בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תום יורק מחולל כמו פעוט עם דבורה ליד האוזן

מאחורי הריקוד האקסטטי של תום יורק בקליפ לסינגל החדש של "רדיוהד" עומד ויין מקגרגור, מהכוריאוגרפים הלוהטים בעולם

תגובות

"רדיוהד" אוהבת להפתיע. על ההחלטה להשיק את אלבומה החדש "The King of Limbs" באינטרנט בהתראה של ימים ספורים, פוטפט בתקשורת ללא הרף. גם על כך שהאלבום הגיח באתר הלהקה יום לפני המועד הצפוי קשה היה לפסוח. אך לאירוע ההשקה התלוותה הפתעה נוספת: קליפ לא שגרתי לסינגל הראשון ממנו, "Lotus Flower", שזכה ל-5.5 מיליון צפיות מאז שהועלה ליוטיוב לפני כשבוע וחצי.

בקליפ בשחור-לבן נראה סולן הלהקה תום יורק מפזז ללא הפסקה. הריקוד לצלילי הביטים מתלהט ונחלש לסירוגין ונראה כמו תרגיל אימפרוביזציה אקסטטי בן חמש דקות. התנועה של יורק - שכוללת פיתולים, נענועים, טלטולים ורעידות - כה משוחררת וטוטאלית, עד שלרגעים נדמה כי הוא נמצא בשיעור גאגא אינטנסיבי.

האם הלהקה המצליחה עשתה בחירה נועזת מדי כשבחרה בריקוד שמתרחק מן המיינסטרים? בתקשורת הפופולרית ישיבו כנראה בחיוב. ב"אינדפנדנט" תיארו את הקליפ כ"עצבנות מתוחה של משוגע", בצהובון הבריטי "סאן" נכתב כי מדובר ב"אחד הדימויים המטרידים ביותר שהפיק עולם הרוק", ואילו במדור הסאטירי של "גרדיאן", "Pass Notes", תואר הריקוד כ"שילוב בין מרסל מרסו, 'נפוליאון דינמיט' ופעוט עם דבורה ליד האוזן", וכי הרושם הכללי שמייצר יורק הוא של "שיכור שמסרב לעזוב מועדון לילה".

הפארודיות ביוטיוב לא איחרו להגיע. קטעים מהקליפ נערכו מחדש לצלילי שורת שירי פופ קצביים המנוגדים למוסיקה של "רדיוהד" (מ"All the Single Ladies" של ביונסה עד "Maniac" של מייקל סומבלו, שיר הנושא של "פלאשדאנס").

אלא שהמחול שמבצע יורק אינו פרי מוחו הקודח. על הכוריאוגרפיה בקליפ (שביים גארת ג'נינגס) חתום ויין מקגרגור, כוריאוגרף בריטי בן 40 שנהפך בעשור האחרון לאחד השמות הלוהטים בסצינת המחול הבינלאומית. מאז 2006 הוא כוריאוגרף הבית של הרויאל בלט ובמקביל מטפח להקה משלו, "Random Dance", אחת משלוש להקות הבית של תיאטרון "Sadler's Wells" הלונדוני.

מקגרגור ייסד את להקתו ב-1992, כשהיה רק בן 22, זמן קצר לאחר שסיים את לימודי המחול באוניברסיטת לידס. באותה שנה העלה את יצירתו הראשונה, "Xeno", ומונה לכוריאוגרף הבית במרכז המחול "The Place" בלונדון. אך פריצתו המשמעותית נרשמה ב-1995, כאשר הציג את "סייבורג". עשייתו שאבה השראה מתחומים כמו טכנולוגיית מחשבים, תיאוריה קולנועית, רפואה ואדריכלות. במקביל לפעילות בתחום המחול האמנותי, ביקר במחוזות מסחריים יותר ויצר כוריאוגרפיות למחזות זמר ולסרטי קולנוע (בהם "הארי פוטר וגביע האש").

רבים הופתעו מהתפקיד שקיבל בבלט המלכותי. אולי בגלל סגנונו החדשני והנועז, שאינו עולה בקנה אחד עם הקונצפט השמרני של להקת בלט קלאסי; אולי כי לא עבר הכשרה קלאסית מסורתית ולא התחנך בשורות הלהקה כמו קודמיו בתפקיד; או שמא היה זה המראה שלו (ראש מגולח וחישוק מוזהב בחלקה העליון של אוזנו). כך או כך, מאז המינוי יצר ללהקה שורה של עבודות שזכו להצלחה ביקורתית ומסחרית. רבים אף שיבחו את המנהלת, מוניקה מייסון, על הבחירה האמיצה בו.

"הסגנון של מקגרגור מובחן על ידי מהירות נחשית, פרטים רוטטים והבעה פיסית קיצונית ולעתים קרובות מעוותת", כתב מבקר המחול של "גרדיאן" לוק ג'נינגס. "אפשר להבחין בו בפלאשים של שרידי דיסקו, טכנו, היפ-הופ ואמנויות לחימה, ובהד לעבודתם של כוריאוגרפים פוסט-סטרוקטורליסטים כמו ויליאם פורסיית".

בשנים האחרונות, לצד פעילותו בבלט המלכותי, הוזמן מקגרגור ליצור, בין היתר, בעבור בלט האופרה של פאריס, ניו יורק סיטי בלט, תיאטרון המחול ההולנדי NDT, בלט סן פרנסיסקו, בית האופרה לה סקאלה במילאנו, בלט שטוטגרט והבלט האוסטרלי. בתחילת ינואר הקנו לו הישגיו תואר אבירות.

בין הפרויקטים העתידיים המרובים שלו בולטים שניים: יצירה על הצייר פרנסיס בייקון שתעלה ביוני להקת בלט האופרה של פאריס; ופרשנות עכשווית ל"פולחן האביב" של סטרווינסקי, שתעלה להקת הבולשוי ב-2013.

שיתוף הפעולה עם "רדיוהד" אינו הפלירטוט הראשון של מקגרגור עם עולם הרוק. עבודתו הראשונה ברויאל בלט, "Chroma", היתה מחול לצלילי עיבודים של ג'ובי טלבוט מ"ג'וי דיוויז'ן" לשירי "וייט סטרייפס", שנוגנו בידי תזמורת קלאסית של 35 נגנים. הפרויקט השאפתני עורר בזמנו הד תקשורתי, נחשב להצלחה וסלל את הדרך להשתלבותו בלהקה בקביעות.

אז היה זה עולם הרוק שהתארח אצל המחול, הפעם מקגרגור הוא האורח והמוסיקה - הליבה. האם הפתרונות הכוריאוגרפים שהציע האורח למוסיקה של "רדיוהד" משרתים אותה? קשה לומר. ואולי זה כלל לא רלוונטי. אם המשימה היתה לעורר דיון ציבורי ואינטרנטי, נראה שהלהקה והכוריאוגרף יכולים להיות מרוצים.

עם זאת, קשה שלא לפרגן ליורק על ההתמסרות הטוטאלית לריקוד ועל הביצוע המרשים יחסית, לפחות בהתחשב בכך שאינו רקדן מקצועי. אפשר לחוש את הכנות שבה פועמת התנועה בגוף שלו וזורמת לכל האיברים, שנעים כמעט בכל רגע נתון. גם לכוריאוגרף מגיע קרדיט נכבד, על שהצליח לגרום לכוכב הרוק השרמנטי לנוע באופן כה משוחרר.

החיבור ביניהם נוצר כנראה בקלות. לא לחינם נכתב על מקגרגור ב"ניו יורק טיימס" ב-2009, כי "הוא הדבר הקרוב ביותר לכוכב רוק שעולם הבלט יכול לדרוש".



תום יורק בקליפ ל-Lotus Flower. התמסרות טוטאלית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו