בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"Why We Tell": לקפוץ אל הלא נודע

רייצ'ל ארדוס מציגה עולם מבעבע של רגשות ואליס דור-כהן מצאה דרך להמחיש את המשיכה הדתית אל הרוחניות

תגובות

שתי יוצרות חברו לתוכנית משותפת - האחת היא היוצרת הצעירה והמוערכת רייצ'ל ארדוס והשנייה היא אליס דור-כהן הוותיקה, שלה עבר עשיר כרקדנית וכיוצרת בלהקת "בת שבע" בשנות ה-80. לאחרונה היא יצרה שתי תוכניות שהחזירו אותה לבמה אחר עשרות שנים של היעדרות. אין מכנה משותף בין השתיים, אבל חלוקת הערב בין שתי יוצרות האיכותיות העלתה תוכנית מגוונת.

ארדוס היא רומנטיקנית והדואט שלה המבוסס לדברי התוכנייה על התיאוריה של כריסטופר בוקר, מחבר הספר "Why We Tell Stories - The Seven Basic Plots", שנתן לה מסגרת לגעת במורכבות היחסים בין גבר לאשה. הזוג הצעיר מופיע בתלבושת אחידה של מכנסיים ארוכים יום-יומיים וחולצה לבנה פשוטה, כאילו כדי להצביע על הקשר ההדוק שביניהם ועל איבוד האינדיבידואליות לטובת החיבור. אלא שמתחת לעטיפה החיצונית האחידה מצוי עולם מבעבע של רגשות.

ארדוס, יוצרת עם טעם מעודן וקשובה לדקויות, יצרה מחול מקצועי. היא אינה חוששת להציב מקום ללא תנועה, כדי להקשיב לאנרגיות המחשבה של בני הזוג שעומדים זה מול זה או זה לצד זה. נראה כאילו הדואט נע בין מחול שרוקד את המחשבה לבין מחשבה שבתוכה מתחולל הריקוד. ניתן לעקוב אחרי חלק מהמשימות שנתנה היוצרת לרקדנים האיכותיים, כמו תנועה של האחד שיוצרת הד תנועתי אצל השני. הפתרונות התנועתיים הצפויים למדי מתחוללים בתוך לקסיקון התנועה הטרנדי כיום, אבל לעתים, כמו מפתיעים את עצמם, עולים פתרונות תנועתיים מרעננים שמצביעים על יכולת וכישרון שעדיין לא פרצו במלואם.

"אחד" של אליס דור-כהן היא עבודה מרשימה שעוסקת בשאיפה המשותפת של שלוש הדתות המונותיאיסטיות לטפס ולהגיע לרוחניות. על הבמה בנוי קיר כמו זה שעליו מתאמנים מטפסי צוקים ובו אבנים שניתן להיאחז בהן. למעלה מצוי מעין "גג העולם", שממנו אפשר להשקיף למרחבים החיצוניים והפנימיים - וכל שנותר הוא לקפוץ אל הלא נודע, אולי להתאחד עם הנסתר והרוחני.

המחול פותח כאשר שלושת הרקדנים הגברים, כל אחד בתורו, מייצגים דת אחרת - כפי הנראה, יהדות, איסלאם ונצרות. ריקודי הסולו עשירים בתנועות של קידה, השתטחות על הרצפה כשהאיברים פרושים, תנועה מתקדמת של הרגליים על בסיס צר בעוד שהידיים נשלחות הצדה לצדי הגוף, מוכנות להתמסר.

המשותף בחומרים התנועתיים של שלושת הרקדנים הוא רב, והם נבדלים בעיקר בצירופים הפנימיים של התנועות, בתוספת ניואנסים המרמזים על השייכות השונה. בהמשך, כל אחד בתורו מטפס על הקיר, מגיע מעלה וקופץ. הרקדנים מצוינים, והריכוז שלהם מקרין מתח. במוסיקה של פיליפ גלאס אין מרכיבים דתיים, אלא איזה אי-שקט של בעירה פנימית שדוחפת את התנועה של הרקדנים הלאה הלאה ולמעלה.

ושוב חוזרים הרקדנים לבמה, אבל אותה במה שעמדה קודם לכן במלואה לרשות כל אחד, נחלקת עתה ביניהם והדרמה מתחילה. הם מנסים למנוע זה מזה לטפס על הקיר, תוך כדי שימוש עשיר באפשרויות שקיר זה מזמן. בהדרגה הרקדנים פושטים את בגדיהם, הטורסו חשוף, והם נשארים עם בד המכסה את החלציים, דבר ההפוך אותם דומים יותר ויותר זה לזה. במקום מחול של בודדים ומחול של לוחמים קנאים, עולה מחול האוניסונו, שבו כולם רוקדים אותו ריקוד, והתנועה נעשית מהירה וקצבית עם תחושת יחד של "הללויה". המחול מסתיים על "גג העולם" בתחושה של קבלת האחר, וברגע הנכון נפתח פתח ברצפה שהיא "גג העולם" וחודרת בעדו קרן אור חזקה. כל אחד מהרקדנים קופץ לתוך הפתח ונעלם.

"Why We Tell" מאת רייצ'ל ארדוס בשיתוף הרקדנים אורי לנקינסקי ועידן יואב; מוסיקה מקורית: אלברטו שוורץ; עיצוב תאורה: אורי רובינשטיין. "אחד" מאת אליס דור-כהן בשיתוף הרקדנים יוני סוטחי, לירון עוזרי, עידן פורג ואליס דור-כהן; מוסיקה: פיליפ גלאס, מרדית מונק, לארו, ברדי נם נם; עיצוב תאורה: שי יהודאי; תכנון וביצוע קיר טיפוס: עמנואל מרזיוף. מרכז אתני רב-תחומי ענבל, תל אביב, 8.2



מתוך ''אחד''. תחושה של קבלת האחר


מתוך ''Why We Tel''. מה שמתחת לעטיפה החיצונית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו