בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האדריכל דוד זרחי מציג את "הפואטיקה של התעשייה" במרכז הלוגיסטיקה של טבע

חברת טבע חונכת מרכז לוגיסטיקה ענקי בחבל מודיעין, שמאחסן תרופות וחומרי גלם בלא פחות מ-72 אלף מדפים. האדריכל זרחי מספר על הפרוייקט

תגובות

האדריכל השווייצי לה קורבוזיה, אחד מאבות המודרניזם באדריכלות, נהג לתאר את בית המגורים האידיאלי כ"מכונה" תוך שהוא מקדש את המהות הפונקציונלית שלו. בספרו "לקראת ארכיטקטורה" מ-1923 הוא קרא לארגון של חללי הבית כמנגנון המתפקד ביעילות מרבית והשליך את רעיונותיו אלה גם על תכנון העיר, עם חלוקה ברורה לאזורים שונים ועצמאיים: מגורים, מסחר, תעשייה וביניהם פארקים ורצועות ירק.

האוטופיה המכנית של לה קורבוזיה נהפכה למציאות עוד בימי חייו. בשנות ה-50 וה-60 התמלאו מדינות אירופה (וגם ישראל) בשיכונים שגילמו את עיקרון היעילות והסטנדרטיזציה ונבנו מאלמנטים מתועשים. כיום, בעידן של טכנולוגיות בנייה מתקדמות ותוכנות מחשב שמאפשרות ליצור כמעט כל צורה שעולה על הדעת, לרעיונותיו יש ביטוי ממשי אף יותר - בניינים שהם לא רק ייצוגים רעיוניים של מכונות אלא מכונות בעצמם.

מרכז הלוגיסטיקה (מרלו"ג) החדש של חברת התרופות טבע הוא בניין מתוחכם שכל כולו מכונה אחת גדולה. הוא המרכז הגדול מסוגו בישראל ועם חנוכתו בשבוע הבא צפויות לעבור בו מדי יום כ-350 משאיות שיישאו כ-1,500 משטחים של ארגזי תרופות לכל אחד ואחד מבתי המרקחת ברחבי הארץ. זהו מגה-בניין שמשתרע לאורך 450 מטרים ותופס כמעט את כל החזית המזרחית של אזור התעשייה של חבל מודיעין. הקופסה הענקית והאטומה מכילה בתוכה סחורות פרמצבטיות בשווי מאות מיליוני דולרים.

"לטבע יש מעין עוצמה מאופקת, היא אינה משוויצה בכוח שלה אבל כשאתה מביט על הבניין, אתה בהחלט מרגיש שהוא נמצא שם", אומר האדריכל דוד זרחי ממשרד זרחי אדריכלים בעת סיור במקום. "זו אינה מונומנטליות ריקה".

שעה קודם לכן, במשרדו במרכז תל אביב, הוא הציג את המודלים הראשוניים של הבניין שנראים כמעין סיגרים ארוכים ומרובעים מקרטון עם חריצה ועיצוב שונה במקצת זה מזה. זרחי מסביר כי בבניין מסוגו של המרלו"ג, החללים התפקודיים מוגדרים מראש ועבודת האדריכל היא "לעשות ביניהם סדר", להעניק להם ערך מוסף - סביבתי, מרחבי ואסתטי, ולהבטיח תנאי עבודה נאותים למאות העובדים. "כשאני חושב על בניין כמכונה, אני לא מפרש את זה באופן מילולי אלא כגישה בתכנון. אני לא אוהב שמדברים רק על הפונקציה, זה מנמיך את האדריכלות. המטרה שלי היא לתת פתרון אורגני לכמה בעיות בבת אחת".

התוכנית הכללית של המרלו"ג פשוטה וקריאה. בשני הקצוות ממוקמים מחסנים ענקיים המבוססים על מערכת מתוחכמת של מדפים אוטומטיים. ביניהם מפריד בניין משרדים המשמש את יחידות המחשוב של המרכז ואת ההנהלה. מתחת למשרדים ולמחסנים ממוקם חלל ענקי של קבלה, שינוע ושילוח, עם 100 משטחי טעינה ופריקה בעבור משאיות. הגג הנרחב שלו משמש כמגרש החניה וככניסה הראשית למתחם.

נגה אבלס, מנהלת הרכש של הפרויקט, מסבירה כי ההפרדה בין המחסנים התבצעה בהתאם לדרישות חברת הביטוח ונועדה לצמצם את הנזק הפוטנציאלי במקרה של שריפה. חללי הפנים של המרלו"ג עמוסים בתשתיות ובמסועי שינוע מכל כיוון ומזכירים מעין לונה פארק מכני מרהיב או רכבת משחק שהוגדלה לממדים מפלצתיים. כל חבילה שמגיעה למקום, בין שמדובר בחומר גלם או בתרופות להפצה, עוברת מיון, נשלחת לאחסון באחד מ-72 אלף המדפים ולאחר מכן חוזרת שוב להפצה. הכל מנוהל על ידי מערכת ממוחשבת של ברקודים כמעט ללא מגע יד אדם.

עבודת העיצוב של הפנים נגעה בארגון נכון של עמודי הבטון והתשתיות והענקת גמישות מוחלטת למתכנני מערכת השינוע. האופי החשוף של כל אחד מהמרכיבים בחלל מבטא צניעות צורנית ועיצובית. "אנחנו לא מתביישים בצינורות המיזוג ולא פוחדים לחשוף את מסוע השינוע", אומר זרחי. "אנחנו מאמינים בפואטיקה של התעשייה וחושבים שתפקידנו כאדריכלים הוא להציג אותה במלוא כוחה".

החלק החיצוני של הבניין מעניין הרבה פחות מחלקו הפנימי. המחסנים מחופים במערכת של פנלים מתכתיים אפורים לא כל גיוון. בניין המשרדים נותר גם הוא סטנדרטי מאוד, למעט מערכת של רפפות אלומיניום שהותקנו מעליו ואמורות להפחית את קרינת השמש ב-80% (נוסף על כך מותקנת חווה סולארית על גג המחסנים). החזיתות שבכל זאת זכו לטיפול מעמיק יותר ממוקמות למרגלותיו של הבניין באזור הקבלה והשילוח. במשרד זרחי פיתחו אלמנט טרומי של בטון חשוף עם טקסטורה שמזכירה קפלים עדינים של וילון ומקנה תחושה תלת ממדית לקירות העצומים.

ההתרחשות המלהיבה שמתקיימת בתוך המרלו"ג נותרת למרבה הצער פנימית ונסתרת לחלוטין, מן הסתם בשל תקנות האחסון המחמירות של המוצרים הפרמצבטיים. לעוברים ושבים בכביש 6 הסמוך אין כל מושג על מה שמתרחש בתוך הבניין, והוא מנגד אינו תורם מאומה לסביבתו אלא נטוע בנוף כענק בתרדמת. אזור התעשייה של חבל מודיעין מאופיין בכמה קופסאות ענק כאלה, בין השאר של חברת אסם. מעניין מה היה קורה אילו חלק ממערכות המידוף האוטומטי או מסילות השינוע שלהן היו חשופות כלפי חוץ ואיזה מין דו-שיח היה נוצר בין המכונות לבין האדם החולף ברחוב.



מרכז הלוגיסטיקה החדש של חברת טבע


מבט מבחוץ: ההתרחשות המלהיבה בפנים אינה נגלית מבחוץ



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו