בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקור בית: קצת רעש

אורגן ותופים לצד מיקרופונים ומגברים. הדירה של פז גלזר בשכונת פלורנטין בתל אביב, ששימשה בעבר מחסן בדים, משקפת את אהבתה למוסיקה

תגובות

כדי להיכנס לדירה שבה גרה פז גלזר אפשר לבחור בין שתי דלתות פלדה אדומות. האחת מובילה לסלון קטן, השנייה מובילה לאולפן הקלטות ביתי ובו מחשב נייד שמשמש כעמדת עריכה, רמקולים, מוניטורים, מיקרופונים, מגברים וכלי נגינה שונים כמו אורגן, תופים ושבע גיטרות. מתקן דיסקים לצד הדלת מעלה אבק. "זה אולפן ביתי שאפשר להקליט בו הכל, חוץ מתופים", מספרת גלזר. "להקליט תופים זה דבר מורכב: רק המיקרופונים עולים כמו שני בתים".

בין הסלון לאולפן ההקלטות מפרידה דלת שמאפשרת מעבר בין חלקי הדירה, ששוכנת ברחוב לוינסקי בשכונת פלורנטין בתל אביב. בעבר שימשה הדירה כמחסן בדים של אחד הסוחרים מקומת הקרקע, כמו הדירה ממול. עדות לכך אפשר למצוא בתקרת הסלון שעדיין מוצמדת אליה תשתית של כננת מהימים שבהם הורידו סחורה לחצר למטה שמשמשת כמחסן.

גלזר, בת 25, ילידת כפר יונה, עברה לתל אביב לפני שש שנים. במשך ארבע שנים עברה דירה שמונה פעמים עד שלפני שנתיים הגיעה לדירה הנוכחית. "החלטתי שאני עוברת לעיר לעשות מוסיקה. עד אז זו לא היתה החלטה שזה מקצוע", היא אומרת. "תל אביב היתה המקום שרציתי להיות בו, הרגשתי שפה קורים דברים. ניגנתי תמיד: מגיל חמש ניגנתי בפסנתר, בגיל שבע התחלתי לנגן בגיטרה, בגיל תשע התחלתי לנגן גיטרה חשמלית, בגיל 12 כבר ניגנתי גם בתופים. מאז שאני ילדה הופעתי ותמיד ניגנתי. על כל כלי למדתי עם מורה במשך שנה-שנתיים ולאחר מכן המשכתי לנגן משמיעה".

תצלומים: יובל טבול

עם המעבר לתל אביב החלה להופיע עם חומרים מקוריים שלה. "במשך שנתיים-שלוש הופעתי בכל חור, פולק-רוק אמיתי, שירים שמדברים על אהבה לנשים, אהבה לגברים, כל מה שעבר עלי בצורה ישירה יחסית. לפני שלוש שנים הבנתי שהשליחות שלי היא לעבוד עם אנשים אחרים ולעזור להם להוציא החוצה את המוסיקה שלהם. הייתי המנהלת המוסיקלית של פרויקטים עצמאיים בלבונטין כמו ערבי הוקרה לפי-ג'יי הארווי ולטורי איימוס. אמנים מגיעים אלי ואני עושה להם קואצ'ינג של פרפורמנס, הפקה מוסיקלית וייעוץ אסטרטגי".

גלזר, סטודנטית שנה שנייה במגמת הלחנת שירים בבית הספר רימון, עובדת כעת עם הזמרת והיוצרת יעל קידר על הופעה בעקבות אלבום שייצא בהפקת דניאל סולומון. היא גם עובדת על פרויקט "מקורית" ובו ישתתפו זמרות ומוסיקאיות ובהן קידר, מיכל גבע וסיון טלמור. "כל אחת תבצע שיר שלה בצורה אקוסטית יותר, ויהיה מופע שישולב בקטעי וידיאו", מסבירה גלזר.

את הדירה מגדירה גלזר כבית שהמהות שלו היא מוסיקה. "כל הציוד שיש לי פה משרת עכשיו אנשים וחברים שבאים לנגן ולהתאמן. אני רוצה שכל הזמן תהיה פה מוסיקה". זו גם הסיבה שעברה לגור במקום שבו הרעש שעולה מהרחוב במשך היום מתחרה בכבוד עם רעש המגברים. "אני גרה פה כי זה האזור היחיד שאפשר לנגן בו: שעות הצהריים הן השעות שהסיטונאים ממילא עושים הכי הרבה רעש. חוץ מזה אין פה משפחות והתברכתי בשכנים נפלאים. בכל דירה שגרתי בעבר עשיתי את מבחן הדיסטורשן בשעה שתיים בצהריים: מגבר בפול ווליום לראות מי בא לצעוק עלי", היא מחייכת.

בדומה לדירות תל-אביביות ישנות, התקרות בדירה, ששטחה כ-90 מ"ר, נישאות לגובה שישה מטר. הריצוף בחדרים מקורי עם דוגמאות גיאומטריות בצבעי חום, שחור ואפור. "אני מתה על הרצפה הזאת, זה מזכיר לי ציורים של אשר", אומרת גלזר. את הבניין בנה הסבא של בעל הבית שלה, מוסיקאי בעצמו, שהיה קבלן שעבד עם משפחת שלוש.

רוב הקירות בדירה חשופים מכיוון שעד לא מזמן חדר השינה שכן במקום שבו שוכן כעת האולפן הביתי. זו גם הסיבה לכך שבחדר שינה יש עדיין שאריות ספוגים לבידוד. הריהוט בחדר השינה, כמו בשאר הבית, פונקציונלי ובסיסי, והמקור של כל פריט ופריט שונה - החל במציאות וכלה בירושות של חברים. דגל כחול עם עיגול טורקיז תלוי על הקיר. "חברה שלי מדנמרק המציאה דגל: היא לא מבינה למה לכל מדינה צריך דגל ולכן עיצבה דגל כלל עולמי", היא אומרת.

מבעד לחלון שפונה לרחוב מציץ דגל אחר, דגל הגאווה, שאותו תלתה לאחר הרצח בברנוער באוגוסט 2009 עם מי שהיתה בת זוגה. "אני לא יותר מדי מאמינה בדברים האלה אבל אחרי הרצח החלטנו לתלות את דגל הגאווה כי אנשים עדיין חוטפים מכות בגיל 16 בבית ספר רק מפני שהם הומואים או לסביות. זה יצר דיונים פילוסופיים בקרב הסיטונאים למטה והתחלנו במסע הסברה. אז גם החלטתי שאני מתחילה להתנדב בחוש"ן (עמותת החינוך של קהילת הלהט"ב). אנחנו חיים בבועה תל-אביבית שבה הגיוני שננהל משק בית משותף ויש מקומות שזה לא קורה. זה המעט שאני יכולה לעשות". *

המעוניינים להשתתף במדור מוזמנים לפנות לדוא"ל yuvals@haaretz.co.il



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו