בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"קצוות", סרטו של טל אביטן, מנסה להסביר מה קורה למשפחה כאשר אחד ההורים מתאבד

3תגובות

יש הרבה חגיגיות ושמחה בסצינה המשפחתית שמתועדת בפתיחת הסרט "קצוות". שני האחים הצעירים מחייכים מאוזן לאוזן. אח נוסף, שנראה חולה, מברך את אמו ליום הולדתה. אח אחר מחייך ברקע, וזה האוחז במצלמה - במאי הסרט, טל אביטן - מבקש מכל הנוכחים להגיד משהו לאמא.

אבל השמחה לא נמשכת זמן רב. כעבור כדקה הקרביים המשפחתיים מוגשים לצופה מבלי לייפות את המציאות. אביטן, שמקריין ברקע, מוסר כמעט ביובש: הסצינה הזאת צולמה זמן קצר לפני שאביו התאבד בבית הכלא. שלוש שנים אחרי אותו ערב החל אביטן לעבוד ברצינות על הסרט.

השאלה הגדולה שמרחפת מעל "קצוות", סרט הגמר של אביטן כסטודנט לקולנוע במכללת ספיר, שישודר הערב בערוץ יס דוקו, היא מה קורה למשפחה כאשר אחד ההורים מתאבד. אביטן נכנס למעמקי הדינמיקה המשפחתית: מתעד רגעים קטנים של אושר וגם של עליבות גדולה וחוסר אונים, והתחושה היא שאינו מבקש לחוס על איש מבני המשפחה.

אחרי התאבדות האב, הוא מספר, אחיו שלומי, הבן הבכור שהיה לנרקומן, ניסה אף הוא להתאבד. אחרי שריצה תקופת מאסר ונגמל מהשימוש בסמים, החליט לעבור לירושלים ולהתרחק מבית המשפחה בשדרות. אח נוסף מחליף את שמו מגיא לאמנון, ובורח לישיבה חרדית במאה שערים. שני האחים הקטנים, אור ושי, עוברים לפנימייה דתית בבני ברק. האם, עליזה, נראית רוב הסרט מעונה ונרפית, חסרת אונים כמעט מול ילדיה, שכמעט ואינה שותפה בגידולם.

אביטן עצמו, שגדל ובגר בפנימיות, נשאר בבית. הוא זוכה לכינוי "ראש המשפחה", שאותו מדביק לו אחיו הבכור בהערכה מהולה בלגלוג. מצלמתו מתעדת בלי רחמים את הנעשה בחיי המשפחה. "מצלמה אצלי זה משהו טבעי בידיים", הוא מספר על הבחירה לצלם את הקרובים לו ביותר ואת עצמו בתוכם. "מאז שהפסקתי לחלום להיות כדורגלן, בגיל 17, המצלמה אצלי בידיים. תמיד רציתי לצלם את האחים הקטנים שלי, אבל עם שלומי לא רציתי להתמודד. כדי שסרט יהיה מעניין צריכות להיות עליות וירידות, דרמה. לא רציתי שיהיה לי אינטרס שמצבו יורע, רציתי שהוא יצליח".

את ההחלטה לכוון בכל זאת מצלמה לאחיו הבכור קיבל בעקבות עצה שנתן לו אחד ממרציו. שלומי השתחרר אז בדיוק מבית הסוהר, נקי מסמים ובחצי הדרך לחזרה בתשובה. מאז השתנו דברים, רבים מהם מול המצלמה.

האם היתה לך דילמה מה לצלם ומה לא? היו חומרים שהחלטת להשאיר מחוץ לסרט?

"אני חושב שאם אני רוצה לספר סיפור של אחרים, אני צריך להיות מוכן לחשוף קודם כל את עצמי. אבל זה לא היה כל כך פשוט. כשהחלטתי להכניס לסרט גם את שלומי, הבנתי שאצטרך לספר גם על התאבדותו של אבא, למרות שהאחים הקטנים לא שמעו מאתנו שככה הוא מת. עם זאת, אני מודה שרק בסוף התהליך אזרתי אומץ להגיד את המלה 'התאבדות'".

איך המשפחה שלך הגיבה לסרט?

"אור ושי, אחי הקטנים, ראו את הסרט בבית, ודיברנו על מה שהם לא ידעו. אמא שלי שמחה בהצלחה שלי, היא זו שקנתה לי את המצלמה הראשונה. לגבי שלומי...", אביטן מהסס מעט. בסוף הסרט השניים מסתכסכים. האח הבכור חוזר להשתמש בסמים ואחיו הצעיר, אביטן, מתרחק ממנו ומרחיק ממנו גם את האחים הצעירים. "כשהוא בסדר הוא מרפה ממני", הוא אומר לבסוף.

אביטן, בן 28, נשוי ואב לשני ילדים, מתפרנס כיום מבימוי סרטי תדמית וקליפים ומצילום אירועים. הוא מתכנן לצלם תוכנית ראיונות מקומית שתשודר באינטרנט. סרטו "קצוות" זכה בסתיו האחרון בפרס קרן עליזה שגריר ליוצרי סרטים תיעודיים צעירים, והוא מקרין אותו ומרצה עליו בפורומים שונים.

בין לבין הוא מתכנן את הפרויקטים הטלוויזיוניים והקולנועיים הבאים שלו מביתו בשדרות. בחירתו להישאר בעיר אינה מובנת מאליה: כבר מגיל שבע, הוא מספר, גדל בפנימיות בירושלים ובפתח תקוה, שבה הוא מלמד כיום קולנוע. אחרי שאביו התאבד, פרש את חסותו על אחיו הקטנים.

"לא חשבתי שאחזור לשדרות", הוא מודה, "רציתי לחיות באמריקה. אבל החיים הכתיבו אחרת. היה המקרה של אבא שאחריו נאלצתי, בשמחה ואהבה, לקחת אחריות. התקופה שבה התחלתי את לימודי הקולנוע היתה תקופה אפלה - לימודים, קסאמים ושלומי, שהיה במצב נוראי. היום הדברים נראים אחרת".

בגלל העמדה האחראית הזאת, שמשתקפת גם בסרט, הדביק לו אחיו הבכור את הכינוי "ראש המשפחה". "זה כמו הסיפור על יעקב ועשו", אביטן מודה. "עד גיל 18 הוא היה האח הגדול שעזר בפרנסה ובדמי כיס, אבל הוא מרגיש שלקחתי ממנו את הבכורה כשהיה מסומם ובבתי כלא".

גם הפרויקט הבא שלך יהיה קשור כל כך לחיים שלך?

"אני מחפש ריאליזם, וגם התסריט שאני כותב עכשיו קשור לחיים שלי, אבל אני מעדיף להתרחק קצת ממה שקורה לי, להיפתח לעולמות אחרים".



טל אביטן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו