בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מת נשיא מוזיאון ישראל דב גוטסמן, מאספני האמנות הבולטים בארץ

תגובות

דב גוטסמן, נשיא מוזיאון ישראל ואחד מאספני האמנות המרכזיים בארץ, מת לפנות בוקר בביתו שבניו יורק והוא בן 82. גוטסמן הותיר אחריו אשה, רחל, ושלושה בנים - אסף, נועם ויואב. פועלו של גוטסמן, מהתומכים הגדולים ביותר באמנות ובתרבות על שלל תחומיה, השפיע על עשרות יוצרים. מועד הלווייתו, שתיערך בישראל, טרם נקבע עד מועד סגירת העיתון.

גוטסמן חי על קו ניו יורק, לונדון, ז'נבה ותל אביב. ב-1996 החל לכהן כיו"ר מועצת המנהלים של מוזיאון ישראל ופעל בראש ועדות הרכישה. ב-2001 גוטסמן החליף את טדי קולק בתפקיד נשיא המוזיאון, בו החזיק עד מותו. "אין צורך לתאר את מרכזיותה של דמותו של דב, במוזיאון ובשדה האמנות הישראלית בכלל", אמר אמש ל"הארץ" מנכ"ל מוזיאון ישראל, ג'יימס סניידר. "זהו אובדן עצום עבורנו. הנחת היחידה היא בכך שזכה לראות את התחדשותו של המוזיאון ואת חזונו העתידי". סניידר הסביר שגוטסמן הצליח להשפיע על המוזיאון "במשך יותר משני עשורים, והוא אף היה חלק מהוועד שהיה אחראי על מינויי האישי לתפקיד הנוכחי ולמעברי לישראל. נדיבותו הייתה עצומה באופנים שונים ורבים".

אוסף האמנות של גוטסמן כלל עבודות של אבות האמנות הישראלית, לצד אמנים עכשוויים. הוא שמר על קשר אישי עם אמנים ישראלים ובינלאומיים, וליווה את תהליך היצירה שלהם. במקרים רבים אף נהג לתלות ולהציג יצירות בחלל ביתו. האמן עופר ללוש, שהיה מחבריו הקרובים ביותר, אמר אמש כי לגוטסמן "הייתה תאוות חיים בלתי רגילה ותיאבון אמיתי לאמנות. מדובר בבן אדם מיוחד, ידיד אמת ואיש שיחה יוצא דופן. הקריירה האמנותית שלי, מאז אמצע שנות השמונים, שזורה בעשייה משותפת עם דב והוא היה חלק מכל צומת חשוב". ללוש הוסיף כי גוטסמן תמך בקשת רחבה של יוצרים ובעלי מקצוע משלל תחומים, בהם "אמנים פלסטיים, צ'לנים ומוזיקאים, דוקטורנטים להיסטוריה, רפואה ובתי חולים".

גוטסמן הקים בשנים האחרונות את "מרכז גוטסמן לתחריט" בקיבוץ כברי. הוא תמך והוציא לאור עשרות תיקי תחריט לאמנים ישראלים ובינלאומיים, יחד עם מנהלי המוסד עפרה ובינג'י רעיף.

למרות השפעתו הרבה על זירת האמנות הישראלית, גוטסמן שמר במשך שנים על פרטיות ומעולם לא הסכים להתראיין לאמצעי התקשורת. זוהי הכתבה העיתונאית הראשונה המוקדשת לו בלבד.



גוטסמן, משמאל, האמן צדוק בן דוד, בסוף שנות ה-90



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו