בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מייסי גריי מופיעה בישראל, כמו שלא הייתה מרשה לעצמה בניו יורק

הופעתה של גריי לא נסקה כמו שתי הופעותיה הקודמות בארץ. הופעתה של קונצ'ה בויקה התחילה בהתמוטטות של כנף פסנתר, ומשם רק הגביהה עוף

תגובות

חובבי מוסיקה שאוהבים זמרות שחורות בעלות קול מחוספס יכלו ליהנות בסוף השבוע שעבר ממנה כפולה של המעדן הווקאלי הזה. קונצ'ה בויקה, זמרת ספרדייה ממוצא אפריקאי, הופיעה לראשונה בישראל ופתחה צוהר שעשוי להיות רומן ממושך עם הקהל המקומי. מייסי גריי, אורחת קבועה באזורנו, המשיכה את סיפור האהבה שלה עם הקהל הישראלי. וכמו שגריי אמרה באחד מקטעי הקישור שלה (ולא ידעה שהיא מבארת מה היתה אחת הבעיות עם ההופעה שלה), תחילתו של רומן תמיד יותר מסעירה מרומן שכבר היה לשגרה.

זו הפעם השלישית שגריי מופיעה בישראל בשנתיים האחרונות. ההופעה הראשונה היתה טובה מאוד וכללה רגעים נהדרים של סול במיטבו. ההופעה השנייה ירדה קומה - היא היתה טובה אבל פחות. ההופעה הנוכחית ירדה קומה נוספת - היא היתה חביבה אבל גם קצת מייגעת. ביציאה מהמועדון - פוף! היא התנדפה מהזיכרון.

אין ספק שהרושם הזה נובע במידה רבה מחשיפת יתר. יש זמרים שכדאי לראות בהפרשים קצרים של שנה, ומתברר שגריי אינה אחת מהם. אבל גם אם מנטרלים את מקדם השחיקה שלי, זו היתה ללא ספק הופעה פחות טובה מהשתיים שקדמו לה. גריי היא זמרת מצוינת. שום דבר לא ישנה את העובדה הזאת. יש לה קול נהדר ונוכחות כובשת שיש בה אלמנט מוגזם במכוון: שמלות נוצצות, איפור כבד, שיער ענקי, זמרת ליווי שמנה מאוד. אבל בעוד שבהופעות הקודמות האלמנט הצעקני שמר על מינון סביר והיה מגובה בגרוב מעולה ובנגינה מובחרת, הפעם הגיבוי המוסיקלי לקה בחסר וכל העסק היה קצת זול.

קחו, למשל, את זמרות הליווי. בהופעה של גריי לפני שנה היו שתי זמרות, שתיהן אדירות ממדים, והן היו סקסיות ונפלאות. בהופעה שלשום היתה רק זמרת אחת, לא פחות שמנה, והיא שימשה מעין ליצנית ומדריכת אירובי. בשלב מסוים גריי ירדה מהבמה וזמרת הליווי שרה את "Nothing Else Matters" של "מטאליקה". מה הקשר בין בלדת המטאל הלבנה הזאת לבין הסול השחור של גריי? לא ברור. הקהל צהל, אבל בעיני זה היה קצת עצוב.

ההופעה השתפרה פלאים כשגריי חזרה לבמה והראתה שכשהיא והלהקה שלה רוצים לייצר גרוב אמיתי, הם יודעים לעשות את זה. סוף סוף היתה מוסיקה טובה. אבל האיכות הזאת החזיקה מעמד בערך 20 דקות, וההופעה הידרדרה שוב להפעלות קהל, קאוורים מיותרים (ואו, הגיטריסט יודע לנגן את "We Are the Champions" של "קווין"!) ושירים מקוריים בינוניים. האם גריי היתה מרשה לעצמה להעלות את המופע הזה בניו יורק? אני בספק.

נפש חופשייה בפעולה

ההופעה של בויקה במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב התחילה בפיאסקו שכמוהו לא נראה זמן רב. הכנף של הפסנתר התמוטטה באמצע אחד השירים הראשונים ונחתה על הבמה בקול חבטה. הפסנתרן, הזמרת, הקהל - כולם היו המומים. "אני מופיעה מגיל 14", אמרה בויקה, "וכבר ראיתי כמה דברים מוזרים. ראיתי אנשים מתפשטים באמצע הופעה. אבל דבר כזה עדיין לא ראיתי".

זאת היה תקלה חד-פעמית בהופעה טובה מאוד. כמו גריי, אבל בצורה לגמרי אחרת, בויקה ניחנה בקול נפלא ובאישיות כובשת. הקול - עמוק, כהה, מגורען וחזק, עם נטייה קלה לצווחנות ברגיסטר הגבוה. האישיות - חושנית ומשוחררת.

הדקה הראשונה של בויקה על הבמה אמרה הכל: היא ניגשה לפסנתרן, חיבקה אותו כמו שמחבקים אהוב, נטלה כוס משקה ושפכה מעט מתוכנה על הבמה, חלצה נעליים. בהמשך היא עגבה מילולית על עובד הבמה הצעיר שהוזעק לתקן את הפסנתר. בקיצור, נפש חופשייה בפעולה.

השירה האקספרסיוניסטית והעזה של בויקה נתמכה על ידי הרכב של פסנתרן, בסיסט ומקישן, שהיו טובים רוב הזמן אם כי רחוקים מלהסעיר. המוסיקה היתה שילוב יפה של פלמנקו, סלסה, מוסיקה אפריקאית ונגיעות של ג'ז.

באופן אישי, הייתי רוצה לראות את בויקה מאזנת בין התיאטרליות המוחצנת שלה לבין ממד יותר לירי, וגם נשארת כל הזמן ברגיסטר הנמוך והנפלא שלה במקום לטפס מדי פעם לגבהים צווחניים, אבל גם כך זאת היתה הופעה מרשימה מאוד, ובשביל מי שהבין את מלות השירים (דוברי הספרדית מילאו את המשכן), זה היה בוודאי תענוג בלתי רגיל. היא עוד תשוב. לא יכול להיות שלא.

מייסי גריי. מועדון רדינג 3 בתל אביב, 12.2 קונצ'ה בויקה. המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, 11.2



מייסי גריי. רומן שכבר היה לשגרה


קונצ'ה בויקה. תחילתו של רומן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו