גורפינקל את גורפינקל

התזמורת הסימפונית ראשון לציון במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב

חגי חיטרון
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חגי חיטרון

לשמע הקונצ'רטו של יוסופוב לשתי קלרינטות, בכיכובם של האחים התאומים (זהים, בני 19) לבית גורפינקל, שבוצע בניצוחו של המלחין, נזכרתי במשפט ששמעתי לפני שנים מהמלחין גדעון לבינסון. מוזיקה מודרנית, הוא אמר, יכולה להיות הרבה יותר כיפית ממה שהיא בדרך כלל. הקונצ'רטו הזה הוא אכן יצירה כיפית, שמשתמשת בצבעי התזמורת ובצבעי שני הקלרינטים הסולנים ביד אמן וזיקתה הגלויה מוצהרת למוזיקת כליזמר ולריקודים רומניים (בפרק השני) מוסיפה חן. הכותרת ה"פרו מיסטית" של היצירה עלולה להטעות: למיטב תפיסתי (או שמא אגיד - טעמי), אין זו יצירה שנוגעת בספירות מיסטיות, אלא פשוט ממלאת את האוזניים. הסתייגות אחת: על הפרק השלישי, האטי - שלהסברו של המלחין שואב השראה מה"אדאג'טו" המפורסם מתוך החמישית של מאהלר - הייתי מציע לוותר.

מכאן ל"חמישה שירי ריקרט" של מאהלר, עם הזמרת האורחת ביאטה שילאנד: לא כל יום, כמו שאומרים, שומעים על במותינו אמנית בעלת סגולה כזאת של מה שמכונה לעתים בפשטות במושג "מוזיקליות", שמתבטאת אצלה מהצליל הראשון. קול דווקא לא גדול, אבל עם הקרנה גדולה - ובעזרת הניצוח הרגיש של שלו עד-אל.

המשך הקונצרט היה אופרה אחרת: בחלק זה (היידן ובוקריני) ישבה על הבמה תזמורת קאמרית מתוך התזמורת הסימפונית ראשון לציון ושלו עד-אל ניצח מן המקלדת (של הצ'מבלו). אעיז לומר שהקונצ'רטו של היידן בפה-מג'ור, מספר 3:18 (הייתי מעדיף לשמעו בפסנתר, ודאי באולם המסוים הזה) אינו מפסגות יצירתו, באולם המשכן לאמנויות הבמה הוא בכלל יוצא אנמי למדי. הפרק הראשון, במיוחד, נשמע כמו "סתם מוזיקה מהתקופה הקלאסית", ולא הייתי מתפלא אם היו מספרים לי שחיבר אותו מלחין אחר. הסימפוניה "בית השטן" של בוקריני, לעומת זאת, היא להיט וכיכבה כסיום קולע לקונצרט לא שגרתי ומומלץ זה.

התזמורת הסימפונית ראשון לציון. מנצח וסולן בצ'מבלו: שלו עד-אל. זמרת סולנית: מריאנה ביאטה שילאנד (אורחת מנורבגיה). קלרינטיסטים סולנים: האחים דניאל ואלכסנדר גורפינקל. המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ