בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אדריכלות | שנות הבצורת של בנק החקלאות

מאז שנקטעה פעילותו של בנק החקלאות בתל אביב, גם בניין המטה שלו, שתוכנן ב-1951, לא מצליח להתאושש

תגובות

אייקונים אדריכליים בסכנת הכחדה

"אני תמיד אומרת שאני חיה בגלגול השלישי שלי. לא שאני מאמינה בגלגולים ובחיים אחרי המוות, אני מתכוונת לשינויים שעברו על המקצוע", אומרת שולמית נדלר, בת 87, מהאדריכליות הבכירות שפעלו בישראל. "הגלגול הראשון היה עד קום המדינה, עם שפה אדריכלית מאוד תמימה וצנועה. אחר כך היתה לנו המדינה ופתאום היה בלגן. לא ידענו מה לתפוס קודם והיו לנו המון ניסיונות ואתגרים. הגלגול השלישי זה עכשיו - עם המהפכה הגדולה של המחשבים והאפשרויות שהם הביאו למקצוע".

את בנק החקלאות בתל אביב - יצירה מרשימה מראשית האדריכלות המסחרית בארץ שתיכננה יחד עם בעלה המנוח מיכאל ב-1951 - היא מסווגת בתפר שבין התקופה הראשונה לשנייה. "יש בו שפה תמימה שרצתה להעניק הבעה בהירה ולהשתלב בסביבה. היום כל אחד עושה מה שהוא רוצה. יש בטלוויזיה איזו תוכנית 'אדריכלים וחלומותיהם' וכל אחד משוויץ שם במה שהוא עושה. זה נראה לי קצת מופרע".

שולמית ומיכאל נדלר הם אדריכלים עתירי זכויות שמאחוריהם עשייה רבה בתחום הציבורי והמסחרי. מאז שהקימו את משרדם המשותף באמצע שנות ה-40 הם אחראים לכמה מהבניינים הבולטים שנבנו במסגרת המודרניזם הישראלי: קולנוע קרן בבאר שבע, הספרייה הלאומית בגבעת רם (כחלק מחבר מתכננים), תיאטרון ירושלים, הספריות המרכזיות באוניברסיטאות תל אביב ובאר שבע ומרכז תרבות העמים לנוער במושבה הגרמנית בירושלים. חלק ניכר מהמבנים תוכנן בשותפות עם האדריכלים שמואל ביקסון ומשה גיל. העבודות של המשרד משקפות כנות מבנית, תחביר צורני מורכב ויצירתיות שופעת אבל למרבה הצער כמעט אף אחד מהן אינה מוכרזת לשימור. קולנוע קרן הנהדר נהרס לפני כמה שנים לטובת פרויקט מגורים כעור, כך גם בניין מעונות סטודנטים שתיכננו סמוך למוזיאון לאמנות האיסלאם בירושלים. בימים אלה מוטל בספק גם גורלו של בניין בנק החקלאות.

ב-1951 הקימה הממשלה את הבנק כדי לסייע לענף החקלאות. הבנק קיבל פקדונות כספיים מהמדינה והעמיד אותם כהלוואות למושבים ולקיבוצים. בית המשרדים הראשי של הבנק הוקם בפינה הצפון-מערבית של צומת הרחובות חשמונאים וקרליבך, סמוך לכמה בנייני מטה של ההתיישבות העובדת, כמו בית הקיבוץ המשותף ובית תנועת המושבים. הבנק היה אחד הפרויקטים הראשונים של בני הזוג נדלר. לפני כן הם תיכננו כמה קיבוצים בנגב והשתתפו במספר תחרויות פומביות.

בני הזוג תיכננו לבנק בניין מרשים אך פונקציונלי, שהתפרש על פני 2,200 מ"ר בגובה ארבע קומות, כשבחלקו האחורי, שפנה לרחוב צדדי, מוקם מגרש חניה. קומת הקרקע יועדה לסניף מהודר, המרתף לארכיון ולכספות, וקומות א'-ג' למשרדים. כלפי חוץ משדר הבניין איפוק: גרם מדרגות טקסי מוביל לכניסה לסניף, על גבי החזית משורטטת החלוקה לקומות על ידי חיפוי מאבנים שחורות. החזית המזרחית שפונה לרחוב קרליבך היא הפתוחה ביותר ורצופה בחלונות סדרתיים. את הקשר "החקלאי" של הבניין ניתן לראות בעבודות בטון בצורת שיבולים ששובצו בקומת הקרקע.

חללי הפנים והריהוט עוצבו כולם על ידי בני הזוג נדלר. "החלטנו לעשות את כל העיצוב בבנייני הציבור שתיכננו לאחר התנסות לא מוצלחת עם מעצבי פנים שלא הבינו את הבניינים שלנו", היא מוסיפה. באופן נדיר לתקופה תוכננה בבניין הכנה למערכת מיזוג אוויר למרות מחאתם של המזמינים. כמה עשורים לאחר מכן ההחלטה התבררה כהכרחית. על התוכניות כולן מתנוססת החותמת "ש.ו.מ. נדלר" - שולמית ומיכאל נדלר.

לבניין יש גם תפקיד חשוב כצלע בכיכר יוצאת דופן בממדיה העירוניים. מצד אחד של הצומת ממוקם בניין איגוד לשכות המסחר, שבינתיים שופץ וחופה בפאנלים מבריקים מאלומיניום. בשתי הפינות האחרות נמצאים בנייני משרדים מודרניסטיים שמאופיינים באינטנסיביות עירונית ובשפה אחידה שנדיר למצוא בתל אביב - ביניהם המבנה שבפינה המזרחית-צפונית, שתוכנן על ידי אבא אלחנני.

3,400 דולר למ"ר

שגשוגו של בנק החקלאות נקטע בסוף שנות ה-80 בעקבות המשבר הכלכלי בחקלאות. הקיבוצים והמושבים התקשו לעמוד בהתחייבויות והבנק נקלע לקשיים. בהסדר עם הממשלה הוחלט לדחות את מועד החזרת הפקדונות עד ל-2005, ובשנה זאת הוחלט סופית על הפרטת הבנק ומכירת נכסיו. לאחר סגירתו הושכר מבנה המטה למשרד עורכי דין למשך כמה שנים ולאחר מכן ננעל וננטש. רמת התחזוקה של המבנה היתה עדיין סבירה, אך מאז החל מצבו הפיסי להידרדר. כתובות גרפיטי רוססו על החלונות (שנותרו שלמים) ובקומת הקרקע נעקרו משקופים ופרזולים.

הפרק החדש בחייו של הבניין החל בדצמבר 2009, כאשר איש העסקים ג'ורג' חורש רכש אותו תמורת 28.5 מיליון שקל - מחיר שיא של 3,400 דולר למ"ר שמשקף את מיקומו המרכזי במרכז העסקים של תל אביב. במקור תיכנן חורש להפוך את הבניין למטה המשרדים של H&M בארץ ולהקים בקומת הקרקע חנות דגל ענקית. על יתרת המגרש, שתיפקדה כחניון, הוא תיכנן להקים בניין מגורים בן ארבע קומות.

הפרויקט הועבר לתכנונו של האדריכל ארז אלה, שמעורב בכמה פרויקטים נוספים של שימוש מחודש בבניינים בעיר (דוגמת הקמפוס החדש של בית הספר "מנשר" שעתיד לעבור לבניין התחנה המרכזית הישנה בתל אביב). אלה עצמו ניסה לאסוף קבוצת משקיעים לרכישת הבניין והפיכתו למלון, וקיווה ששיתוף הפעולה עם חורש יתניע מחדש את הפרויקט. אחרי שורה של פגישות, דיונים והצעות, וחרף נכונותה של העירייה לתמוך ברעיון ולהעניק ליזם אחוזי בנייה נוספים, נתקע הפרויקט מסיבה לא ברורה. חורש עצמו סירב להוסיף פרטים וממשרדו נמסר כי "מר חורש אינו נוהג לשתף את התקשורת בתוכניותיו".

שימוש מחודש (re-use) הוא צו השעה בעולם שסובל שסובל מבולמוס בנייה שגובה מחיר סביבתי הולך וגדל. כבר בשנת 2000 הדגימו צמד האדריכלים השווייצרים הרצוג ודה-מיורן כיצד ניתן לעשות שימוש מחודש בתחנת כוח מודרניסטית ומוזנחת בלונדון והפכו אותה ל-Tate Modern - אחד המוזיאונים הבולטים והנחשבים בעולם לאמנות עכשווית. נדמה שחורש ועיריית תל אביב יכולים ללמוד מהדוגמה הזאת ולהפוך את בנק החקלאות לפנינה אדריכלית עירונית. "אני בהחלט חושבת שיש בניינים שלי שצריך לשמר, גם אם חלק מהם קצת 'אאוט' עכשיו", מסכמת נדלר. "הרסו כבר כמה מבנים טובים של המשרד שלנו. אם רוצים להשאיר זכר לתקופה הזאת חייבים לשמר, למרות שאני לא יודעת להצביע מה בדיוק".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה כי "מדובר במבנה בבעלות פרטית שאינו מיועד לשימור, אך מצוי באזור ההכרזה של אונסק"ו. היזם בודק מספר אופציות - שימור המבנה והפיכתו למלון, כולל תוספת בנייה בעבור שימוש זה. למינהל ההנדסה לא הגיעה בקשה להריסת המבנה".



בניין בנק החקלאות בתל אביב


פרט מחזית הבניין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו