בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הלב נשאר במזרח: תערוכה חדשה מפריכה כל תפישה מוטעית בנוגע ללבוש נשים ערביות

תערוכה צבעונית ותוססת במיוחד שאצר כריסטיאן לקרואה בפאריס מצליחה להפריך לא מעט תפישות מוטעות לגבי ל"לבוש ערבי"

תגובות

אורות הניאון השופעים פועלים כמגדלור, ומוליכים את המבקרים על פני חפצי אמנות עתיקים שגולפו מעץ ומאבן לעבר התפרצויות של צבעים עזים על גלימות מעוטרות.

הקווים המשולשים של תאורת ההיי-טק מספרים את הסיפור: התערוכה הזאת עוסקת בשמלה אחת בגזרה הנדסית, באינסוף דפוסים ועיטורים מגוונים.

התערוכה "L'orient des femmes" ("נשים במזרח"), המוצגת עד 15 במאי במוזיאון קה ברנלי בפאריס, היא מחקר מרתק במגוון התוסס של בגדים מזרחיים.

כמעט כל תפישה מוטעית בנוגע ל"לבוש ערבי" מופרכת בתצוגה הזאת, המדגישה את הכוח הטמון באישיות הפרטית של הלובשת ובמלאכת המחשבת האמנותית ששלטה בכיפה לפני שכמה מהמוסלמים החליטו לכסות את גוף האשה בבד שחור.

במזרח התיכון המונים יוצאים לרחובות ותנועה פמיניסטית מתעוררת, ואולי אין זמן טוב מזה להראות את המגוון והמורכבות של השמלה המזרחית כפי שהיתה בעבר.

הבגדים מוצגים מבעד לעיניו של המעצב כריסטיאן לקרואה, בתפקידו כמנהל האמנותי של התערוכה. יש מוקד ברור על כל מדינה בסהר הפורה של המזרח התיכון, ובאותה מידה מושם דגש על צורתה של גלימה ערבית יחידה שהמעצב יצר מניאון.

150 התלבושות המוצגות בתערוכה לקוחות בעיקר מירדן, סוריה וישראל. יחד עם תמונות מסרטים מצריים משנות ה-50 הן יוצרות תחושה - אפילו בשחור-לבן - של האקזוטיות המתקשרת לאזור.

האנה צ'ידיאק, אוצרת התערוכה, הקדישה שלוש שנים ליצירת האוסף החשוב של המוזיאון, והוסיפה לו מטמון של פריטים יוצאי דופן מהאוסף הפרטי של האספנית הירדנית וידאד קוואר.

כל סיפור שקיעתה של השמלה המזרחית אחרי מאות שנים מגולם בדברים שצ'ידיאק היתה עדה להם בעמאן ב-2007: "אשה פלסטינאית מבוגרת באה לבקר את מדאם קאוור והגישה לה שמלת חג מסורתית שרקמה בלהט ובסבלנות בצעירותה, משום שעל פי חוקי האיסלאם אסור לאשה צנועה לצאת מביתה בבגדים צבעוניים", היא מספרת.

השילוב בין עליית הפונדמנטליזם המוסלמי לבין התפשטות האופנה המערבית הופך את התערוכה בקה ברנלי לשיר הלל לתרבות אבודה - תרבות שתחילתה לפחות במאה ה-13, שכן התערוכה נפתחת בשמלת ילדה מאותה תקופה, שנמצאה במערה בלבנון והושאלה לתערוכה מהמוזיאון הלאומי בביירות.

הבגדים בתצוגה הם ברובם מהמאה ה-19, לפני שהמהפכה החילונית בטורקיה סילקה לחלוטין את הלבוש האתני של המדינה.

כל הבגדים גזורים בצורת T, שהקו האנכי שלה מתפשט למשולש. הגזרה הזאת שלטת הן בבגדי המשי מלבנון והן בקפטנים מסוריה מהעידן הפרסי, שנראים בתערוכה כמעשה רקמה ססגוני ומהודר. לקרואה מגדיר את העבודה כ"קליידוסקופ מנצנץ, מעשה טלאים של כושר המצאה ופסיפס שופע פשטות".

העיטורים, גם כשהם מחקים דפוסים מסורתיים עתיקים, היו עדיין אישיים מאוד בכל הנוגע לבחירת הצבעים ולהקצאתם. אך אלה לא היו בגדי מלכות. לנשות הכפר או לבדואיות הנודדות, הבגדים היו מלאי שמחה, בין שמדובר בגלימה מסורתית, תפורה משפע של בד ארוך, או ב"ז'קט" קצר מקטיפה ססגונית כתומה וסגולה.

האשה הבדואית המוצגת על מסך ומתכסה בגלימות צוחקת בהומור. אפילו גלימות הסאטן השחור מירדן, בפסים מתפרים אנכיים ואופקיים, הן מלאות חיים. בגדים שחורים אחרים, מוארים ברקמות עזות בכתום וירוק, נוצרו בעזה בשנות ה-30, ובהמשך נמכרו והופצו, לצד כובעים ותכשיטים אופייניים, לאחר מלחמת ששת הימים.

הקטלוג הנלווה לתערוכה, הכתוב בצרפתית בלבד, הוא חגיגה לעיניים ומכיל קולאז'ים של רישומיו של לקרואה, דיוקנאות מזרחיים ותצלומים מלאי דמיון של גלימות. בתערוכה עצמה, ארונות תצוגה שמזכירים בדרך צביעתם ארגזי נדוניה מכילים אביזרי כלולות מסורתיים, ובהם תליון קמע, שביס לראש וערכת תפירה של כלה פלסטינית.

הפריטים האלה, לצד מרבד המתאר שטיחים פרסיים פזורים ויריעת בד ועליה תמונה בגוני ספיה, יוצרים יחד שחזור פיוטי של עולם נשים אבוד.



מתוך התערוכה נשים במזרח. שיר הלל לתרבות אבודה


לקרואה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו