בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

באושר ובעושר עד עצם היום הזה: האגדה ההוליוודית על שלגיה ושבעת הגמדים

בשבת ישודר, לראשונה בטלוויזיה בישראל, סרט האנימציה הגדול של כל הזמנים. הזדמנות טובה להיזכר במסע התלאות שעבר וולט דיסני בעת יצירת "שלגיה ושבעת הגמדים", שהיה מפרך לא פחות מזה של גיבורת הסרט. מזל שגם הסוף היה לא פחות טוב

תגובות

היום, כשמישהו מזכיר את שלגיה ושבעת הגמדים, אותן הדמויות עולות במוחם של אנשים בני כל הגילים, בכל רחבי העולם: עלמה צעירה בשמלה צהובה-כחולה, המתנועעת באופן ענוג במיוחד, ולצדה שבעה גוצים חובשי מצנפות, בעלי אפים בולבוסיים אדומים וזקנים לבנים (חוץ מאחד שפניו חלקים למשעי).

זה יותר משבעה עשורים האיורים של אולפני דיסני שולטים בדימוי החזותי הקולקטיבי שיש לגיבוריה של אגדת העם הזאת. עוד ועוד דורות של ילדים גדלים על הסרט המצויר, שעלה לאקרנים ב-1937. אף שגרסאות קולנועיות נוספות לסיפור ממשיכות לצאת כל כמה שנים, אף אחד מהן אינה מצליחה לאיים על מעמדה של הקלאסיקה המאוירת הוותיקה.

ואולם, מה שלא רבים יודעים הוא שסיפור יצירתו של הסרט הזה הוא אגדה הוליוודית מסעירה בפני עצמה. שידור הבכורה הטלוויזיוני של הסרט בישראל, בשבת הקרובה בערוצי הסרטים של יס (אולפני דיסני שיחררו את הסרט לראשונה לשידור טלוויזיוני רק בשנה שעברה), מספק הזדמנות להיזכר בכך שלמעשה, ההרפתקה הקולנועית שאליה יצא וולט דיסני עם "שלגיה" לא היתה פחות גרנדיוזית, שאפתנית וחדשנית מבחינה טכנולוגית מאשר המסע המדובר והמתוקשר שאליו יצא ג'יימס קמרון עם "אוואטר", למשל, בעשור האחרון.

להיפך: לא רק שדיסני יצא להרפתקה הזאת בלי אולפן הוליוודי עשיר מאחוריו, אלא שהיצירה שהוציא תחת ידיו היא גם שסללה את הדרך לכל סרטי הפנטסיה שבאו בעקבותיה, ולא פעם נהפכו לשוברי הקופות הגדולים של הוליווד, ממש כמו "אוואטר".

חמישה דולרים לבדיחה

יש המסמנים את תחילתה של ההרפתקה הזאת כבר ב-1917, כאשר וולט דיסני היה נער בן 15. הוא עבד אז כמחלק עיתונים בקנזס סיטי, ובאחד הימים הזדמן לו לצפות בגרסה קולנועית אילמת, בכיכובה של מרגריט קלארק, לאגדה המפורסמת על שלגיה. הסרט הוצג באולם הכנסים של העיר, הוקרן מארבעה מקרנים שונים במקביל על גבי ארבעה מסכים, וחוויית הצפייה המיוחדת הזאת הותירה כנראה רושם רב בנער.

בתחילת שנות ה-30, כאשר הבין דיסני שמצבו הכלכלי של הסטודיו שלו - שעד אז יצר סרטי אנימציה קצרים בלבד - הולך ומידרדר, הוא נזכר באותה הקרנה. דיסני הבין שהעלות של סרטוני האנימציה הקצרים הולכת ועולה עם השנים ואילו רווחיהם הולכים וקטנים, והחליט כי הדרך היחידה להיחלץ מהמלכודת הזאת היא ללכת בעקבותיהם של צ'רלי צ'פלין ולורל והארדי: לעבור מהפקה של סרטים קצרים להפקת סרטים באורך מלא.

באמריקה עדיין לא נוצר שום סרט אנימציה באורך מלא עד אז, ודיסני החליט להיות החלוץ בתחום. בסרטו הראשון הארוך, הוא גמר בלבו, יככבו שלגיה ושבעת הגמדים, שיציעו לצופים חוויה קולנועית מסוג חדש.

ב-1934 הכריז דיסני מעל דפי ה"ניו יורק טיימס" על כוונתו להפיק את הסרט. הוליווד הגיבה בבוז. כולם היו בטוחים שהסרט ינחל כישלון חרוץ. "השטות של דיסני", קראו לפרויקט הזה בתעשיית הסרטים וטענו כי ימוטט את אולפני דיסני מבחינה כלכלית.

אשתו ליליאן ואחיו רוי, שהיה שותפו העסקי, ניסו להניא אותו מהתוכנית. "אף אחד בחיים לא ישלם כדי לראות סרט על גמדים", אמרה לו ליליאן, אך דיסני התעקש. הוא היה נחוש ליצור את סרט האנימציה האמריקאי הראשון באורך מלא, ונגד כל המלעיזים החליט להגדיל ולעשות, ולהפיק את הסרט בצבע.

"כל האנשים החשובים בהוליווד אמרו לנו אז שסרט מצויר באורך שש-שבע דקות זה בסדר, אבל באורך שעה וחצי - בשום אופן", סיפר בזמנו המעצב האמנותי של הסרט, קן אנדרסון. "'ייגמרו לכם התעלולים המצחיקים', הם אמרו, והרי חייבים שיהיו צחוקים באולם בכל דקה. הם גם אמרו שהצבעים המבהיקים יפריעו, שכולם יקומו וייצאו מהאולם".

דיסני לא הסתפק רק בצבע. את החדשנות הטכנולוגית הוא גייס גם כדי להעניק לפריימים בסרט המצויר שלו תחושת עומק. לשם כך שקדו עובדי הסטודיו שלו במשך שלוש שנים על בניית מצלמה מיוחדת, שכללה שמונה מדפים ואיפשרה לצלם כל פריים כך שיורכב משמונה שכבות נפרדות. בנוסף לכך, כשני מיליון ציורים נוצרו בשביל הסרט הזה, והמלאכה הזאת הצריכה כמובן הגדלה משמעותית של כוח האדם בסטודיו. לשם כך גויסו לאולפני דיסני, בימי השפל הגדול, כ-300 ציירים ואנימטורים.

הצוות שהופקד על כתיבת התסריט שיכתב אותו שוב ושוב, ודיסני עודד את כל העובדים בסטודיו לתרום להם רעיונות. כדי להגביר את המוטיבציה, הוא הבטיח חמישה דולרים לכל מי שיציע רעיון לבדיחה או לגג מוצלחים. היה זה רעיון של דיסני עצמו להעניק לכל אחד מהגמדים אישיות אינדיבידואלית ושם מתאים. שבעת הטיפוסים הסופיים נבחרו במשך חודשים, מתוך מאגר התחלתי של 50 שמות, בעקבות דיונים ארוכים והתלבטויות רבות.

מאמץ רב הושקע גם ביצירת דמותה של שלגיה. האנימטורים של דיסני היו מיומנים בהנפשת חיות ודמויות דמיונות שונות, אך פחות מנוסים באנימציה של דמויות אנושיות. לכן הם גייסו את מארג' צ'מפיון, רקדנית בת 14, כדי שתספק לאנימטורים את ההשראה לתנועותיה של שלגיה. צ'מפיון שימשה מודל אנושי, ותנועותיה תרמו רבות לאופיה המיוחד של הנסיכה העדינה.

כל האולם התייפח

בתחילת הדרך העריך דיסני את עלות הפרויקט ב-250 אלף דולר - פי עשרה מסרט קצר ממוצע שהסטודיו שלו הפיק לפני כן. אבל ההתעקשות על חדשנות טכנולוגיות, פרפקציוניזם אמנותי והקפדה על פרטים גבו את שלהם. עד מהרה זינק התקציב ל-400 אלף דולר, ולא עבר זמן רב עד שהתברר כי גם הסכום הזה לא יספיק. דיסני מישכן את ביתו לטובת הפנטסיה שלו, אבל תקציב הסרט גדל עוד ועוד, עד שלבסוף, לאחר שלוש שנים וחצי של עבודה, באמצע 1937, הודיע לו אחיו רוי כי הכסף אזל. הבנקים, אמר לו, לא ישקיעו עוד דולר אחד בסרט כל עוד לא יידעו במה מדובר.

רוי דיסני שיכנע את אחיו להציג לנציגי הבנקים סקיצה של הסרט, כדי לשכנע אותם להשקיע את יתרת הסכום שנדרש לסיום הפרויקט. וולט לא התלהב אך נאלץ להסכים. הוא הקרין בפני נציג "בנק אוף אמריקה" גרסה לא גמורה (ראף-קאט) של הסרט. חלק מהסצינות היו חסרות, אחרות עדיין לא נצבעו, והפסקול עדיין לא ליווה את התמונה, כך שדיסני נאלץ לדבב את כל הדמויות באוזניו של הבנקאי ולשיר את כל השירים בעצמו.

"לאחר ההקרנה, האיש לא אמר דבר. הוא יצא מחדר ההקרנה, ודיסני ליווה אותו למכוניתו. מבחינתו, זו היתה מן הסתם ההליכה הכי ארוכה בעולם", סיפר היסטוריון האנימציה ג'ון קנמייקר באחת ממהדורות הדי-וי-די של הסרט. "ואז הבנקאי נכנס למכוניתו, פנה לדיסני ואמר: 'הו, אגב, אתה תרוויח הון מהסרט הזה'. הוא נסע מהמקום, והבנק מיהר להכין את הצ'ק".

תקציב הסרט הגיע בסופו של דבר לכ-1.5 מיליון דולר, והבכורה החגיגית שלו התקיימה ב-21 בדצמבר 1937. מי שהיו באולם סיפרו כי ברגעי השיא כל האולם התייפח בבכי. בתום ההקרנה, מאות הצופים שהיו באולם, ובהם צ'רלי צ'פלין, שירלי טמפל, ג'ינג'ר רוג'רס, קלארק גייבל, ג'ודי גארלנד, קרול לומבארד ומרלן דיטריך, זיכו את הסרט במחיאות כפיים ממושכות בעמידה.

ימים ספורים לאחר מכן הופיע דיסני עם דמויות שבעת הגמדים על שער המגזין "טיים", וב-1938, כאשר יצא הסרט להקרנות מסחריות בארצות הברית, הוא הרוויח פי ארבעה מכל סרט אחר שיצא באותה שנה.

שנה לאחר מכן זיכה "שלגיה ושבעת הגמדים" את דיסני בפרס אוסקר על "חדשנות שהקסימה מיליונים ופרצה דרך לתחום בידורי חדש ונפלא". שירלי טמפל, בת 10, עלתה על הבמה כדי להעניק את הפרס לדיסני וחשפה לפניו תשורה מיוחדת מטעם האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים: פסלון אוסקר מוזהב רגיל ולצדו שבעה פסלונים קטנים.

הסרט היה מועמד לפרס אוסקר גם על הפסקול שלו. בפרס זה הוא אמנם לא זכה, אך נכנס לדפי ההיסטוריה בזכות הלהיטים "Heigh-Ho" ו"Some Day My Prince Will Come", והעובדה שהיה לסרט האמריקאי הראשון אי פעם שהפסקול שלו יצא לאור, לצד הסרט, כתקליט.

הבמאי הרוסי סרגיי אייזנשטיין קבע כי "שלגיה ושבעת הגמדים" הוא הסרט הנפלא ביותר שנוצר אי פעם, וגם צ'פלין הרעיף עליו שבחים. הפרויקט שהוליווד כינתה "השטות של דיסני" הוכיח עד מהרה לעולם שסרטי פנטסיה וסרטים המבוססים על ספרי ילדים יכולים לזכות להצלחה אדירה.

בעקבותיו, אם-ג'י-אם נתנו ב-1939 אור ירוק להפקת סרט פנטסיה לכל המשפחה משלהם, "הקוסם מארץ עוץ", בתקווה שיצליח לשחזר את ההצלחה של דיסני. קלאסיקה זאת, כידוע, סיפקה כעבור שנים את ההשראה לאחד מסרטי הפנטסיה המצליחים ביותר שיצאו מהוליווד, "מסע בין כוכבים" (1977).

אולפני דיסני, מצדם, השתמשו ברווחים של "שלגיה" כדי לבנות את האולפנים שלהם בבורבאנק שבקליפורניה, המשמשים אותם עד היום, והמשיכו לייצר סדרה של קלאסיקות מצוירות ומצליחות לכל המשפחה.

"שלגיה" יצא לאורך השנים שוב ושוב להקרנות בבתי הקולנוע, בווידיאו ובדי-וי-די וגרף רווחים אדירים. בהתאמה אינפלציונית להיום, הסרט ניצב במקום העשירי בטבלת הסרטים בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר, ונחשב לסרט האנימציה המכניס ביותר מאז ומעולם. בנוסף לכך, ברשימת 100 הסרטים הגדולים של כל הזמנים שפירסם המכון האמריקאי לקולנוע ב-2007 דורג הסרט במקום ה-34. שנה לאחר מכן הכתיר המכון את "שלגיה ושבעת הגמדים" לסרט האנימציה האמריקאי הגדול של כל הזמנים.



מתוך שלגיה ושבעת הגמדים. דיסני עצמו החליט להעניק לכל אחד מהגמדים אישיות אינדיבידואלית ושם מתאים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו