בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כתב העת הישראלי המקוון החדש "תקריב" מזכיר שקולנוע זה גם אמנות

תגובות

"מחברות הקולנוע", כתב העת הצרפתי שהוקם בשנות ה-50 ונתו במה לכותבים כז'אן לוק גודאר, פרנסואה טריפו, קלוד שברול, אריק רוהמר וז'אק ריווט, שימש דוגמה לחשיבותו של המפגש בין העיסוק התיאורטי בקולנוע לבין יצירתו בפועל. הכותבים הללו נהפכו עד מהרה לבמאים מרכזיים בקולנוע הצרפתי, הציגו תפישת עולם ושפה קולנועית פורצת דרך והוכיחו שבסיס תיאורטי יכול לסייע לנער את האבק מעל תפישות אסתטיות מיושנות ולהוליד תנועה אמנותית חדשה, שבמקרה זה זכתה לכינוי "הגל החדש".

גם אם כתפיו של כתב העת הישראלי החדש "תקריב" צרות מכדי לשאת הבטחה למהפכה בסדר הגודל הזה, עורכיו ערים לחשיבותו של הדיון התיאורטי בקולנוע ולתרומה שהוא עשוי להרים ליוצרים וליצירה. "תקריב", שעלה באחרונה לאינטרנט (www.takriv.net), הוא כתב עת המוקדש לדיון בקולנוע תיעודי; זריקת מרץ מרעננת לזירה התיאורטית הנטושה והמוזנחת בתחום הזה.

שני עורכיו, רן טל ("ילדי השמש") וענת אבן ("אסורות", "אחרי הסוף"), מסבירים כי ההחלטה להקים את כתב העת היא מבחינתם אקט של מחאה. "במשך תקופה ארוכה הרגשנו שעושים פה המון סרטים, אבל אין אף התייחסות למדיום הדוקומנטרי כאל מדיום שראוי לדיון אסתטי רציני על אמנות", אומר טל. "כל ההתייחסויות כאן ליצירות תיעודיות הן סוציולוגיות או פוליטיות, ובדרך כלל מתייחסים אל הסרטים האלה כאל ג'ורנליזם, ולא כאל עבודות אמנות בעלות שפה ואסתטיקה משלהן. כתוצאה מכך, אנחנו פועלים בשממה רוחנית.

"זה מדהים. כל האנשים האלה שיושבים באקדמיה, כל הדוקטורים, מה הם עושים? למי הם כותבים? את מי הם מנסים לעניין ולאתגר?" תוהה טל, "אכפת להם בכלל להשפיע על העשייה הקולנועית, או שהם רק רוצים להוציא כל מיני פרסומים אקדמיים שאף אחד לא יקרא בחיים? כך שההחלטה שלנו להקים את 'תקריב' היא בעצם אקט של מחאה. לא קיים פה דיון כזה, אז אנחנו ניצור אותו. אנחנו אמנם לא מבינים במיוחד בכתיבה, אבל לפחות יש לנו תשוקה לעניין הזה, ואנחנו יודעים שאי אפשר לייצר עבודות בלי שמתקיים עליהן דיון אינטלקטואלי. בלי זה, היצירה נשארת רדודה".

אבן וטל פנו עם היוזמה שלהם לפורום היוצרים הדוקומנטריים, שהחליט להירתם גם הם למשימה, וגייסו גם את קרן יהושע רבינוביץ. הכוונה היא להוציא בין שלושה לארבעה גיליונות בשנה. כל אחד מהם יוקדש לנושא אחד ויעמיד במרכזו את אחד היוצרים החשובים הפועלים בתחום הדוקומנטרי בארץ.

הגיליון הראשון מוקדש לנושא "שפה" והיוצר שנבחר לעמוד במרכזו הוא יגאל בורשטיין, איש אקדמיה שהוא גם יוצר סרטים ("ליבוביץ במעלות", "עמוד ענן בדמים", "אושר ללא גבול") ומשמש דוגמה חיה לשילוב המעניין בין תיאוריה לפרקטיקה. הגיליון כולל ראיון עם בורשטיין, טקסטים על כמה מסרטיו מאת שמוליק דובדבני וארז פרי, ומאמר שכתב בורשטיין עצמו על סרט של מיכל רובנר.

כמו כן, רון גולדמן מביא מחשבות על קולנוע תיעודי, מירב אלוש לברון כותבת על הסרט "סבא" של עמרם יעקבי, אוהד לנדסמן עוסק ב"ואלס עם באשיר", יצחק לאור בוחן את "הטיול הפנימי" של רענן אלכסנדרוביץ, ושני טקסטים מתורגמים עוסקים בסרט "Z32" של אבי מוגרבי ובראיון עם הדוקומנטריסטים הרוסים ויקטור קוסקובסקי, סרגיי דוורצבוי וסרגיי לוזניצה.

"הרעיון המרכזי ב'תקריב' הוא למקד את השיח באסתטיקה של הקולנוע הדוקומנטרי", אומרת אבן. "התפישה של הקולנוע הזה כ'בן חורג' נובעת בין היתר מכך שעם כניסת הטלוויזיה אפשר היה לראות איך הז'אנר הדוקומנטרי נהפך להיות ז'אנר מרכזי בטלוויזיה. כתבות תיעודיות, חדשות - הכל נשאב אל המקום הזה, ואילו האלמנט הקולנועי הלך ונעלם כדי שהיצירות יתאימו למסך הקטן.

"את זה בדיוק אנחנו רוצים לשנות, ולכן החלטנו שהגיליון הראשון יעסוק בשפה ובמבע הקולנועי. הגיליון הבא יעסוק במציאות ובדיה, אבל גם בו התמות המרכזיות ייבנו על השאלות האסתטיות", היא אומרת.

אבן וטל מעוניינים לשלב ב"תקריב" כותבים מדיסציפלינות שונות - קולנוענים, היסטוריונים, פילוסופים ועוד - אבל דורשים מכל הכותבים להתייחס לקולנוע התיעודי בראש וראשונה מהזווית האמנותית והאסתטית.

"אנחנו לא מחפשים רק מאמרים אקדמיים מחקריים, אלא שואפים גם לרשימות פואטיות, למסות, למנעד כתיבה רחב", מבהירה אבן. "אני חושבת שנגמרה התקופה שבה חשבו שהקולנוע אמור רק לרגש. הקולנוע צריך גם לעורר מחשבה. וזה בדיוק הדיון שאנחנו רוצים לעורר, והבמה שאנחנו רוצים לתת ליצירה מסוג אחר, שאין לה מקום בארץ, יצירה שהיא לא המיינסטרים, ולא מה שמחפשים היום בטלוויזיה ואפילו בקרנות הקולנוע".



עורכי ''תקריב'', רן טל וענת אבן. לעורר מחשבה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו