בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרח הלילך: לילך אלגרבלי מתרגמת את הלך הרוח שלה להמונים

גלי בד בסגנון לאנוון, שמלות נעריות-נשיות ברוח מיו מיו והדפסי שרשראות בנוסח שאנל. בקו ההלבשה המוזל של לילך אלגרבלי קשה לחוש בכתב ידה הייחודי

תגובות

בובות התצוגה השחורות שהוצבו בתחילת השבוע בחדר התצוגה של Made by Lilamist, הקו החדש של המעצבת לילך אלגרבלי בעלת המותג לילהמיסט, הולבשו בבגדים שחורים ולבנים בלבד. שאר הדגמים בקולקציה, בגוונים חיים של ירוק-אורן, קורל או סגול, נתלו על קולבים בשני צדי החלל. "רציתי ליצור אווירה קלאסית ברוח בית שאנל", אמרה אלגרבלי. דבריה העידו כי היא הרהרה ארוכות בתהליך המיתוג של הקו. "אני רוצה שהוא יהיה שמח, קליל ומהנה. שיהיו בו בגדים יפים שבחורות נהנות ללבוש".

בשבע שנות פעילותה בישראל, שמלותיה המהודרות של אלגרבלי נצפו לעתים קרובות במדורי החברה, על גופן של ידועניות באירועים מתוקשרים או מעל עמודי הכרומו של מגזיני האופנה. בימים כתיקונם, הבוטיק של המעצבת בחלקו הצפוני של רחוב דיזנגוף בתל אביב מושך אליו בעיקר נשים שזקוקות לתלבושת הדורה במיוחד לקראת מאורע חגיגי. הקו המשני שהיא משיקה בימים אלו, שיימכר בבוטיקים ברחבי הארץ, נועד להרחיב את פעילותה. "זה צורך שהתבשל אצלי הרבה זמן", היא אומרת. "גיליתי שיש המון נשים שמכירות את המותג שלי אבל מעולם לא רכשו פריט ממנו, כי הוא נחשב למתאים לאירועים חגיגיים בלבד".

תצלומים: אסף עיני

השקת קו משני של בגדי קונפקציה אינה מהלך שכיח בקרב מעצבים ישראלים, שלרוב מרחיבים את היקף פעילותם דרך פתיחת חנויות נוספות בפרישה ארצית. אלגרבלי, שהבינה שכמות הנשים שידן משגת לרכוש את עיצוביה בקו הראשי היא מצומצמת למדי, בחרה לתרגם את הלך הרוח של לילהמיסט להמונים.

נכון לעכשיו, הקולקציה מורכבת משמלות ומשילובים שונים של חולצות וחצאיות, אולם לדבריה בעתיד היא צפויה להתרחב לחטיבות נוספות. "חולצת טי אינה מוצר הכרחי עבורי בשלב זה, אבל מכנסי ג'ינס, למשל, הם פריט שחייב להיכלל בכל מותג אופנה, אז אני מניחה שזה יקרה בהמשך". את הזיהוי של עיצוביה עם בגדי ערב חגיגיים היא הודפת על הסף. "אני קוראת לזה סגנון לבוש נשי", היא אומרת. בעיני רוחה היא רואה אחוות נשים שיושבות סביב שולחן ושותות שמפניה בצהריו של יום שישי שמשי, ולאחר מכן נכנסות לבוטיק כדי לרכוש שמלה חדשה, או שמספרות באריכות אחת לשנייה בטלפון על שמלה מרהיבה שזה עתה קנו. "זה הדיבור שאני רוצה ליצור סביב המותג הזה. אני רוצה שהשמלות שאני מעצבת ילוו את רגעי השמחה הקטנים האלה בחייהן של נשים, ומבלי שהן ירגישו שעליהן לרוקן את הארנקים שלהן בשביל זה".

אם בהקשר הזה עולה בזיכרון שיתוף הפעולה מהעת האחרונה של בית האופנה הצרפתי לאנוון ורשת ההלבשה השוודית H&M, זה לא מקרי. מבט מרפרף בקולקציה מאשר כי אלגרבלי וצמד המעצבות שעבדו אתה על פיתוח הקו נתנו את דעתן על כך במהלך העבודה על קולקציית הביכורים. זה ניכר בסגנון העיצוב של הדגמים (בין היתר בגלי הבד השופעים, ברוכסני המתכת הגסים שנותרו חשופים ובקצוות הבד הפרומים בפראות), בניסיון לתרגם מלאכות יד מורכבות לייצור קונפקציה ואפילו בשקיקי הבד המלבניים שנושאים סרט סאטן שחור שקשור בצורת פרפר בצדם.

הקו החדש משופע בצפנים מוכרים ממלתחותיהם של מותגי אופנה מבוססים, וניכר שהוא מיועד לנשים שמעלעלות במגזיני אופנה בעיניים קרועות, ומחסירות פעימה לנוכח שמלותיהן המרהיבות של כוכבות שטיח אדום או דוגמניות על. כך, למשל, שמלות מתקתקות בסגנון נערי-נשי מבקשות לתעל מעט מהרוח של מיו מיו, והדפס שרשראות זהובות על שמלת מיני לבנה מזכיר דפוסים מעיצובים מוכרים של רוברטו קוואלי או שאנל. אל מול אבזמי מתכת זהובים בצורת האותיות D בחגורה של מכנסונים הנושאים הדפס ססגוני בנוסח הרמס, קשה שלא לחשוב על העיטורים הרברבניים של בית דיור. "אין לזה משמעות מיוחדת", אומרת המעצבת. "זה לא שישבתי בסטודיו והתחלתי לצייר אבזמים בצורת די. בחרתי מתוך ההיצע הקיים של אבזמים, ודאגתי שזה יתאים להדפס שעל המכנסונים".

תצלומים: אסף עיני

אלגרבלי מודה שהיה זה מאתגר למדי להגשים את חזונה בתוך מסגרת נתונה של אילוצים, אך נראה שהקסם שהילך עליה תהליך העבודה החדש סחף אותה יותר מאחת הרחק מדי, ובאופן גורף מדי. עקבות מעבודותיהם של מעצבי-על מופיעים לעתים גם בעיצוביה בקו הראשי, אך שם הם נטמעים כחלק מכתב ידה הייחודי. בייצור תעשייתי, לעומת זאת, מגע ידה של המעצבת ניכר פחות, ובין אדוות הבד, סרטי הפרפר ויתר העיטורים המתקתקים מתקבל אוסף גולמי למדי של מראי מקום.

שמלת קומות מתחרה בגוון של תה ולה סרט קשירה שחור במותניים, או שמלות שרקומות בגודש של חרוזים וטוניקות בהדפסים מנומרים נראות כפרשנויות לא מעודנות לסגנונות עיצוב שאינם מעודנים מלכתחילה. להוציא דגמים בודדים, ביניהם שמלת טאפט באורך הברכיים (שניתן למצוא בירוק, אדום או שחור) ולה זוג כנפות בד מסתלסלות שגולשות מן הכתפיים אל החזה ובמורד הגב, שעיצובה מזכיר דגם מוכר מהקו הראשי של המעצבת, למרביתן חזות שטוחה נעדרת אלגנטיות. באופן דומה, קשה להתרשם מפרחי הבד שנשזרו בכתפיותיו של בגד גוף בצבע שמנת שמזכירים פרחי נייר באריזות מתנה, או מאלמנטים שנצפו קודם לכן בקולקציות של רשתות אופנה עממיות כדוגמת שיניים זהובות של רוכסנים המעטרים גלי בד מסתלסלים במחשופה של חולצה בגוון קפה.

על רקע הבדים הסינתטיים, שלרובם גימור מבהיק, מתבלטת שמלת שחורה קטנה שעשויה מפשתן, אריג קליל שמותאם יותר לאקלים המקומי ובעל אופי מוחצן פחות, שיכולה להצביע על כיוון אחר שכדאי יהיה לפתח בקולקציות הבאות. נראה שאת אלגרבלי זה מעניין קצת פחות בשלב זה. היא מתגאה במחירו הנמוך (270 שקלים) של מחוך בגוון שמנת שמעוטר בגימור דמוי עור במחשוף. היא מכנה זאת "למכור מרצדס במחיר של חיפושית".

מחירים: 200-550 שקל. לבירור החנות הקרובה: 5186680-03



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו