בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרידה מיצחק שר, מתכנן הקניון הקולי היחיד בארץ ואולי בעולם - דיזינגוף סנטר

האדריכל יצחק ישר, שמת בשבוע שעבר, הסתייג מהצביון העממי שקיבלה יצירת חייו

תגובות

דיזנגוף סנטר אינו עוד קניון אלא יקיר העיר, הקניון הקולי היחיד בארץ ואולי בעולם, אתר עירוני ממדרגה ראשונה. לא עירוני, אלא אורבני - בגודש והדחיסות, בהמולה, בכוח ההתחדשות וההישרדות, בהתרחשויות הבלתי צפויות, בפינות ובמסלולים שאפשר להישבע כי לא היו שם בביקור הקודם. מיקומו במרחק דקות אחדות בלבד מכל מקום בעיר מסיר ממנו כל שמץ של פרווריות שאולי דבקה בו. כשנבנה, אמרו עליו שהוא עב"ם שנחת משום מקום. בשנים הראשונות הוא נחשב לכישלון מסחרי ונראה כלווייתן ענק שנפלט לחוף. ברבות השנים הוא נטמע באורח פלא בסדר העירוני המקומי, ממציא את עצמו בכל פעם מחדש ומוכיח כי כל הספד היה מוקדם מדי.

הסנטר נבנה בניגוד לכל נוסחת תכנון מקובלת, כמעט באופן אינטואיטיבי, כפי שסיפר פעם מתכנן הבניין, האדריכל יצחק ישר, שהלך לעולמו בשבוע שעבר. בשיחה אתו לפני יותר מעשור התוודה שצוות המתכננים לא נסע אף פעם לחו"ל כדי ללמוד את תורת התכנון של קניונים. למזלו. אי לזאת המבנה, לשבחו ייאמר, מורד במוסכמות של תורת הקניוניום וממציא תורה משלו. חתרני במיוחד הוא מערך התנועה המתעתע המקשה על ההתמצאות אך מחפה על כך בכוריאוגרפיה טופוגרפית תלת ממדית מרהיבה ובמסלולי שיטוט שאינם מסתיימים בהכרח בקופה הרושמת.

ישר, יליד 1920, חתום על תכנון בניין הסנטר יחד עם האדריכלית עליזה טולדו, אבל ההיסטוריה שלו כוללת גם את הנוכחות של האדריכלים אי-אם פאי ואוסקר נימאייר, שחלפו מתישהו בסביבה; את העקבות שהותיר אחריו האדריכל רם כרמי, שהיה מעורב לזמן מה בתכנון; את הקדחתנות של היזם האגדי אריה פילץ, שהקים אותו; את רוחות הרפאים של בני משפחת חינאווי, בעלי הקרקע ההיסטוריים; את זכר הפיגוע שבוצע ב-1996; ואת הנוכחות האילמת של שכבות ארכיאולוגיות רבות נוספות, שחוקרת התרבות תמר ברגר קילפה אחת לאחת בספרה הגאוני "דיוניסוס בסנטר".

באותה שיחה על כוס קפה בסנטר הביע ישר הסתייגות מיצירת חייו, או בעצם ממה שנהיה ממנה. הוא התכוון שתהיה מרכז קניות "מערבי, אלגנטי ומתורבת", כפי שאמר אז ובהזדמנויות אחרות, ואילו הסנטר התעקש להיות עממי ורועש (לטעמו), הכלאה מושלמת בין שוק פרסי לרחוב ישראלי (לטעמי). הוא ראה בכך כישלון, לא שלו כארכיטקט אלא שלנו כתרבות. הוא ביקר שם לעתים רחוקות, וגם אז רק הסתכל על הגג השקוף והחללים הנהדרים ונזכר "איך ישבתי במשרד וציירתי את הריצוף, ומיד אחרי זה אני בורח". אבל בפועל הסנטר עצמו מצדיע מדי יום ביומו למתכננו, בעצם הפעילות הגועשת בו.



דיזנגוף סנטר. ממציא את עצמו בכל פעם מחדש



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו