בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלגיה למבואה וחדר מדרגות

שטח ההפקר שבין הפנים והחוץ בבתי המגורים בתל אביב זוכה לתיעוד באלבום "שטח משותף" של הוצאת חרגול

תגובות

"אם הוא פגש אותה בכרך בין אור לחושך / אז הם ישובו אל חדרי המדרגות", כתבה נעמי שמר בפזמון ידוע ובכמה מלים מדויקות ניסחה הוויה אורבנית שלמה. הצלמת פראנס לבה-נדב מעניקה למקום הספי הערטילאי הזה שבין אור לחושך, ממשות חומרית ואדריכלית באלבום "שטח משותף" (הוצאת חרגול) המתעד קומות עמודים ומבואות לחדרי מדרגות בבתי מגורים בתל אביב משנות ה-30, ומנציח את "שטח ההפקר הקטן ורוחש האפשרויות שהותירו בוני העיר בין החוץ המכוער לפנים המרוסן מדי", כפי שכותב הסופר, הסינולוג ואיש הרוח דן דאור בהקדמה לספר. המלים של דאור, ממייסדי הוצאת חרגול שהספר מוקדש לזכרו, והתצלומים האלגיים המופלאים של לבה-נדב, שצולמו במשך 20 השנים האחרונות, מקנים לכרך זהות מקומית שאי אפשר להחליף אותה בשום הוויה של עיר אחרת.

הגבול הרך בין האור שבחוץ לבין החושך שבפנים, הוא מסממניה המובהקים של העירוניות בתל אביב ומבדיל אותה מהאורבניות הקשוחה בערים היסטוריות אירופיות רבות שבהן מתוח גבול חד בין שני צדי המתרס. אותו שטח ביניים בלתי מוגדר שאינו שטח ציבורי אבל הוא שטח משותף, "מאפשר את קיומם של מקדשי מעט אלה", כותב דאור שמעביר בעקבות התצלומים את קומת העמודים מהמציאות הפרוזאית לספירה מיתית.

האל וישנו נקרא פעם להציל את העולם ממפלצת שהובטח לה, מספר דאור, ששום אדם או חיה לא יוכלו לה, לא בארץ ובשמים לא בפנים ולא בחוץ. וישנו מתחכם להבטחה, לובש דמות שחציה אדם וחציה חיה והורג את המפלצת על סיפו של ארמון, "מקום שאיננו לא פנים ולא חוץ", כותב דאור ומשאיר באוויר את השאלה אם באזור הדמדומים הזה אורבת סכנה או מצפה הצלה.

קומת העמודים היא התווך בין מפלס הקרקע לבין קומת המגורים הראשונה, מסימני האדריכלות המודרנית וזירת התגוששות בין רוח המודרניזם למורשת הבורגנות. הניתוק של הבניין מהקרקע הוא אחד מחמשת העקרונות של "האדריכלות החדשה" על פי לה קורבוזיה ומאפיין מרכזי של הבנייה למגורים במרכז תל אביב ובישראל בכלל. אמנם בשורת הניתוק מהקרקע ממומשת בקושי בחלקה במציאות והניתוק לעולם אינו ניתוק ממש, אבל "שורת העמודים בחזית היתה המס ששילם בית הדירות הבורגני לאחד מעקרונות האדריכלות הבינלאומית", כותב האדריכל ניסים דוידוב במאמר בספר.

המבואות חושפות אסתטיקה בעל-בתית המנוגדת הן לרוח המודרניזם והן ל"סחבקיות התל-אביבית", ודוידוב רואה בהן "אולי הוכחה לניצחונה של הבורגנות הטבועה בלב פנימה על מסכת הקידמה שעטו הבניינים והתבלתה בדמי ימיה".



ריינס 4 בתל אביב בתצלומים של פראנס לבה-נדב מתוך הספר


המגיד 8 בתל אביב בתצלומים של פראנס לבה-נדב מתוך הספר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו