בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אסור להחמיץ את ההופעה של "גוגול בורדלו"

ההופעה של "גוגול בורדלו" הוכיחה שוב עד כמה מוסיפה גיטרת קומזיצים שיכורה במקצבי קולחוז למוסיקת הרוקנרול

תגובות

לפני שאתם ממשיכים לקרוא: אם לא הייתם בשתי ההופעות הראשונות של "גוגול בורדלו", שלשום ואתמול, ואין לכם עדיין כרטיס להופעה הערב, השיגו אותו כעת. זה מסוג האירועים שהמלים "לא להחמיץ" מתנוססות עליהם.

השאלה אצל "גוגול בורדלו", בניגוד לרוב הלהקות, היא לא אם ההופעה שלה היתה טובה, אלא כמה היא היתה טובה. או ליתר דיוק, כמה היא היתה נהדרת. כי עושה רושם שפחות מ"נהדר" הוא לא אופציה במקרה של יוג'ין הוץ וכנופייתו הרב-לאומית הקטלנית. ההופעה הקודמת של הלהקה בישראל, לפני כשנה, היתה אדירה. זאת היתה כמעט חוויה דתית, במובן הכי אתאיסטי של המושג: חגיגה של שחרור והומניזם. ההופעה שלשום, שנעדר ממנה (לפחות בשבילי) גורם ההפתעה, לא שיחזרה מטבע הדברים את החוויה ההיא. הפעם הראשונה היא תמיד הטובה ביותר. אבל גם הפעם השנייה היתה מעולה.

12 שנה אחרי שהחלה לפעול, "גוגול בורדלו" אמורה להימצא בשלב שבו להקות מצליחות נכנסות לשגרה, גם אם היא מאוד אקטיבית. האלבום האחרון שלה, שהיה מעט פחות מוצלח מקודמיו, באמת נשמע כך. אבל בהופעה "גוגול בורדלו" היא עדיין ההצגה הכי טובה בעיר: שילוב נדיר של אנרגיה מטורפת, מוסיקליות מחודדת ומחשבה חריפה.

הקוקטייל המוסיקלי של הוץ ושות' זכה לכינוי "פאנק צועני". זה בעצם שילוב של שני עולמות: מוסיקה עממית מזרח-אירופית ורוקנרול. זה לא שילוב מובן מאליו, ומה שיפה בהופעות של "גוגול בורדלו", גם זו שהתקיימה שלשום, זה שכשיוצאים מהן לא אומרים "ואללה, זה אפשרי", אלא חושבים "ואללה, זה הכרחי. איזה טעם יש ברוקנרול אם אין לידו גיטרת קומזיצים שיכורה במקצבי קולחוז? ולחלופין: איזה טעם יש במוסיקת עם רוסית אם אין מאחוריה תופים וגיטרות של רוקנרול?"

יחסית לעצמה, "גוגול בורדלו" פתחה את ההופעה בקצב בינוני. האש שב-2009 בערה מהשנייה הראשונה התקשתה להידלק באותה עוצמה יוקדת, והרוגטקה (זה הסמל של הלהקה) שיגרה אבנים מוסיקליות שפגעו רק באזורים החיצוניים של מרכזי ההנאה במוח. הלהקה העבירה מהילוך שלישי לרביעי ואפילו חמישי ב"Wonderlust King" ו"My Companjera" הנהדרים, ועדיין, כשהוץ צרח ב"Break the Spell" שהוא עומד לשבור את הכישוף, כלומר להביס את הגזענות והאי-צדק, לא נוצרה האשליה שהגיטרה שלו מסוגלת להכניע כל פשיסט שיתקרב אליה. ההופעה הבקיעה ממתחם הטוב מאוד אל מחוזות הנפלא דווקא בשיר שקט, "When Universes Collide". הוץ שר מעומק הלב וההיסטוריה שלו על הליקופטרים, מכונות ירייה, תופים הולמים, קטטות ביריונים והפחד להימצא בחלק הלא נכון של העיר כשהטיהור האתני מתחיל, והקהל השואג והמקפץ שמילא את מועדון הבארבי הפסיק לרגע את ההשתוללות והתחבר לתדר של השיר.

הקפיצות חזרו ביתר שאת בשירים הבאים, שבהם המנוע של "גוגול בורדלו" כבר היה לוהט וגועש, עם תרכובת ניגודים-משלימים נפיצה של בסיסט שחושב בג'מייקנית, מתופף פאנק רוצח, פרקשניסט לטיני, גיטריסט ישראלי, זמרת ליווי/מעודדת אסיאתית וקבינט רוסי מצומצם שכלל כנר ואקורדיוניסט מעולים וכמובן את האיש והשפם, המהגר הנצחי, הקוסם מארץ הוץ. הערב הם חותמים את הסיבוב שלהם כאן. נוכחות חובה.

"גוגול בורדלו". בארבי תל אביב, 28.2



גוגול בורדלו בהופעה, שלשום. עדיין ההצגה הכי טובה בעיר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו