בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תיעוד ברשת לתרבות יהדות גרמניה

"פרויקט מורשת", שיתוף פעולה בין ממשלות ישראל וגרמניה, יאפשר גישה חופשית ברשת לחומר מארכיון הספרייה הלאומית המתעד את התרבות היהודית-גרמנית, וכולל כתבי יד מימי הביניים, ארכיונים אישיים, ספרים ועיתונים עבריים נדירים

תגובות

במסגרת יוזמה חדשה לשיתוף פעולה בין ממשלות ישראל וגרמניה, ובשיתוף הספרייה הלאומית, תתבצע דיגיטציה לעשרות ארכיונים אישיים, מאות כתבי יד מימי הביניים ועוד חומרים בעלי חשיבות עצומה שנמצאים בארכיון הספרייה הלאומית בירושלים. החומרים יהיו נגישים כעת באינטרנט לקהל הרחב ולחוקרים מרחבי העולם.

ממשלת גרמניה וממשלת ישראל, באמצעות "פרויקט מורשת", מעוניינות לאפשר גישה חופשית לפריטים המתעדים את מפגשי התרבויות היהודית והגרמנית. הפרויקט מתמקד בחומר ספרותי מגוון המתעד את התרבות היהודית-גרמנית באלף השנים האחרונות. במסגרת הפרויקט יועלו לרשת מאות כתבי יד עבריים שהועתקו בגרמניה בימי הביניים ומצויים היום בספרייה הלאומית בירושלים. כמו כן יועלו לרשת גם ספרים ועיתונים עבריים נדירים.

ד"ר אביעד סטולמן, אוצר אוסף היהדות בספרייה הלאומית, אמר כי "המיזמים יתבססו על היכולות הטכנולוגיות המתקדמות של הספרייה הלאומית המתחדשת, המאפשרות סריקות איכותיות של החומרים, וכן על שיתופי פעולה עם חוקרים בגרמניה, שייטלו חלק מרכזי בפעולות הרישום והמיון של החומרים המגוונים, בעיקר הארכיוניים".

לפני שבועיים הציג ראש הממשלה בנימין נתניהו את הנושא בישיבה משותפת לשתי הממשלות. נתניהו אמר כי "המורשת המשותפת שלנו היא לא רק מורשת טראגית, אלא גם מורשת אחרת, מכובדת ביותר. כילד ביליתי זמן רב עם הפרופסור יוסף קלאוזנר, ולמדתי ממנו בין השאר גם על גרשום שלום ומרטין בובר. הייתה זו דוגמה למפגש מרתק של המורשת היהודית והמורשת הגרמנית, והייתי רוצה שהדור הצעיר, דור העתיד, יידע יותר על כך. העבר הוא מפתח לעתיד, והוא אינו המפתח היחיד, אבל כאשר אנשים יודעים מהיכן הם מגיעים, יש להם סיכוי טוב יותר לדעת לאן הם צועדים. אנחנו יודעים מהיכן באנו, ואנחנו יודעים לאן אנחנו צועדים גם כמדינות נפרדות וגם כידידים ובעלי ברית".

החומרים בהם מדובר מוחזקים בספרייה הלאומית, שהיא המוסד הלאומי שדואג לאיסוף והנגשה של המורשת התרבותית של העם היהודי ומדינת ישראל. רוב החומרים היו נגישים עד כה רק למי שבא לירושלים, כעת תוכל הספרייה הלאומית להיות זמינה ונגישה לכל. ד"ר סטולמן אמר כי כחלק מתפישת הספרייה הלאומית המתחדשת, הרואה בחשיבות דמוקרטיזציית המידע, יזמה הספרייה פרויקט שבמסגרתו יועלו לרשת עשרות ארכיונים אישיים של דמויות יהודיות ידועות שפעלו בגרמניה, בהן: מרטין בובר, גרשום שלום, ולטר בנימין ואלזה לסקר-שילר. "דמויות מופת אלו מציגות את שיא מפגש התרבויות ולכן הן מרתקות מיליוני אנשים ברחבי העולם", אמר.

סטולמן מצביע על צו משנת 321 שכתב הקיסר קונסטנטין למושל אזור קלן, ואשר עסק ביהודים החיים במחוזו כאזכור הקדום ביותר להימצאות יהודים בגרמניה. "מן המאה השמונה עשרה החלו יהודים משתלבים בחברה הגרמנית ותורמים בתחומים מגוונים: מחקר, ספרות, מוזיקה, פילוסופיה, כלכלה ומדע. מפגש תרבויות, בן אלפי השנים, הוא מן המפגשים המרתקים ביותר בתולדות עם ישראל", אמר סטולמן.

מזכיר הממשלה צבי האוזר, יו"ר ועדת ההיגוי של התכנית לשיקום והעצמת תשתיות מורשת לאומית, אמר כי הפרויקט המוצע הוא חלק מ"תוכנית מורשת" עליה החליטה הממשלה "ושעיקרה לשמר את נכסי התרבות שלנו ולהבטיח שהדור שלנו כמו גם הדורות הבאים יוכלו ליהנות מהם. ראש הממשלה מייחס חשיבות מרכזית לתוכנית ורואה בה מרכיב חשוב בהשקעה הולכת וגדלה של הממשלה בחינוך ובתרבות". האוזר אמר כי מדובר בתוכנית רחבה המבוססת על שיתופי פעולה עם גורמים בישראל ומחוצה לה. "רק בשנת 2010 הוחלט על השקעה בפרויקטים בהיקף כספי כולל של 130 מיליון שקל ואנו נמשיך בשנים הבאות לממש את החלטת הממשלה באופן שיטתי ומקצועי".



מרטין בובר. תוכנית שימור נכסי התרבות והעברתם לדורות הבאים


מתוך כתביו של בובר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו