בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיכום שבוע אופנת סתיו-חורף 2011-2012 במילאנו

בתצוגה של פנדי הן בהקו באור יקרות, פראדה הפכה אותן לילדותיות ואצל ג'אנפרנקו פרה הן שימשו ליצירת צלליות אדריכליות. המעצבים האיטלקים מסתכנים ומוציאים את הפרוות מהבוידעם

תגובות

"פרימוורה" - אביב - במילאנו, ולא רק משום ששמש חלשה משדלת את ניצני הפרחים הראשונים להיפתח. גם באופנה פורחים ניצנים משתילים שניטעו לפני שנה, כשראש העיר לטיציה מוראטי, עורכת "ווג" האיטלקי פרנקה סוצאני ומעצבים כגון דומניקו דולצ'ה וסטפנו גבאנה חברו יחד להעשיר את הקרקע הצחיחה של האופנה בעיר.

בזכותם, כעת פועלות באיטליה יוזמות שונות שנועדו לתמוך במעצבים קטנים ולאפשר להם גישה לקניינים ולמשקיעים, ואילו העיר עצמה מקדמת מיזמים אמנותיים שונים ומתעתדת לשלב אותם באירועי אופנה.

התוצאה היא תחושה כללית של אופטימיות ולידה מחדש, שאפפה את שבוע האופנה בעיר שננעל השבוע.

יש אירוניה בעובדה שאחת התצוגות החזקות ביותר שנראו בעיר צמחה משיתוף הפעולה בן 46 השנים בין קארל לגרפלד לבין בית פנדי. בקולקציה, שעשויה להיות אחת הבולטות בעונת סתיו-חורף 2011, המעצב, שנמצא בשנות השבעים לחייו, ריענן את כל הקודים של בית האופנה ובייחוד את הפרוות. סילביה ונטוריני פנדי, מבנות המשפחה, עשתה כמוהו בתחום תיקי היד הגרפיים והממוסגרים ותיקי הקניות הצבעוניים מלבד.

מעצב גדול מרגיש את השינויים באוויר באופן אינסטינקטיבי. התצוגה של פנדי אימצה את המינימליזם: קווים נקיים ובגדים ספורטיביים, ופריטים בסיסיים כגון מעילים וז'קטים במספר רב יותר משהיה אי פעם בפנדי. אבל הפריטים האלה, הפשוטים לכאורה - כגון סוודר קשמיר ומכנסיים שמזכירים טריינינג - הועצמו באמצעות העומק של החומרים.

זה נכון במיוחד ביחס לפרווה, בין שזה ה"סינר" בעל הגדילים סביב הצוואר (הצעיף החדש) ובין שזה וסט חסר שרוולים. המעילים הגדולים והארוכים, שוונטוריני-פנדי אמרה מאחורי הקלעים שהם עשויים משילוב של פרוות צ'ינצ'ילה, שועל ובואש, נראו יוקרתיים להפליא - בייחוד כשצופו באבקת שרף מוזהבת.

דוגמניות עוטות פרווה, מהודרות בעור נחש או נוצצות בפאייטים מעל פרווה מלאכותית מצופה זיגוג פלסטי צעדו ברחבי הבית שבנתה פראדה - מבנה ברזל מחושל בן שתי קומות שהוקם לקראת תצוגת בגדי הגברים בינואר, אך כעת נצבע בלבן. זה היה ההיבט הרגוע והיציב היחיד בתצוגה תזזיתית שהחלה, באופן בלתי אופייני, באיחור של יותר משעה.

מעילים מחויטים בסגנון ילדה טובה או שמלות פשוטות בעלות כפתורי מתכת גדולים נלבשו מעל מגפי עור פיתון. מעילי עור נחש מפוסלים היו בגדים עליונים מהודרים. עד כה הכל היה אלגנטי מאוד, בתוספת צעיפי פרווה ססגוניים, אך לא נראה בשטח זכר לסחרור האופנתי של שמלות הפסים התוססות והפרוות העזות של הקיץ.

הצעירות שצעדו על המסלול בהדפסים גרפיים על שמלות או בשמלות חולצה קלילות מאורגנזה היו יכולות כמעט להיות תלמידות בית ספר, ודווקא ללא מרכיב סמוי של התעוררות מינית שהיה אפשר לצפות מפראדה הפרוורטית.

"זה מורכב מאוד. התחלתי ברעיון של האובססיה הנשית לחומרים טיפוסיים כמו פרווה, פיתון ופאייטים, אבל אז הוספתי רעננות ותמימות כדי להפוך אותם למשהו שונה לגמרי", אמרה מיוצ'ה פראדה מאחורי הקלעים והוסיפה כי רצתה שבתצוגה "תהיה אמירה מודרנית".

התצוגה אמרה יותר מדי ולא מספיק בעת ובעונה אחת. למרות המראה המזוהה עם פראדה, בשמלות פאייטים פלסטיות שקרקשו לאורך המסלול, הדוגמניות שחבשו כובעי טייסים קטנים נראו כאילו הגיעו מעולם אחר, אך לאו דווקא מעולם האופנה.

חלוקי נחל באור ירח

בדגמים דקים, חטובים ומבריקים, התצוגה של בית ג'אנפרנקו פרה פתחה ברגל ימין פרק חדש בתולדות הבית שעבר לבעלות חדשה. לאחר תקופה סוערת של בעיות כלכליות בעקבות מותו הפתאומי של המייסד ב-2007, פרש כעת על החברה את חסותו אחמד סנקרי מדובאי.

המוטיב הנבחר - סילואטה אדריכלית דקה בהשראת פרנק לויד רייט - היה בחירה טובה של המעצבים טומאסו אקילנו ורוברטו רימונדי. הוא התאים לרוח המינימליסטית של הסגנון העכשווי. אבל הוא גם יצר תצוגה חד-ממדית שלא חקרה צורות נועזות אחרות המזוהות עם המותג.

בתוך מגבלותיה, זו היתה תצוגה מלוטשת, שהשתמשה בזיגוגים מתכתיים מודרניים ובאפקטים כרומטיים שהוסיפו ברק ונצנוצים לקווים הישרים. מלאכת המחשבת בלטה בשמלות, שכמו נחתכו בקרני לייזר וסיפקו הצצה אל הגוף בסגנון דיסקרטי וקלאסי.

אף שפרה מתמקד כיום בשעות שלאחר רדת החשיכה, הוצגו גם כמה חליפות מכנסיים, עם מכנסיים צרים מתחת לז'קטים רחבים ובדים פרוותיים שפסי כסף שזורים בהם. התצוגה הציבה את המותג המתחדש בעמדה מבטיחה, אבל הוא עדיין חסר זהות וייחוד.

אנטוניו מראס לא היה יכול להציג קולקציה אישית יותר: היא היתה מוקדשת לאמו. אמרות השמלות היו ארוכות, בחצאיות היו קפלים עדינים, הסריגים עוטרו בפסי מלחים בלוויית עיטור פרחים פשוט והמעצב הוסיף לקולקציה גם כמה צווארוני כמורה וחצאיות סינר.

"בסרדיניה, אי מטריארכלי, נשים מסמלות יציבות, ודאות וערכים קבועים", אמר מראס. אבל הוא לא עיצב את הבגדים כקינה על העבר, אלא שיווה מראה מודרני לוורדים המודפסים על שמלות שחורות קלילות, והשתמש בחאקי כדי לעדכן מעילים צבאיים. שילוב של חולצת שיפון בגוון שחור-מאט עם חצאית קטיפה בכחול-חצות השתעשע גם הוא בברק המאפיין את הרגע הנוכחי באופנה.

"כל הגברים הים-תיכוניים מאוהבים באמא שלהם", אמרה פטריציה מראס על עבודתו של בעלה. "אבל היא גם חמותי - והיא אשה אלגנטית מאוד".

חלוקי נחל באור ירח

התצוגה שיצר תומאס מאייר מבוטגה ונטה שרה בצלילים גבוהים. הדוגמניות נראו אלגנטיות, מעיצובי השיער המוגבהים ועד נעלי התחרה. אך למן ההצצה הראשונה במעיל מוהייר חייתי ממורק בשרף התגלו שני מוקדי העניין של התצוגה - המרקם והצבע.

על פני השטח לכדו את תשומת הלב הגוונים העזים של כתום וטורקיז - צבעים אופנתיים מאוד. אך בהמשך הופיעו מרכיבים טכניים: גימורים חלקים או שעירים, או אפקט קרושה בעבודת יד על וסט פשוט ביותר. אין פלא שהתכשיטים כללו סיכה בצורת עין, שכן כל תלבושת היתה זקוקה למבט חד נוסף. האם זו תחרה - או משחק צלילים של הדפס תחרה? האם הבד של שמלות הערב צבוע כאילו האמרה נשרכה בבוץ?

התוצאה היתה תצוגה איכותית מאוד, בייחוד בשל אפקטי התחרה הווירטואלים הדחוסים, אך גם בזכות מעילי בלנסיאגה, הגזורים ללא דופי בקווי מתאר לינאריים בצבעי ורוד וכתום. מתיק יד מעור פיתון בצבע צהוב-בננה ועד שמלות ערב מפוארות בעלות מחוכים דמויי יוטה, הקולקציה שידרה מרץ וברק בתוך מסגרותיה הגרפיות.

התצוגה של ג'יל סנדר נפתחה בבגדי סקי מעידן חוג הסילון, לגלישה במדרונות אופנתיים. הקולקציה המבריקה שיצר המעצב ראף סימונס רוממה את הצבעים החיים ואת הנפח של העונה, שנסקה לגבהים מהפנטים. המסר של סוודרים פשוטים, לפעמים בהדפס גרפי, מצנפת שדונים ומכנסיים המושחלים במגפיים נקלט לצד השפעות אחרות: שילוב של התפירה העילית מהעונה שעברה והדפסים גדולים של מרגנית ופרג על שמלות קופסתיות. היתה גם נגיעה של שובבות, כשמנגינה מתוך "פסיכו" רטטה בפסקול והכובעים הוחלפו בתסרוקות פקעת מפותלות בסגנון היצ'קוקי.

כמו תמיד אצל סימונס, הבסיס לתצוגה היה אדריכלות אופנה: החולצות היו לינאריות והמכנסיים החליפו את החצאיות התפוחות של הקיץ. סוודר מעוטר בחרוזים נצנץ כחלוקי נחל רטובים באור ירח.

כשציוצי הטוויטר האקסטטיים הופיעו על צגי קיר והקהל של דולצ'ה וגבאנה הצטרף לשיר "Dancing in the Street" בביצוע מיק ג'אגר ודייוויד בואי שהתנגן ברקע, נדמה היה שזהו רגע נשגב לדומניקו דולצ'ה וסטפנו גבאנה.

קולקציית הוא והיא שלהם, של מגבעות וינטג' וחליפות מועדונים בפסי סיכה בסגנון ניו אורלינס, לצד שמלות ג'זיות בהדפס כוכבים שנלבשו עם עקבים גבוהים מעוטרים בקלידי פסנתר בשחור לבן, יצרו קולקציה מלאת חיים ותשוקה.

כל דבר בקולקציה של דולצ'ה וגבאנה נראה מפורש כל כך: כדי להדגיש את הפן הגברי המהודר לנשים היו שם כתפיות, מכנסיים קטומי מכפלת ונעלי מנצח תזמורות, שהציגו את כישורי החייטות של צמד המעצבים. המראה הנשי הוצע בצורת שמלות שיפון מרחפות בהדפסי כוכב ובנעליים לבנות מחודדות שיצרו חלק מההזמנה הגברית-נשית.

אבל כדי שההשתוללות העליזה הזאת תעלה לרמה גבוהה יותר היה צריך להשקיע יותר בבדים ובגזרות. אבל אף אחד מציוצי "מתה על זה, מתה על זה" בטוויטר לא אמר על כך דבר. *




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו