בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בניין אלקטרה בת"א: לא "הגבוה ביותר", אבל בעל חזות איקונית

הבניין בגדה המזרחית של נתיבי איילון אמור היה להיות המגדל הגבוה בארץ, אבל נאלץ להסתפק במקום ה-5 ברשימה. החזות הפשוטה שלו היא מעלתו הגדולה

תגובות

מגדל אלקטרה שנחנך לאחרונה בגדה המזרחית של נתיבי איילון בתל אביב, מסמן עוד שלב בהתפתחות השפה העיצובית והטכנולוגית של בנייה גבוהה במשרד האדריכלים יסקי-מור-סיון. מאז תכנונו של בית IBM בסוף שנות ה-70 צבר המשרד ידע רב ופיתח מיומנויות מיוחדות בתכנון מגדלים בארץ ובעולם. בין עבודותיהם הבולטות ניתן למצוא בין השאר את מגדל האופרה (1993), מגדלי עזריאלי (1999, על בסיס תכנון של אלי עטיה), מגדלי צמרת של היזם אלפרד אקירוב (2003) ומטה ההנהלה החדש של בנק דיסקונט בתל אביב (2008).

כל אחד מהמגדלים מציג גישה שונה ומחודדת כלפי בנייה לגובה. לעתים העיסוק מתמקד במעטפת יחודית, לעתים בתצורה התלת ממדית של הבניין, לעתים בחיבור לרחוב. המגדלים שמתייחסים בהצלחה לכלל מרכיבי התכנון הללו הם המוצלחים ביותר. "מגדל הוא אובייקט עירוני שנצפה ממרחקים ומשום כך הוא צריך להיות מעוצב ברמה גבוהה בהשוואה לבניינים רגילים", אומר יוסי סיון, שותף במשרד. "אני מנסה לתכנן מגדלים אלגנטיים, חסרי גיל, מיוחדים".

המגדל החדש, בבעלות חברת אלקטרה ואמפא נדל"ן, היה אמור להתנשא במקור לגובה 65 קומות ולזכות ולו לרגע בתואר "הגבוה ביותר בישראל" (את התחרות במזרח התיכון הפסדנו מזמן כאשר אמירויות המפרץ הפרסי החלו להגשים את פנטסיות הגבהים שלהן). אולם המשבר הכלכלי העולמי והירידה בביקוש למשרדים במטרופולין גוש דן עשו את שלהם ולפני כארבע שנים הוחלט לקצץ את הפרויקט ולבנות "רק" 46 קומות. גם אחרי הקיצוץ הוא מתנשא לגובה מכובד של 165 מטר, שמציב אותו לפי שעה כמגדל החמישי בגובהו בארץ - בין המגדל המשולש של עזריאלי לבין מגדל קריית הממשלה בתל אביב.

הוא ממוקם על רחוב יגאל אלון בואכה דרך השלום ומשתלב במתחם התעסוקה החדש של שכונת ביצרון. לצדו הוקמו כבר כמה בנייני משרדים גדולים שמאכלסים חברות טכנולוגיה ופרסום. הוא עצמו יהיה בקרוב ביתם של גוגל ישראל, אדלר-חומסקי ו-PayPal. בשונה ממתחמי תעסוקה אחרים בעיר, בתוכנית הבינוי של ביצרון הושם דגש על המרחב הציבורי הקושר בין הבניינים. משדרות ההשכלה הסמוכות נמתח ציר של כיכרות ציבוריות מלוות בבריכות מים, לצדם ממוקמים בתי קפה ומסעדות. בעתיד הקרוב מתוכנן הציר להימתח גם מעל נתיבי איילון לעבר שכונת מונטיפיורי עם הקמתו של גשר חדש להולכי רגל ורוכבי אופניים.

אף שמגדל אלקטרה אינו כולל קומת מסד רחבה אלא צומח באופן חד מתוך האדמה, בחזית הצפונית שלו שובצו חללים מסחריים ובעתיד יתמקמו בו גם משרדי עירייה ("לפי דרישת התב"ע", מסביר סיון). את בריכות המים שבחוץ "הכניסו" אל תוך הלובי באמצעות מפל בגובה שמונה מטרים.

מעלתו הגדולה של המגדל היא ביצירה של חזית פשוטה אך איקונית שמאפשרת לזהות אותו בקלות מנקודות שונות בתל אביב. צוות התכנון בראשות האדריכל שם טוב צרויה (ובשיתוף נעמי קטן שוקרון) הצליח לבסס מערכת יחסים מעניינת בין שלד הבטון לבין מעטפת הזכוכית. חלקו החיצוני של השלד חשוף ועליו "תלויות" ארבע קופסאות זכוכית - התחתונה בת עשר קומות ושלוש הנותרות בנות שמונה קומות. השקעים שנוצרים ביניהן משמשים כמרפסות נדיבות. לכל גובהן של פינות המגדל שובצו מרפסות נוספות המיועדות למשרדי מנהלים פינתיים. המרפסות הן מרכיב יוצא דופן במגדלי משרדים בארץ, וחבל, משום שמזג האוויר הנוח בארץ יכול לתת לעובדים הזדמנות להתאוורר בחוץ.

האפקט התלת ממדי של הקופסאות והמרפסות מעניק למגדל בהירות צורנית. "בניינים גבוהים נהפכים מיד לאובייקטים עירוניים ולכן צריך לתת להם סימני זיהוי", אומר צרויה, "כשאתה מסתכל על המגדל מרחוק אתה רואה את הגובה שלו ואת הכותרת וכמובן את המופע המיוחד שהוא מקבל עם תאורה בלילה. כשאתה הולך ומתקרב אתה רואה יותר ויותר פרטים. המטרה שלנו היא לתת תשומת לב גם לקרוב וגם לרחוק".

הפירוט הזה ניכר גם בחללי הפנים. הזכוכית הכפולה של קירות המסך היא בעלת ציפוי מיוחד שמסנן כ-51% מהאור, מונעת את הבוהק אך מאירה גם את החדרים הפנימיים. החלונות נמתחים מרצפה עד תקרה ללא פרופילים מיותרים שעשויים לקטוע את קו המבט.

כשעולים לתצפית במרפסת בקומה ה-40 ניבט קו הרקיע המשתנה של גוש דן, חלק לא מבוטל ממנו תוכנן במשך 30 השנים האחרונות בגלגולים שונים על ידי יסקי-מור-סיון. סיון עצמו חסר ביקורת כלפי הצמיחה המסחררת לגובה של תל אביב או כלפי המגדלים שתיכנן בעבר. אם כבר, הוא מבקר את עבודתם של אדריכלים אחרים. "אני חושב שהאקראיות של המגדלים זה מה שעושה את העיר. אתה רואה את הנוף הזה - מגוון, שובב, עשיר. אני חושב שאני אוהב את זה".



מגדל אלקטרה בתל אביב. ''אני מנסה לתכנן מגדלים אלגנטיים, חסרי גיל, מיוחדים'', אומר יוסי סיון


והנוף הנשקף ממרפסת המגדל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו