בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרצון ליצור שינוי וחידוש בתל אביב, גובה לעיתים מחיר

כוונות טובות, יצירתיות והתלהבות רבה עומדות מאחורי שני מיזמים חדשים של התחדשות עירונית, ברחוב יפו בירושלים ובתחנה המרכזית הישנה בתל אביב. הבעיה היא ההשלכות

תגובות

הכתובת נכתבת מאליה על הקיר. המדובר בהתחדשות עירונית, האחת ברחוב יפו בירושלים והשנייה בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב. התחדשות עירונית במתכונתה הנוכחית היא שם אחר לג'נטריפיקציה, התייקרות, עקירה והחלפת אוכלוסייה ותיקה ומעוטת יכולת ועסקים קטנים, להגדלת פערים ואי-שוויון - בד בבד עם שיפור תנאי החיים והמרחב הציבורי לאוכלוסייה מבוססת. עד כה לא נמצאה הנוסחה הגואלת להתחדשות שתיטיב עם כל בעלי הזכויות על העיר ותחזיק את התהליך בשני קצות המקל, שיפור וצדק.

"מסיבת בוטוקס ברחוב יפו" היא הכותרת (הבלתי נסלחת, שום התחכמות לא תעזור) לאירוע סיום הסמסטר בקורס בין-תחומי בבצלאל בירושלים שהתמקד בעיצוב מחדש של חלונות ראווה ברחוב. האירוע התקיים בשבוע שעבר וכלל סיור עם הסטודנטים בחנויות שהשתתפו בפרויקט, ותערוכה בגלריה יפו 23 שתיעדה את תהליך העבודה והמחקר, שכלל הנצחת הרחוב הקיים וראיונות עם סוחרים. רחוב יפו מצטחצח בימים אלה לקראת הרכבת הקלה ועיריית ירושלים עושה כל מאמץ להיפטר מהדימוי העלוב שדבק ברחוב שלא בצדק ואולי בכוונה תחילה.

בעלי החנויות מצדם מנסים להיערך למציאות החדשה בציפייה ובחשש. אחרי כל השנים האלה של עבודות תשתית סיזיפיות, הם מתקשים לראות את האור בקצה המנהרה, וצלצול פעמון הרכבת הנוסעת הלוך ושוב בנסיעות מבחן בימים אלה גורם לרבים לגחך בייאוש. סיגל מחנות המתנות של סיגל הוסיפה שמץ אירוניה לאווירה כשהציעה בחצי צחוק להציב ספסלים לאורך המדרכה כדי שהסוחרים יוכלו לשבת ולהסתכל על הוד מעלתה "הנסיכה" - הרכבת (שדחקה את אמצעי התחבורה הפלבאים לרחובות צדדיים והפכה אותם לגיהנום אורבני).

הקורס בבצלאל התקיים בשיתוף עמותת רוח חדשה הפועלת להשאיר סטודנטים בירושלים ובחסות חברת עדן והרשות לפיתוח ירושלים, כולם גורמים הקשורים לעיריית ירושלים שעצם אזכור שמה גורם לזעם ברחוב. הניסוי הסטודנטיאלי הוא ניסיון "לקרב בין מגדל השן האקדמי לבין המציאות ולהפך", אומרת האמנית והמעצבת נטי שמיע-עופר, מרצה בבצלאל, שהנחתה את הקורס. בעלי החנויות רחוקים מעולם העיצוב, וזה יהיה פשע להנחית עליהם עיצוב "סטנדרטי", היא אומרת. "המהלך שלנו הוא ליצור אסטרטגיות אחרות מאשר עיצוב סטנדרטי ולסמן שוב ושוב את גבולות האוטופיה".

הפרויקט הוא בעל חשיבות פדגוגית רבה. לסטודנטים התאפשר לחוות עבודה מעשית, לצאת לשטח, לעבוד מול לקוחות. התוצאות נחמדות. אבל השאלה אינה איך יעוצבו מחדש חלונות הראווה של החנויות הוותיקות, אלא אם הן בכלל ישרדו את ההתחדשות העירונית ואם עסקים כמו חנות הספרים העצמאית "אינטלקט" או "חנות המתנות של סיגל", שבהם השקיעו הסטודנטים הרבה יצירתיות והתלהבות, לא ייאלצו לפנות מקום בסופו של יום לרשתות גדולות וחנויות מותגים שהן אלה שיחגגו את ההתחדשות. המלכוד הוא שבמצב העניינים הנוכחי, הכוונות הטובות של קורס העיצוב הן חלק מהתהליך יותר מאשר חלק מהפתרון.

כתב את זה יפה קובי אוז

כוונות טובות, יצירתיות, חשיבה אלטרנטיבית רדיקלית וטונות של התלהבות עומדות גם מאחורי הפנינג התרבות "פתוחה לרגל שיפוצים, השמשת התחנה הישנה", שיתקיים בשבת הקרובה החל ב-11:00 במתחם התחנה המרכזית הישנה בדרום תל אביב. השכונה, נוה שאנן, היא מוחלשת ביותר בעיר, משכנם של מהגרי עבודה ופליטים זרים מועדים לגירוש (סרט תיעודי על בית ספר רוגוזין בשכונה זכה השבוע באוסקר), מוקד פשע, סמים וסחר במין, אבל גם אזור עם המון פוטנציאל, אוכלוסייה מגוונת בהרבה מזו שמגיעה לכותרות - והיעד הבא להתחדשות עירונית בתל אביב, אחרי שמרבית שכונות הדרום כבר "התגלו" ועלו על הגל.

להפנינג שותפים קבוצת האמנים "שביל החלב" ומכללת מנשר לאמנות, המתעתדת להקים את משכנה במתחם. המכללה מתכננת לבנות באתר מבנה חדש ולשפץ לצרכיה גם את מבנה התחנה ההיסטורי משנות ה-40. יזמו ומובילים את האירוע האמנית מיכל ריבלין והאדריכל רועי פביאן ומשתתפים בו שורה ארוכה של יוצרים, אמנים, צלמים, אדריכלים ופעילים חברתיים וקהילתיים, שיקצר כאן המקום למנות אותם ואת פועלם. הכל חברו יחדיו כדי "לקחת חלק בשינוי שעוברת התחנה ולסמן תסריט לשימוש במתחם כפי שאנחנו רואים אותו".

ההפנינג נוצר בהשראת האירוע "שידול לאמנות" שריבלין ופביאן הובילו בשנה שעברה במסגרת "לילה לבן" ברחוב הגדוד העברי בתל אביב, מוקד זנות בזכות עצמו, ומבוסס על פרויקט "קרוס קאלצ'ר סטיישן", שהשניים הגישו לאחרונה לעיריית תל אביב כאלטרנטיבה לתוכנית שהיא מקדמת לפיתוח המקום. התוכנית העירונית אמורה להפוך את שטח הרציפים הנטוש לפארק ירוק מן השורה עם כרי דשא וכל השאר. ריבלין ופביאן, מוקסמים מהאורבניות הקשוחה של המתחם ומאוכלוסייתו ההטרוגנית, סבורים שהוא ראוי לפרוגרמה אחרת, שתלך יד ביד עם המקום והמשתמשים בו, ולא כנגדו.

עיקרה של הפרוגרמה שגיבשו הוא הכרה במאפייני המקום ובמגוון האוכלוסיות החיות בו ללא הייררכיה מוכתבת מראש וב"רזולוציה שבה אדם לא נמדד לפי זה שהוא מנהל בנק או נרקומן". הצעתם כוללת הפיכת רחבת הרציפים לזירה למפגשי תרבות שתכלול סטודיו לאמנים, מרפאה, צלמנייה, חנות קח-תן, גינה קהילתית, מבנה הסעדה ופעילות שכונתית "מבפנים ולא כמשהו שמונחת מבחוץ". הרעיון התקבל בהתלהבות בעיריית תל אביב, אבל נתקע בצינורות הביורוקרטיה. ההפנינג בשבת יהיה סימולציה של התוכנית והזמנה של הציבור לחוות את מה שהיה צריך להיות שם, בתקווה לקדם את מימוש החזון.

"התחנה המרכזית ידעה ימי זוהר", מתפייטים ריבלין ופביאן. המוסיקה המזרחית, מאות האוטובוסים שנסעו לכל רחבי הארץ ואפילו לקהיר, אלפי בני אדם שעברו בה מדי בוקר (והמלים הבלתי נשכחות שכתב לה קובי אוז). מאז פתיחת התחנה המרכזית החדשה, השטח נהפך לחצר אחורית קשת יום, אבל בד בבד גם מקור משיכה לאמנים שגילו כאן מכרה זהב של אקסוטיקה אורבנית ומחירי שכירות נמוכים - הכל כמו לפי ספר הדרכה לג'נטריפיקציה למתחילים. האמנים הם תמיד הראשונים, וכל השאר ממשיך את השרשרת.

ההפנינג יירשם בלי ספק בהיסטוריה העירונית כעוד שלב בתהליך. ריבלין ופביאן מודים שפרויקט כזה אינו יכול להתמודד עם ג'נטריפיקציה והשלכותיה, "אבל הוא כן יכול לעודד את הגורמים המעורבים להבין שעירוניות ראויה היא זו שמכילה בתוכה גם את העניים וקבוצות השוליים שלה. השאלה המרכזית שלנו היא אם אפשר להצטרף למקום מבלי להבריח את תושביו. ההפנינג הוא ביטוי לניסיון לעשות את זה אחרת במקומות אבודים כמו התחנה. לברוח לשאלות הרות גורל זאת אימפוטנציה", אומרת ריבלין, "השאלה היא מה אנחנו יכולים לעשות בכוחות היצירתיים שלנו ולא רק להתבכיין. הגינה הקטנה ששתלנו כאן עומדת כבר יומיים ואף אחד לא פגע בה. מבחינתנו זה כבר הישג". מי יודע, אולי גינה אחת קטנה כן תציל את העולם.



התחנה המרכזית הישנה בתל אביב. תוכנית להפוך את שטח הרציפים הנטוש לפארק ירוק


עיצוב מחדש של חנות ספרים ברחוב יפו בירושלים - עבודה של הסטודנטים טל תומר, מעיין פירשט ואיל אבישר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו