בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אמא בחיתולים | לקרוא לילד בשמו

אנחנו מחפשים אחר שם רגיל, לא מיוחד מדי, לא עכשווי מדי, לא קצר מדי ולא מאותגר מבחינה הגייתית. מתברר שזה כלל לא פשוט

תגובות

נשמתי כמעט פרחה עד שהחלטנו לקרוא לבכורנו מיכאל (על שם מיקי מאוס). מרגע שגילינו שאני נושאת בן זכר, הקונסנזוס ביני לבין בן זוגי היה כי שם יפה לבן הוא מצרך נדיר. בפועל העליתי על שולחן הדיונים רשימת שמות - והוא פסל את כולם באותו תהליך סינון:

* מה יהיה שם החיבה?

* כיצד ילדים וגורמים אחרים יעוותו את השם או ישתמשו בו למטרות לעג?

* האם הוא משתלב עם שם המשפחה שלי/שלו?

* האם דמות מרושעת מהעבר נשאה את השם או שהוענק עד עתה לצדיקים בלבד?

בשלהי החודש התשיעי להריון, אחרי שכבר עברנו על האל"ף-בי"ת לפני ולפנים, מצאנו את עצמנו משוטטים בבבלי - נחושים בדעתנו לקרוא לילד על שם אחד מרחובות השכונה התל-אביבית. אנחנו לא שבים הביתה בלי החלטה על שם, הכרזנו. חזרנו עם הזנב בין הרגליים, תוך ויכוח מחודש על שם המשפחה הנבחר (לפחות במקרה הזה היו רק שתי אופציות).

בהריון הנוכחי רופא נלהב שערך את בדיקת השקיפות העורפית התנדב לומר שהפעם זו בת. נשמנו לרווחה: לפחות בתחום השם, המאבק יהיה אלים פחות. כמה שבועות לאחר מכן, בסקירה המוקדמת, גילינו שהוטעינו. על הפרק: עוד ברית ועוד מלחמה בין-זוגית על שמו של הנימול.

והנה זה חוזר.

אני: מה דעתך על ערן?

הוא: אין לזה שם חיבה טוב. חוץ מזה, כולם יקראו לו ערן במילעיל.

אני: אבשלום?

הוא: אבשי?!

אני: ניצן?

הוא: ניצן הפלצן.

אני: יובל.

הוא: המנוול.

אני: יכולת להסתפק ב"המבולבל". לא משנה, תמיד רציתי לקרוא לבן שלי ניב.

הוא: אי אפשר, ניב היה אויב שלי בכיתה ג'.

ייאוש.

בינתיים החיפושים נמשכים בקדחנות וכל האמצעים כשרים: ספרי טלפון, מילונים, כתבי קודש וחול ואתרי אינטרנט.

מתוך טירוף חבלי הלידה של השם החדש - המתנה הראשונה שנעניק לבננו - מהדהדת תובנה שפויה: כל עוד הבחירה אינה קיצונית, השם לא באמת משנה. מה בעצם ההבדל בין איתמר ליונתן? האם חייו יתהפכו אם נקרא לו אבנר או עידו, איתי או יואב?

יש לנו דרישה בלתי אפשרית לכאורה: אנחנו מחפשים אחר שם רגיל. לא מיוחד מדי, לא עכשווי מדי, לא קצר מדי (מינימום שתי הברות) ולא מאותגר מבחינה הגייתית, מגדרית או קוסמופוליטית. במלים אחרות, שיהיה יפה כמו מיכאל.



איור: אילה טל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו