בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דניאלה ובן ספקטור שרים על יחסים, לא על אהבה

במקום את רגעי האושר, בחרו דניאלה ובן ספקטור להציג באלבומם המשותף החדש את הסדקים והשברים של המערכת הזוגית. בראיון עמם הם מסבירים מה ההבדל בין שירי אהבה לשירים על יחסים

תגובות

לקראת סוף האלבום החדש של דניאלה ובן ספקטור יש שיר מעט חריג, עם ביט תקיף ומונוטוני, מהלכי קלידים כוחניים ושירה מרוטשת. האלבום כולו טובל במוסיקה אלקטרונית ושונה בתכלית מהאלבום שהפך את דניאלה לתגלית השנה שעברה במוסיקה הישראלית, אבל הרצועה הזאת הולכת יותר רחוק, ולא בכדי. מתברר שזה רמיקס חתונה: גרסת תומכת ריקודים שבן רקח לשיר ישן של דניאלה, כדי שתנוגן בחתונה של בני הזוג. אחרי החתונה, כשהשניים החליטו לשלב את השיר באלבום המשותף שלהם, בן תיכנן לעשות רמיקס לרמיקס ולהקנות לו צביון שמתאים לאלבום יותר מאשר לרחבת ריקודים, אבל כשהתחיל לשחק עם השיר במחשב הבין שבעצם הוא מעדיף לא לגעת בו ולהשאיר אותו "כוחני, אלקטרוני, קצת קיטשי, קצת תלוש".

"חשבנו על הזרות של השיר הזה", אומרת דניאלה, "ואחד הדברים שהצדיקו את הקיום שלו באלבום כמו שהוא, זה התיעוד. האלבום הזה לא סתם מדבר על יחסים; הוא מלווה את התקדמות היחסים שלנו ויש משהו נכון בזה שהוא כולל את רמיקס החתונה שבן השמיע לי ורקדנו ביחד בסלון. זה קטע שמחזיק את הרגע המסוים שבו הוא נוצר, רגע שהוא בעל משמעות בשביל שנינו. אני לא יודעת מה יחשוב מי שיקשיב לקטע בלי לדעת את הסיפור שמאחוריו, אבל היה לנו ברור שלא צריך לשנות את זה. זה היה כמו לקחת תמונות משפחתיות מטיול ולהתחיל לשפץ אותן".

הקטע שהוצנח לתוך האלבום החדש של הספקטורים היישר מהחתונה שלהם נקרא "Love is", וזהו גם שמו של האלבום כולו. שם קצרצר שמחזיק הרבה. מצד אחד, השניים מצהירים במה עוסק האלבום; מצד שני, הם מודים שהם לא יודעים מהו הדבר הזה. "תוך כדי הניסיון להגדיר את הפרויקט הבנתי שכל השירים הם תשובות אפשריות לשאלה שנמצאת בכותרת", אומרת דניאלה. "או ליתר דיוק, יותר מאשר לספק תשובה, כל אחד מהשירים מציג שאלה שהיא תת-סעיף בתוך השאלה הגדולה. האופן שבו אני מבינה את השאלה הכל כך נשאלת הזאת, הוא שהמהות היא שאילת השאלה, או החיפוש אחר התשובה, ולא התשובה עצמה".

"זה בעצם אלבום על אהבה שאין בו שירי אהבה", אומר בן. "נכון", אומרת דניאלה, "יש בו שירי יחסים שכל אחד מהם מציג איזשהו שבר, איזשהו סדק, במקום לתאר את שלב ההתאהבות או את האושר שבזוגיות. זה מתחבר לתפישת העולם והחיים והזוגיות והאהבה שלי. המהות היא לא לייצר אידיליה, אלא להתמודד עם ה...", היא מהססת שתיים-שלוש שניות ואז אומרת "עם הג'יפה... אם אני...".

נוקטת לשון פואטית.

"בדיוק", היא פורצת בצחוק.

אשה של אף אחד

זה לא מובן מאליו שספקטור כותבת שירי אהבה או שירי יחסים. באלבום שהוציאה לפני כשנה כמעט לא היו שירי אהבה, "ושיר האהבה היחיד שהיה בו כמעט לא נכנס", היא אומרת. "זאת היתה ממש החלטה מודעת: לא לכתוב שירים כאלה".

למה?

"פשוט אי נוחות. לא התאים. קשה לי להסביר. וגם הייתי אז לבד. כל עולמי היה עולמי. הייתי עסוקה בעצמי. השירים של האלבום החדש התחילו להיכתב אחרי שאני ובן נהיינו זוג".

עוד דבר שאינו מובן מאליו הוא שדניאלה כותבת ושרה באנגלית. "לי מעולם לא היה דחף לצאת מגבולות הארץ, לא ליצירה ולא לנדודים", היא אומרת. "בן הפוך ממני. הדחף והאמביציה לצאת החוצה הם חלק חזק ממנו. ולכן, כשכתבתי את השירים באנגלית, היה לי מאוד ברור שהם בעצם כתובים בשבילו. שאני כותבת אותם ואז נותנת לו אותם והוא עוטף אותם בעולם שלו. וככה באמת עבדנו על האלבום: הסתגרות שלי ואז הסתגרות שלו ואז מפגש".

כשמתופף הג'ז יגאל פוני נשאל פעם איך זה לנגן עם אשתו, הטרומבוניסטית רעות רגב, הוא השיב: "כשאנחנו מנגנים ביחד היא הכי פחות אשתי". האם בני הזוג ספקטור מסכימים עם האמירה הזאת? ברגע הראשון דניאלה אומרת שהיא יכולה להבין אותה: "כשהיינו באולפן, בעיקר עם עוד אנשים, נהייתי קשוחה ועניינית. 'אני לא אשה של אף אחד'. וגם בן נהיה יאבש".

אבל בן מנענע את ראשו בחוסר הסכמה ואומר שכמעט לא היו עוד אנשים באולפן. "כשעבדנו רק שנינו היינו כל הזמן בדיאלוג, וכשמדברים דניאלה לא יכולה לא להיות אשתי", הוא אומר. דניאלה משתכנעת ומתקנת את דבריה. "המוסיקה הזאת היא בדמנו", היא מכריזה. "כל החלומות של החיים שלנו נמצאים בדבר הזה, ולכן הכל נראה נורא קריטי ואז אי אפשר להישאר קרים. אנחנו לא אנשים זורמים. המון פעמים הרגשתי שבוויכוח על שאלה כמו 'האם לשים כלי קשת בשיר X' טמון ויכוח הרבה יותר עקרוני: אתה לא תשתלט עלי; את לא תגידי לי מה לעשות; אני יודע יותר טוב לאן זה צריך ללכת; לא נכון, אני יודעת יותר טוב. במשך התהליך למדתי לשחרר. לתת לבן להשתלט, במירכאות כפולות, על השירים ולעשות להם מה שבא לו".

מה שהתחשק לבן לעשות לשירים הוא להוביל אותם למגרש יותר אלקטרוני מהמגרש הרגיל של דניאלה. "להביא אותה במכונתיות", כפי שהוא אומר. חלק מהשירים ב"Love is", כמו הסינגל "Cut it Out" והשיר "I Feel Love", נשמעים כמו להיטי פופ מובהקים, לעתים אפילו עם קריצה לרחבת הריקודים. זאת הנטייה הטבעית של בן, שמתמקד כבר כמה שנים במוסיקה אלקטרונית, אבל האם ייתכן שזה גם ניסיון מודע של דניאלה לשחק עם הפרסונה שנוצרה לה ולהפתיע את הקהל שלה עם כיוון אמנותי בלתי צפוי?

האלבום של דניאלה מהשנה שעברה רקם לה דימוי של יוצרת עדינה ורגישה מהזן האקוסטי, ועטיפת האלבום, שהראתה אותה בתוך שדה כפרי, לבושה בשמלה לבנה, הוסיפה גוון של ילדת טבע חולמנית. זה לא דימוי מופרך לחלוטין. "אני לא כזאת בחורה עדינה כמו שתיארו אותי, ואני גם לא ילדת טבע, אבל לא יצאתי שונה לגמרי ממי שאני. בוא נאמר שזאת דמות שאני נמצאת בדיאלוג אתה", היא אומרת.

על השאלה אם ההפקה האלקטרונית של האלבום החדש משתעשעת במודע עם התדמית שלה, היא עונה בשלילה: "הפרסונה שאתה מתאר התגבשה כמשהו שאפשר להתבונן בו רק בשנה האחרונה, והאלבום שלי ושל בן התגבש במשך כמה שנים, כך שהוא לא יכול להיות תגובה לפרסונה הזאת. למעשה, למרות הצליל השונה של שני האלבומים, לא היה שינוי מהותי בכתיבה שלי. זה לא שבן משך לבדו לכיוון פופי-אלקטרוני. גם אני נמשכת יותר ויותר למקום הזה של תבנית קבועה וקובייתית. כשאת מוסיקאית צעירה את רוצה להרשים, לעניין, לקחת את המאזין למסע. עם הזמן למדתי להפסיק ללכת מסביב. בשירים של האלבום החדש יש מלכתחילה משהו מאוד נקודתי ומצמצם".

הבחירה להוציא את האלבום כשנה בסך הכל אחרי האלבום של דניאלה, וגם המעבר שלה מעברית לאנגלית, עוררו דיונים במטבח של בני הזוג. "היו סשנים בשאלה אם זה נכון להוציא אלבום נוסף כל כך מהר", אומרת דניאלה, "וגם פחדנו שהתגובה של חלק מהאנשים תהיה: 'נו, היא הצליחה קצת בארץ, אז עושה אלבום באנגלית ושמה פס על הקהל הישראלי'. אבל הבנו שאנשים יחשבו ממילא מה שהם רוצים, ומכיוון שהיצירה באה אצל שנינו לפני החשיבה הרציונלית, לא היה טעם לתת לשיקולים מהסוג הזה להכתיב לנו מה לעשות".

על ההצלחה של האלבום שלה, שפרץ את מעגל האינדי והפך אותה לאחד הקולות הצעירים הבולטים של המוסיקה הישראלית, היא אומרת: "הייתי מוכנה לזה, כיוונתי לזה, היה לי חזון ברור של מה שאני רוצה, אבל החיים יכולים להיות מאוד חזקים כשמגשימים חלומות". והאם ההכרה והאהדה העמיסו על כתפיה חששות מפני איבוד המומנטום בהמשך הדרך? "חשש זאת לא המלה הנכונה. אני חושבת שהמלה הנכונה היא אחריות".

תחושת האחריות גרמה לה להפסיק להופיע לפני כמה חודשים עם שירי האלבום שלה "כי הרגשתי שמיציתי משהו ולא רציתי להופיע רק בגלל שיש דרישה". כשמבקשים ממנה לאפיין בדרך כלשהי את הקהל שמילא את ההופעות האלה, היא עונה ש"מהתבוננות בפנים שלהם, ומהפגישות אתם אחרי ההופעות, הדבר היחיד שאני יכולה לומר זה שהם אנשים מאוד רגישים. מהתגובות שאני שומעת על הסינגל החדש ('Cut it Out') אני חושבת שהאלבום החדש אולי יפרוץ את הקהל הזה".

את קהל הרגישים?

"כן, הרגישים ועדיני הנפש. הפופיות של האלבום החדש, יש בה משהו יותר אלים, במובן הטוב של המלה. יותר חודר, יותר חוצה קהלים".

ב-16 בחודש דניאלה ובן ישיקו את האלבום החדש במועדון לבונטין 7 בתל אביב, ואחר כך ייסעו לאירופה "לאיזשהו פרק זמן, אנחנו לא לגמרי יודעים", אומרת דניאלה. "בן תמיד רצה לנסוע ואני, שלא אוהבת מסעות, הצבתי את התנאי שחייבת להיות לזה סיבה מוסיקלית". הם יתחילו בברלין, ימשיכו למקומות אחרים ויופיעו היכן שיתאפשר. "אנחנו לא מצפים לכבוש לא את ברלין ולא שום מקום אחר, המטרה היא לזרוע כמה זרעים", אומר בן, ודניאלה מוסיפה: "אנחנו לא אנשים של הצהרות גדולות, אבל שלא תהיה טעות: פנינו לכוכבים".

אני לדודי | על ההשראה שקיבל בן ספקטור מקרוב המשפחה פיל ספקטור

דניאלה ספקטור היא דמות מוכרת מאז אלבום הפריצה שלה מהשנה שעברה. לעומת זאת, פניו של בן ספקטור נראים לראשונה רק עכשיו, על עטיפת האלבום המשותף של בני הזוג. שיווק עצמי, מתברר, אינו הצד החזק שלו. כשהוא נשאל על דרכו המוסיקלית עד כה, הוא עונה בלקוניות ומספר שהוא עובד כטכנאי אולפן, שהיה בעבר חבר בלהקת "Dub L.F.O" ושהשתתף בהקלטות אלבומה של דניאלה, אבל זז הצדה כשהאלבום יצא והתחילו ההופעות.

"אני מצטערת שאני מתערבת, אבל אני חייבת", אומרת דניאלה. "בן הוציא לפני שנה אלבום אינטרנטי". היא פונה אל בן ומוסיפה באירוניה: "נראה לי שזה די חשוב, לא?" "כן", הוא נאלץ להסכים. לאלבום קראו "Debut Repetitions" ובן הקליט אותו עם סינתיסייזר בלבד. "העניין עם האלבום הזה", אומרת דניאלה, "הוא שיש שם משהו מאוד טהור. רק סינתסייזר - וכל מה שבן יכול היה להוציא ממנו. זה אלבום שמאפשר לחוות את הלב שבתוך המכונה".

והנה עוד עובדה שצריך לחלץ מבן, מפני שהוא בעצמו לא מנדב אותה. מתברר שפיל ספקטור, המפיק המונומנטלי והמטורלל, הוא בן דוד של סבא שלו. רגע, אז האם התיפוף בלהיטה של דניאלה "הכוכב הזה מת", שהזכיר מאוד את התיפוף בלהיטים של להקות הבנות שפיל ספקטור הפיק, היה מחווה לקרוב המשפחה האגדי? "זה לא אני תופפתי", ממהר בן להשיב, אבל אחר כך נזכר שהוא זה שהוסיף את מכת הטמבורין שהופכת את התיפוף לפיל-ספקטורי כל כך. "יכול להיות שזאת היתה ההשראה, אבל זה לא נעשה במודע", הוא אומר.

הוא פגש בארצות הברית בני דודים אחרים של סבו, אבל את ממציא חומת הסאונד, שמרצה כעת מאסר של 19 שנה בגין רצח, הוא לא פגש מעולם, והוא לא מצטער על כך. "בוא נגיד שהייתי מעדיף להיות קרוב משפחה של ג'ורג' מרטין", הוא מסכם.



דניאלה ובן ספקטור. קריצה לרחבת הריקודים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו