד דיברנו בינינו על כך שהבאת הארכיון של ברוד לספרייה תביא לכך ש'החברים מפראג ייפגשו'... זה היה מאוד חשוב לברוד", כתבה כהן בתצהיר על פגישתה עם ברוד. אותם "חברים מפראג" הם ברוד, קפקא, בובר וחבריהם הקרובים, אנשי הרוח פליקס ולטש והוגו ברגמן, שכתבי היד שלהם כבר הופקדו באותה תקופה בספרייה.

כהן גם התייחסה לאפשרות שכתבי היד של קפקא וברוד יימכרו לגרמניה, וטענה שצעד כזה יהיה מנוגד לרצונו של ברוד. בתצהיר כתבה כי "ברוד לא העלה על דעתו שהארכיון שלו יהפוך לרכוש חומרי. הוא כותב שיש ?למסור' ולא ?למכור' אותו. מדובר על מסירה לארכיון ללא קבלת תמורה כלשהי". מתוקף היכרותה האישית עם אנשי התקופה, העידה כהן כי הרעיון של מכירת הארכיון "לא היה מקובל בעליל לא על ברוד ולא על אישי רוח ויוצרים בני דורו ומעמדו. לדרוש קבלת תשלום מהספרייה בעבור טיפול בארכיון והעמדתו לציבור של יוצר ציוני שמצא את מקומו בישראל וברח מהנאצים היה, בוודאי באותה תקופה, רעיון בלתי מתקבל על הדעת... היו אלה דברים מובנים מאליהם ליהודים אלו ולרבים אחרים בני דורם, תרבותם והלך מחשבתם".

כהן מזכירה בתצהיר, כי אחיו ובני משפחה נוספים של ברוד, כמו גם שלוש אחיותיו של קפקא, נרצחו על ידי הנאצים בשואה. לפיכך, לדבריה, "בלתי מתקבל על הדעת שברוד יפקיד לאחר מותו את ארכיונו וגם את עיזבונו הספרותי בארכיון הלאומי הגרמני".

13 שנים לאחר מותו של ברוד, נפגשה כהן עם מזכירתו, אסתר הופה, כדי לקדם את העברתם של כתבי היד שלו לספרייה הלאומית. על רשמיה מהפגישה, שהתקיימה בדירתה ברחוב שפינוזה בתל אביב ב-1982, כתבה בתצהיר: "נדהמתי לגלות כי בדירה ערימות של ניירות ותיקי מסמכים. כמעט על כל ערימה ישב חתול מהחתולים הרבים שהסתובבו בדירה. לא היה מקום לשבת והיה קשה לנשום". לדבריה, "התרשמותי היתה שהגברת הופה לא באמת היתה מעוניינת להעביר את הארכיון לספרייה - ובסופו של דבר לא העבירה את הכתבים... ולא יישמה את מה שברוד רצה שתעשה".

בשבוע הבא ידון בית המשפט בתצהיר של כהן, לקראת ההכרעה בסוגיה למי שייכים כתבי היד של קפקא והאפשרות שיימכרו לגרמניה. חווה הופה טענה לכל אורך המשפט, כי ירשה את הארכיון של ברוד מאמה אסתר, וכי הוא רכושה הפרטי ולכן זכותה לעשות בו ככל העולה על רוחה, לרבות מכירתו לארכיון הספרות הגרמנית בגרמניה.



מקס ברוד ומזכירתו אסתר הופה


הסופר פרנץ קפקא



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו