בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרווח בין ליידי גאגא לבריטני ספירס

בסופו של יום מדובר בשני מוצרי מיינסטרים חסרי משקל. אבל בקרב הסינגלים בין המופקרת הפוליטית לפרחה מלואיזיאנה יש מנצחת ברורה

תגובות

הסמיכות בין יציאת הסינגלים החדשים של בריטני ספירס וליידי גאגא היא הזדמנות טובה לאמוד את ההבדלים והדמיון בין השתיים. בריטני וגאגא הן לא הפכים מוחלטים שמייצגים קטבים שונים כפי שנהוג לחשוב, כי אם ין ויאנג של פופ מהול במי חמצן. לצד הסתירות והניגודים המובנים, קיימות גם לא מעט נקודות השקה מטושטשות, שמתבהרות ככל שמפשיטים את הדימוי של כל אחת מהן. הרי על פניו זהו הקרב על אמריקה: בין דרום פרברי שמרן, עילג, בור, עתיר פחמימות ומנוצל, לצפון מטרופוליני נאור, נהיר ומתוחכם, שמכתיב את הטון. בין מריונטה שנדרסה על ידי בעלי אינטרסים עד שנותרה נטולת זהות, לבובנאית שהגיחה מאחורי הקלעים אל התהילה בזכות הבנה חדה וייחודית של המדיום. בין קורבן אופנה למכתיבת טרנדים. הכוכבת המתאמצת של האתמול מול האייקון של הדור החדש. החסודה המזויפת כנגד המופקרת הפוליטית.

אלא שכל הניסיונות של גאגא לשווק את עצמה כתשליל של בריטני - למשל ההתעקשות שלה לנגן גרסת פסנתר של "פוקר פייס" שלוקחת ממנו את כל הכיף - הן לא יותר ממשאלות לב שמתבטאות בהבדלים סמנטיים בלבד. בסופו של יום מדובר בשני מוצרים מיינסטרימיים חסרי משקל וללא שאר רוח אמנותי, שטיבם כטיב הפזמון החוזר; ואל תיתנו לנעליים של אלכסנדר מקווין להטעות אתכם - בפזמונים היא עדיין מפגרת הרבה מאחורי הפרחה מלואיזיאנה.

עם כל הפאסון הפאשוניסטי, הקליפים הפרובוקטיביים ופעילות הטוויטר, לגאגא עוד יש הרבה קילומטראז' לעבור לפני שתניח סדרת להיטים שתשתווה ל"Baby One More Time", "Oops I did it Again" "Crazy", "Stronger" ו"Boys". על קלאסיקה כמו "Toxic" בכלל אין עוד על מה לדבר.

"Born this Way" ו"Hold it Against Me", החדשים של גאגא ובריטני בהתאמה, משקפים היטב את מאזן הכוחות בין השתיים; גאגא מתאמצת, אבל בריטני היא זו שמפרקת. יחסי הציבור ניסו להסיט את תשומת הלב מהבנאליות של "Born this Way" לכיוון גניבת המלודיה מ"Express Yourself" של מדונה. הניפוח חסר ההשראה של הפלגיאט הזה לממדים של סנסציה תרבותית פוסטמודרנית שמערערת את יחסי המסמן-מסומן - כולל הצהרה שקרית של גאגא בתוכנית של ג'יי לנו בנוגע לברכת הדרך שקיבלה ממדונה - הצליח לעורר את הנמנום שאפף את גאגא אחרי ההופעה חסרת הקואורדינציה שלה בגראמי, והגביר את קצב המכירות.

אין זה מפתיע שגאגא קובעת שיאי גניבת דעת חדשים; אחרי ששיוותה לפופ הנוסחתי שלה תדמית אנדרגראונדית, היא גורמת למהלך פופי טריביאלי כמו הומאז' להיראות חתרני. כאילו יסודות הרוקנרול לא הונחו על בסיס של חמיסת נכסים בלוזיים, הסמפלר לא הומצא ו"אואזיס", בק ו"משינה" לא היו קיימים מעולם. גאגא היא אמנית פורצת דרך ולא כוכבנית פופ רק משום שהיא הכריזה על עצמה ככזאת. היא הפוקס ניוז של הפופ.

לעומתה עומדת בצד, ללא שאיפות, יומרות והתהדרות בנוצות לא לה הגברת ספירס. מי שהמלה סימולקרה רק עושה לה חשק לשעתק את עצמה לסניף הקרוב של KFC. אם לבריטני היתה שמינית מהמודעות של גאגא, היא היתה הופכת את "Hold It Against Me" לאירוע בסדר גודל של "King of the Limbs" של "רדיוהד". מדובר בשיר שממציא ז'אנר חדש - טראנסטפ; שילוב בין יורו-טראנס צ'יזי של תחילת העשור הקודם לדאבסטפ דורסני ואופנתי.

אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה שיר פופ התייחס בטוטאליות לשני סגנונות מוסיקליים רקידים - שכל אחד בנפרד דוחף לקצה את הז'אנר שממנו הוא מגיע - והתיך אותם להיבריד. התוצאה היא אמנם גרוטסקית, וולגרית וחסרת טעם, אולם עם זאת שובת לב בנאיביות שלה. בדיוק כמו הזמרת ששרה אותה. *



ליידי גאגא ובריטני ספירס. ין ויאנג של פופ מהול במי חמצן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו