בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

50 שנה לפסטיבל ישראל

פסטיבל ישראל שייפתח בעוד חודשיים יהיה חגיגי במיוחד: הוא יציין 50 שנה לקיומו ויארח יוצרים בולטים מהארץ ומחו"ל

תגובות

אמנים ולהקות בולטות בזירה העולמית והישראלית שהופיעו בעבר בפסטיבל ישראל נענו להזמנת הפסטיבל להופיע בשנתו ה-50. בפסטיבל, שיתקיים בין 23 במאי ל-18 ביוני, יופיעו בין השאר דיים קירי טה-קנאווה, להקת המחול של הכוריאוגרף מרס קנינגהם, התיאטרון הגרמני השאובינה, תיאטרון וכטנגוב הרוסי, רביעיית "האגן" האוסטרית, אנסמבל "פלורלגיום" למוסיקה עתיקה, הפסנתרנים ניקולאי פטרוב ואלכסנדר גינדין, מתופף הג'ז בילי קובהם, אחינועם ניני בקלאסיקות ישראליות ואוהד נהרין עם להקת בת שבע, שיפתחו את הפסטיבל ביצירה חדשה שתועלה בבכורה עולמית.

לפני הפתיחה הרשמית עם להקת בת שבע יועלו לקהל הרחב בכיכר ציון ובכיכר ספרא בירושלים שני מופעי מחול: האחד של להקת מחול יוצאת דופן מאוסטרליה, "פירות מוזרים", ו"ג'יזל" בביצוע להקת הבלט הישראלי. כמו כן יתקיים מופע גדול בגן סאקר עם התזמורת הסימפונית ירושלים בהשתתפות ריטה, "הדג נחש", דוד ד'אור, להקת "ורטיגו" ולהקת "הורה ירושלמית"; ובגן הבוטני בעיר - אירוע למשפחות סביב האגם בביצוע להקות מחול, תיאטרון ומוסיקה.

תערוכה מיוחדת ליובל, שאצר גיא רז, תציג את ההיסטוריה של הפסטיבל בכרזות, הקרנות וידיאו מהמופעים במשך השנים וכן תערוכת מחווה לצלמי במה לדורותיהם, מאברהם סוסקין ועד גדי דגון.

זהו הפסטיבל הראשון שמנהלו האמנותי הוא משה קפטן. לדבריו, "בימים שבהם התרבות הפופולרית נעשית מרכזית יותר ויותר בחיינו, תפקידו של הפסטיבל נהפך להכרח. לצד חרושת התרבות, שכבודה במקומה מונח, ראוי גם להעניק במה למה שהוא אלטרנטיבה ולא בהכרח שוליים".

המופעים יתקיימו בעיקר באולמות העיר ירושלים ואתריה, אך גם ייצאו מחוץ לה, לדימונה, חולון ומודיעין. לראשונה יתקיימו הופעות באתרי מורשת: בתל חי, "חצר כנרת" וכפר יהושע בצפון, ביד מרדכי וגבולות בדרום.

תקציב הפסטיבל גדל אך במעט, ב-10%, בהשוואה לשנים קודמות. היקפו 14 מיליון שקלים. הוא נתמך בידי מינהל התרבות בארבעה מיליון שקלים, עיריית ירושלים - שני מיליון שקלים, הקרן לירושלים - חצי מיליון שקלים, וממשלות זרות (בהן גרמניה, אנגליה, פולין, צרפת וארצות הברית) - מיליון שקלים. השאר הן הכנסות עצמיות מחסויות ומכירת כרטיסים.

במסיבת עיתונאים שהתקיימה אתמול אמר יוסי טל-גן, מנכ"ל הפסטיבל: "הגענו למצב שבו מיטב האמנים בעולם מתקשרים מיוזמתם ליטול חלק בפסטיבל וזאת בניגוד מוחלט לעבר הלא רחוק, שבו אנו אלה שחיזרנו אחריהם. בשנתו ה-50 יכול הפסטיבל להתגאות במעמדו היוקרתי לא רק בישראל, אלא גם בסצינה העולמית. על אף ריבוי האמנים מהשורה הראשונה מהארץ ומהעולם הקפדנו השנה, כמו בשנים קודמות, על רמת מחירים שווה לכל נפש". מחירי הכרטיסים לפסטיבל נעים מ-45 עד 300 שקלים.

מחול | מרס אחרון

מופע של להקתו של מרס קנינגהם, שתתפרק בסוף השנה, ויצירה חדשה של אוהד נהרין הם רק חלק מתוכנית המחול של הפסטיבל

יצירתו החדשה של אוהד נהרין ללהקת בת שבע תפתח את פסטיבל ישראל. נהרין החל לעבוד עם הרקדנים רק באחרונה. ביצירה ישתתפו כל רקדני הלהקה, ולדברי הכוריאוגרף, הם יהיו שותפים מלאים בתהליך היצירתי. על עיצוב התאורה ינצח אבי יונה בואנו (במבי) ואת הפסקול ירכיבו במשותף מקסים וואראט ואהד פישוף. אין זו הפעם הראשונה שיצירה של נהרין פותחת את הפסטיבל; ב-1993, שלוש שנים לאחר שמונה למנהלה האמנותי של בת שבע, הוא הציג בערב הפתיחה את "אנאפאזה", שנהפכה לאחת מיצירותיה הבולטות של הלהקה.

בפסטיבל תתארח גם להקתו הניו-יורקית של מרס קנינגהם, שתבוא לישראל במסגרת סיבוב ההופעות "Legacy Tour". זהו הסיור העולמי האחרון של הלהקה, שהחל בפברואר 2010, כחצי שנה לאחר מותו של הכוריאוגרף האגדי; בצוואתו הורה קנינגהם להפסיק את פעילות הלהקה שנתיים לאחר מותו, ולפיכך, לאחר המופע האחרון בסיור, שיתקיים בניו יורק ב-31 בדצמבר השנה, תחדל הלהקה לפעול. במשך הביקור בישראל, שמתקיים בשיתוף עונת התרבות הירושלמית, תעלה הלהקה ב-6 ביוני מופע בתיאטרון ירושלים ובו שתי יצירות: "Split Sides" מ-2003, המשלבת מוסיקה של להקת "רדיוהד" הבריטית ולהקת "סיגור רוס" האיסלנדית; ו"Sounddance", יצירה מ-1975 שבה רקד קנינגהם במקור. בנוסף לכך תקיים הלהקה שישה אירועי מופע מותאמי-מקום (Site Specific) בחללים שונים במוזיאון ישראל, בתאריכים 9-11 ביוני.

להקת תיאטרון המחול הדני תציג בפסטיבל את "Love Songs", יצירתו של טים ראשטון הבריטי, שמכהן זה עשור כמנהלה האמנותי. ביצירה משתתפת הזמרת קרולין הנדרסון והיא מלווה בטריו של מוסיקאי ג'ז. בנוסף לכך תעלה הלהקה ערב ובו מקבץ יצירות מאת ראשטון: "Kridt", יצירה הנשענת על טקסט תנ"כי מספר קהלת וסוויטה לכלי מיתר שכתב המלחין הלטבי פטריס ואסקס; "Enigma", מחול בהשראת הסוויטות של באך; ו"CaDance", יצירה המיועדת לארבעה עד שישה גברים הרוקדים למוסיקה של אנדי פייפ. בלהקה, שתופיע בתיאטרון ירושלים ב-15 וב-16 ביוני, פועלים רקדנים מרחבי העולם ובהם עדי עמית הישראלית.

בין אירועי המחול הישראליים בפסטיבל ניתן למנות שיתוף פעולה של הכוריאוגרף נמרוד פריד והמוסיקאי ישראל ברייט, שיעלו ב-28 וב-29 במאי אירוע בימתי המשלב קולנוע, ריקוד ומוסיקה חיה. פריד, שפעל במשך שנים בניו יורק, הקים ב-2004 את להקת "תמי" הפועלת כיום בתל אביב. ברייט, המוכר לרבים כסולן להקת "השמחות", יצר לאורך השנים מוסיקה לתיאטרון, לטלוויזיה ולקולנוע. כמו כן, במופע שיתקיים בגן סאקר במסגרת אירועי יום ירושלים יופיעו, בנוסף לזמרים ומוסיקאים שונים, גם להקות המחול "ורטיגו" ו"הורה ירושלים".

אלעד סמורזיק

תיאטרון | הדוד בא מרוסיה

"המלט" של תיאטרון השאובינה הגרמני, "הדוד ואניה" של תיאטרון וכטנגוב והפקות של תיאטרון ויזואלי מצ'ילה יוצגו לצד יצירות ישראליות מסקרנות

תוכנית התיאטרון בפסטיבל בהחלט מסקרנת. היא כוללת קלאסיקות בעיבוד מודרני לצד תיאטרון ויזואלי, תיאטרון תנועתי ותיאטרון סיפור. עם זאת, אפשר היה להגדיל את משבצת ההפקות מחו"ל, שכוללת שלוש להקות בלבד.

גולת הכותרת היא בואם של שני תיאטרונים ידועים: השאובינה מגרמניה ותיאטרון וכטנגוב מרוסיה. שתי ההפקות מסקרנות ביותר: השאובינה מגיע לפסטיבל עם גרסה מודרנית ל"המלט" השייקספירי בבימויו של תומס אוסטמאייר. שישה שחקנים מגלמים את כל הדמויות בהפקה, שעושה שימוש בטכנולוגיה בימתית מתקדמת. תיאטרון וכטנגוב הנודע מגיע לפסטיבל עם "הדוד ואניה" של צ'כוב בבימויו של רימאס טומינאס ובהשתתפות כוכב הקולנוע והתיאטרון הרוסי סרגיי מקובייצקי ועשרה שחקנים.

כיוון שונה לגמרי תציג להקת "תיאטרו סינמה דה צ'ילה" בביקורה הראשון בישראל. קבוצה זו, הנחשבת לפורצת דרך בתחום התיאטרון הוויזואלי, תעלה שתי הפקות הכוללות הקרנות וידיאו ארט ודינמיקה קצבית השאולה מעולם הקולנוע: "ללא דם", סיפור על רצח, הישרדות ונקמה; והצגת הילדים "האיש שהאכיל פרפרים".

שאר ההפקות הן הפקות קאמריות מישראל וגם הן מעוררות סקרנות, מאחר שאינן משתייכות לזרם המרכזי: קבוצת התיאטרון "קליפה", אורחת ותיקה בפסטיבל ישראל, תעלה בבכורה את "המצפה" - צלילה אל עולם דימויים חלומי; קבוצת תיאטרון רות קנר תעלה בבכורה את "מעוף היונה" על פי ספרו של יובל שמעוני, המביא שני סיפורים המתרחשים במקביל בפאריס עד לנקודת השקה ביניהם; שחר פנחס ושיר גולדברג יציגו את "אבא שלי לא ציפור" המבוססת על ספרו של הסופר והצייר היהודי ברונו שולץ "חנויות קינמון". העלילה מתרחשת בתקופה שבין שתי המלחמות בפולין ומגוללת את סיפור התבגרותו של ילד שמשתגע ונהפך לציפור; קבוצת התיאטרון הירושלמי תציג בפסטיבל את "אדיפוס 2011", עיבוד לטרגדיה הקלאסית, פרי שיתוף פעולה של הבמאי יגיל אלירז והמלחין עידו אהרוני, בהשתתפות חמישה שחקנים, חמישה זמרים ותשעה נגנים; מעבדת תרבות דימונה תעלה בבכורה את "ילד הכרוב" בהשראת ספרו של יהונתן גפן. כל ההפקות האלה יועלו בחלל האולפן בתיאטרון ירושלים במסגרת הפרויקט החדש "פרמיירה באולפן".

לילדים תועלה בבכורה "הקוסם מארץ עוץ", הפקה משותפת של המדיטק ותיאטרון בית לסין על פי הסיפור של פרנק באום, בעיבוד דניאל אפרת ובבימויו של גלעד קמחי.

ציפי שוחט

מוסיקה | אפילו לא סיכון מבוקר

תוכנית הג'ז לא מלהיבה, בתחום של מוסיקת עולם צפויים מופעים מעניינים

קשה להתלהב מתוכנית הג'ז של פסטיבל ישראל 2011. פסטיבלי ישראל הקודמים כללו לפחות מופע ג'ז אחד שעורר ציפייה דרוכה. התוכנית השנה איכותית אך לא מסקרנת במיוחד. פסטיבל ישראל הוא לא פסטיבל הרפתקני וספק אם הוא צריך להיות כזה, אבל נדמה שהפעם הוא נמנע אפילו מלקחת סיכון מבוקר.

בילי קובהם הוא מתופף מעולה. בשנות ה-70, כחבר בהרכבים של מיילס דייוויס ובלהקת "מהווישנו אורקסטרה", הוא היה אחד המנועים הקצביים החשובים של הפיוז'ן. בגיל 65 כוחו במותניו; השאלה היא אם ההרכב שיבוא אתו מנגן מוסיקה מעניינת. כשקובהם ניגן בפסטיבל הג'ז באילת לפני חמש שנים, התשובה לשאלה הזאת היתה שלילית. יש לקוות שהפעם קובהם ושותפיו יפתיעו.

הפסנתרנית היפאנית הירומי אוהרה היתה הסנסציה של פסטיבל הג'ז באילת בשנה שקובהם הופיע בו לאחרונה. ההופעה בפסטיבל ישראל תהיה הרביעית שלה בארץ בשש השנים האחרונות. אפשר להבין מדוע הירומי זוכה לאהדה רבה. יש לה טכניקה מצוינת והמראה של בחורה יפאנית שכותשת את הקלידים הוא לא מחזה שכיח. אבל לטעמי היא לא מוסיקאית מקורית במיוחד.

אלי דג'יברי יופיע בפסטיבל עם טריו מצוין, שכולל את האורגניסט גארי ורסצ'ה והמתופף עובד קלוויר. השלושה ישיקו אלבום חדש, ואם לשפוט על סמך הופעותיהם בארץ לפני כשנתיים, זאת עשויה להיות הופעה משובחת.

"מוסיקת העולם" תיוצג בפסטיבל בארבעה מופעים, שניים מהם בהשתתפות מוסיקאים ישראלים. הזמרת יסמין לוי, שזוכה להצלחה רבה באירופה, תעלה מופע משותף עם הזמר היווני יאניס קוציריס. התזמורת האנדלוסית תעלה מופע הצדעה לפסנתרן היהודי-אלג'יראי הנפלא מוריס אל מדיוני. מפורטוגל יבוא הזמר אנטוניו זאמבוז'ו, שמשלב את מסורת הפאדו עם מקצבים ברזילאיים מעודנים. "הסמוראי" הוא שמו של מופע בהשתתפות חמישה אקורדיוניסטים אירופאים: מאירלנד, איטליה, בלגיה, צרפת ופינלנד.

אחינועם ניני תשיק בפסטיבל אלבום חדש ובו היא ושותפה הוותיק, הגיטריסט גיל דור, מבצעים קלאסיקות של הזמר העברי והפופ הישראלי. ובגן סאקר יתקיים מופע ענק בהשתתפות ריטה, "הדג נחש", דוד דאור והתזמורת הסימפונית ירושלים.

בן שלו

קלאסי | מטעמים והפתעות

לצד הימורים בטוחים, כמו רביעיית "האגן" ואנסמבל "פלורילגיום", מציע הפסטיבל גם כמה תבשילים מסקרנים שטעמם עוד יתברר

שמונה מופעי מוסיקה קלאסית יהיו השנה בפסטיבל ישראל, קצתם מתאפיינים מראש באיכות שאין לפקפק בה, השאר ייבחנו לפי התוצאה. כבשנים קודמות, היועץ של הפסטיבל בתחום זה הוא הפסנתרן והמלחין גיל שוחט.

האטרקציה העיקרית במופעי הפסטיבל בתחום הקלאסי היא קונצרט קאמרי: רביעיית המיתרים "האגן", מאוסטריה, הרכב ותיק, הנחשב כיום מהטובים בעולם. חברי "האגן" יגישו תוכנית מושכת ובה שתי רביעיות, האחת מאת היידן והאחרת מאת ברטוק, ובסיום - חמישיית הפסנתר הסוחפת של ברהמס. ביצירה זו יצטרף אל הקשתנים הפסנתרן קיריל גרשטיין, בעל פרס ראשון בתחרות רובינשטיין.

בפרטים שפורסמו עד כה בקשר לקונצרט נכתב, וזה תמוה, כי ייתכן שבמקום הרביעייה של היידן ינגנו קשתני "האגן" את ארבע הפוגות הראשונות מתוך "אמנות הפוגה" של באך. יש כמובן מקום להפציר בהם שיבצעו את שתי האלטרנטיבות. שלושה מחברי "האגן" הם אחים - הכנר הראשון לוקאס, הוויולנית ורוניקה והצ'לן קלמנס. הם נפלו קרוב לעץ, אביהם היה כנר ראשון של תזמורת המוצרטיאום בזלצבורג. את תפקיד הכינור השני ברביעייה ממלא כנר גרמני ושמו ריינר שמיט. הקונצרט שלהם יתקיים ב-24 במאי באולם הנרי קראון בבירה.

בחירה טבעית שנייה היא אנסמבל "פלורילגיום" מאנגליה, שכבר הפליא לעשות בפסטיבל ישראל ב-2004. מדובר בקבוצה בארוקית מצומצמת (חליל, כינור, צ'לו, ויולה דה-גמבה), שמנהלה הוא החלילן אשלי סולומון. זהו למעשה קונצרט ווקאלי-אינסטרומנטלי - עם האנסמבל תופיע הסופרן הקנדית ג'יליאן קית, אף היא אמנית מוכרת (לחיוב רב) לקהל הישראלי מהופעתה כאן ב-2001. קית תשיר את הקנטטה "רב לי" מאת באך (מס' 82) ואת "סאלווה רג'ינה" של פרגולזי. האנסמבל גם יבצע את הקונצ'רטו לחלילן "המוגול הגדול" מאת ויוואלדי. עוד בתוכנית: הברנדנבורגי החמישי של באך. בקיצור: זר מטעמים, הימור בטוח. הקונצרט יתקיים ב-5 ביוני באולם הנרי קראון.

קבוצה בארוקיסטית נוספת שתופיע בפסטיבל היא אנסמבל קשתנים קטן מפינלנד ושמו "הלסינקי בארוק", עם שני נגני צ'מבלו. שני הצ'מבליסטים יופיעו ב-27 במאי (קונצרט שחרית) במרכז עדן תמיר (טארג) בעין כרם; האנסמבל כולו יופיע ב-28 במאי באולם הנרי קראון - ויבצע ארבעה קונצ'רטי של באך. אלה אירועים מסקרנים, שרמתם תתברר עם הישמעם.

הזמרת הבריטית הניו-זילנדית הוותיקה קירי טה-קנאווה חוזרת לפסטיבל (היא הופיעה כאן ב-2001) וכמו אז תופיע בתוכנית מגוונת, הפעם בליווי פסנתר ולא תזמורת. הצבת הרסיטל שלה דווקא באולם הענק של בנייני האומה נעשית מן הסתם משיקולים כלכליים, אך מבחינה אמנותית החלל הענקי הזה עלול לאתגר אותה. מועד: ב-4 ביוני.

עוד בפסטיבל: מרתון מיצירות מאהלר, ב-3 ביוני באולם הנרי קראון, אירוע שיוביל גיל שוחט (כמנחה, כפסנתרן וכמעבד); רסיטלים של הפסנתרנים שיימנו עם מקבלי הפרסים בתחרות רובינשטיין הבינלאומית הקרובה שתתקיים בתל אביב ממש לפני הפסטיבל יהיו ב-4 ביוני באולם ימק"א; אירוע פסנתרני נוסף: הצמד הרוסי ניקולאי פטרוב ואלכסנדר גינדין (ב-30 במאי באולם הנרי קראון). עוד בפסטיבל: מופע מיוחד, ארוך, רב תרבותי, שמשלב קטעים מתוך האורטוריה "ישראל במצרים" של הנדל עם מוסיקה מזרחית על אותו נושא שחיבר יאיר דלאל. טיבו של תבשיל זה יתברר כמובן רק כשנטעם ממנו.

חגי חיטרון



להקת המחול הדנית. בליווי ג'ז


''הדוד ואניה'' בביצוע תיאטרון וכטנגוב. בהשתתפות כוכב הקולנוע הרוסי סרגיי מקובייצקי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו