בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שבוע אופנת סתיו-חורף 2011-2012 בלונדון: נסיכות הגאות והשפל

שבוע האופנה בלונדון, בסימן חתונותיהן הקרבות של קייט מידלטון וקייט מוס, הוכיח שבבירת הממלכה המאוחדת יש מעצבים שיתאימו לכל צורך

תגובות

נישואיהן הקרובים של קייט וקייט - הנסיכה לעתיד והדוגמנית והרוקיסטית - מעוררים התרגשות בבריטניה. קייט מידלטון תינשא לנסיך ויליאם, בנם של צ'רלס ודיאנה, ב-29 באפריל, וקייט מוס תינשא לג'יימי הינס מ"The Kills" בקיץ.

שבוע האופנה בלונדון, שננעל בשבוע שעבר, עשה כמיטב יכולתו לספק את הסחורה המתבקשת. בעיר התוססת יש מעצבים שיתאימו לכל צורך, מחתונה מלכותית ועד זוהר גותי.

קדחת של התרגשות נצפתה באיסה, הלייבל הברזילאי שהלביש את קייט מידלטון בשמלת הילדה הטובה בכחול-רויאל לצילומי דיוקן האירוסין שלה עם הנסיך ויליאם. שמלות הג'רסי מרובות הקפלים, והצמודות לגוף, של מעצבת איסה, דניאלה הלאיל, שציינה עשר שנים למותג, התהדרו בהדפסים דרום-אמריקאיים בצבעי ירוק-עלים עשירים, לצד כובעים גנדרניים של סטפן ג'ונס, מעוטרים בנוצות.

כובעים? אה, רמז לחתונה המלכותית. אבל המותג לא יזכה בתשואות מן הארמון על ששאב ההשראה מדוכסית וינדזור השנואה. היו גם שמלות ארוכות ודקות, בקפלים מלאכת מחשבת, גרסה מוארכת למראה של מידלטון. צריך רק לייצר אותן בצבע שנהב ולהוסיף שובל שמשתרך על הרצפה.

צילומים: אי-פי, רויטרס

למה ללבוש לבן - אלא אם כן את נסיכה מלכותית? הקולקציה של ג'ון רוצ'ה, כמעט שחורה כולה בצמות סריג עבות, זנבות ופיתולים של צמר, יצרה תחושה זוהרת וגותית, המתאימה לנסיכת טבלואידים. עבודת היד הדחוסה שילבה פקעות של צמר עבה עם טוויד בגוני מלח ופלפל - ויצרה ניגוד יפה לשיפון שקוף. כפי שהוכח בתצוגת בגדי הגברים, מתחת לאפקט הגותי, רוצ'ה הוא גם חייט מעולה.

סבתא בישלה קרושה

האנגלים ידועים בפרשנותם האירונית למעמדות ולמסורת - ומי ייטיב להביא שמץ של שנינות למשק הבית המלכותי יותר מהנרי הולנד. גרסתו למסורת הבריטית תמיד חשפה תעוזה, ובעונה הנוכחית הוא מציע חליפות מכנסיים מטוויד משובץ עם ז'קטים קצרים ומקומרים המרמזים על סקס על גב סוס. אפילו חליפת טוויד ורוד קלאסי בצווארון מבהיק נראתה שובבה לצד בגדים תחתונים מעוטרים בשנצים וגרביים מפוספסים בגובה הירך.

הפריט המרכזי של האוס אוף הולנד היה גרסה לשלים צבעוניים מקרושה שסבתות נהגו להקדיש להם את זמנן החופשי. הוא הופיע כהדפס על מעילים או שמלות, והוא מתאים לנסיכה מהחלומות.

האוהל הענקי שהוקם בהייד פארק והעברת תצוגת האופנה בשידור ישיר גבוה מעל פסל ארוס בכיכר פיקדילי העידו שבית ברברי חושב בגדול. אולי אפילו בגדול מדי; שכן מה שהרוויח בבומבסטיות, הקו, שהיה פעם מטורף, איבד בקסם, בחוצפה ובאירוניה שהמעצב כריסטופר ביילי הביא בעבר למותג ברברי פרורסום.

זו היתה תהלוכה רצינית של בגדים עליונים, החל במעילים קופסתיים בעלי שרוולים בצבעים כגון כתום, אדום וירוק-זית, ותיקי יד בצבעים תואמים. דאסטי ספרינגפילד זימרה בפסקול, ונדמה שהדוגמניות, העליזות בדרך כלל, התבגרו בכמה שנים ותפחו בכמה קילוגרמים.

עם זאת, ייתכן שכשמביאים את האופנה לאנשים, צריך לרצות את הקהל כולו ולעבור דרך כל תווי הזיהוי המותגיים. זו כנראה הסיבה להדהוד השפעות צבאיות - מורשת ברברי - בז'קט צר בהרבה, מעוטר בחגורה, או בקרדיגן מצויד באבזמים צבאיים מעוטרים ברקמה.

בסוף התצוגה שינתה האשה של ברברי את צורתה לנסיכת שלג - במעיל גשם מפרווה לבנה בגזרה צרה, שנלבש לצד חברותיה, שצעדו על המסלול בשכמיות קפושון מפלסטיק, כגולשות שיצאו לחופשה חורפית.

זה היה מבלבל מעט, מאחר שבקטע מעבר הוצגו מעילים גדולים וגרפיים יותר, ללא אווירה מינית ערמומית או קשר גלוי כלשהו אל הגוף. הם נראו עכורים כמי שופכין, וצבעיהם - קאמל מלוכלך וזית משמים - לא גאלו אותם משיממונם.

כשהפתיתים הצפויים ירדו וארנבי השלג צעדו בסך, היה קל לפרש את התצוגה הזאת כאילו נועדה להיות מוצגת במסך הקטן - ולרצות את הקהל, ואולי אף לבקש את מעורבותו. מחצית מהאמהות בלונדון, שלא לדבר על מחצית מהעולם הקיברנטי, היו מצביעים "לייק" על מעיל גדול ונחמד.

אצל ארדם מורליאוגלו, האמנות היתה בראש - ואולי "אשת האמן", שותפה דמיונית של ג'קסון פולוק שהמעצב ראה בעיני רוחו כאילו הוא מתיז וצובע בדים כפי שהתיז על הקנווסים שלו.

האפקטים, בלוויית הדפסים עזים, לרבות דוגמת נצנצים דיגיטלית, היו הד לתיאורים של ארדם כ"הפכפך, תזזיתי - ומעט אירוטי". התיאור האחרון הגדיר שמלות בעלות קימורים עדינים בחזית, שכשהדוגמניות הסתובבו, גילו פתחים חושפי גב עירום.

אך חלק מהאינטנסיוויות הלך לאיבוד על המסלול, כשנדמה שהסילואטות חוזרות על עצמן ופורטות על המיתר החזק של המותג: בגדי ערב למסיבות קוקטייל. בעבר הואשמו מעצבים לונדוניים בכך שהם מתמקדים ביצירתיות מבלי להתחשב בצורך לפתות את הלקוחות. הגישה של ארדם היא ההיפך הגמור, וזו היתה קולקציה טובה של בגדים מלאי דמיון שהלקוחות יאהבו.

בואו נשאל ישירות: הייתכן שכריסטופר קיין קופץ מעל הפופיק כשהוא מנסה לעבוד הן על קו משלו והן אצל דונטלה ורסאצ'ה? התצוגה של המעצב הסקוטי כללה את כל המרכיבים שיכולים לענות על הציפיות הגדולות של עולם האופנה; אמנם היא לא היתה כישלון חרוץ, אבל היא הייתה תצוגה זניחה.

הנחת היסוד, אמר המעצב מאחורי הקלעים, היתה להתבונן לאחור אל ילדותו - אך איך ייתכן שגבר בן 28 זוכר מנורות לאבה משנות ה-70, אלא אם כן הן הגיעו לגלזגו מאוחר מאוד? אך תשוקתו של הילד הקטן אל גבשושיות הנוזל הצבעוני הניבו כך נדמה עיטורי אופנה מוזרים: מה שנראה כשילוב בין קלמרים שקופים לבין שקיות נוזל עירוי רפואיות, והוצב במותניים או בצווארונים של שמלות שחורות קטנות. טונות של שמלות כאלה.

תצוגה של כריסטופר קיין תמיד מסקרנת בשל נקודת המבט המקורית שלו. אך היצירה רבת הדמיון שלו לעונה הזאת נראתה בוסרית וחסרת חיים.

האתר שבו הוצגה הקולקציה של ג'ונתן סונדרס נראה כה מעוצב, מודרני ודינמי, עד שהלב התרחב. בעיר שבה מעצבים מחפשים דרך קבע אולם נשפים מהודר במלון עתיק מהתקופה האדוארדיאנית, המעצב החליף תקרת בארוק מסוגננת בגג זכוכית ופלדה והשתמש בכדורים מעוגלים כדי להשרות את האווירה המתאימה.

כמו המקום, כך גם הבגדים: גישה גרפית לעיטורים ולצבעים הוצגה על בגדים צמודים, שקו המכפלת שלהם כיסה את הברך. התוצאה היתה קווית, החצאיות הישרות המכונות בצדק "עיפרון", מאחר שהכול נראה כאילו צוייר בדיוק של אדריכל ואחר כך הועבר לממד השלישי.

הקונצפט של העתקת כתמים של דגמים פרחוניים, נניח על חולצת כפתורים מסודרת וחצאית צרה בעלת שסע סמוי בצד, יצר פרץ צבע מבוקר. במקרה אחר הופיע ברק של כתום שרוף בגוון של מכפלת של שמלה. טכניקה גיאומטרית של בגדי גברים הוכיחה שסונדרס הוא בעל חזון אופנתי מודרני ומקיף.

תארו לעצמכם נערה של אוליגרך רוסי שמחבבת אמנות קונסטרוקטיביסטית רוסית, ותקבלו מושג על הקולקציה הלינארית והסקסית של מתיו ויליאמסון. התצוגה נפתחה במעיל טלאים גדול בצבעי חלודה, ולאחריו הופיעה גרסה קטנה ומהודקת יותר מעל מכנסי ג'ינס בגזרת סקיני עם ברכיים מרופדות. המעצב, לשעבר מלך האופנה של סגנון הבוהו, הוציא תחת ידיו להיטים מזדמנים בדגמים מחוטבים חדשים, למשל מעיל שחור-לבן, בפסים מלוכסנים, מעל שמלה מצוירת.

אך הקונצפט בעיקרו היה לא נינוח - עד שנדמה שהאשה הצעירה של המעצב לגמה כמה כוסות וודקה ונכנסה למצב רוח של מסיבה. ואז יצאו למסלול שלל נוצות, שהוסיפו שיק לאמרה קצרה של שמלה מעוטרת במעט פאייטים מתחת לז'קט פשוט. ויליאמסון כנראה מתקשה לשרטט נתיב חדש שמתרחק מההיפי-דלוקס. וסט חסר שרוולים מצמר כבשים מונגולי היה צעד בטוח בין מוסקבה לאיביזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו