בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכלניות עוטפות את הדרום. כדאי למהר

הפטריוטים של צפון הנגב טוענים שהכלניות הן פטנט שלהם. הזדמנות אחרונה לטיול בעקבות הפריחה המרהיבה

תגובות

"כלניות זה פטנט שלנו" אומרת לבנת גינזבורג וצוחקת. "אז מה אם הן פורחות גם במקומות אחרים?" גינזבורג, חברת קיבוץ מגן ופטריוטית מקומית של צפון הנגב, מרכזת את פיתוח התיירות באזור ובימים אלה עסוקה בפסטיבל "דרום אדום", אירוע שנתי שמתקיים כשהכלניות פורחות.

אנחנו משוחחים בבוקר שישי מול הכניסה לבתרונות בארי. מן המקום שבו אנו עומדים לא רואים אמנם אפילו כלנית אחת, אבל כמה דקות קודם לכן, ליד מושב שוקדה הסמוך, בהינו בשטיחי הכלניות הגדולים והיפים ביותר שראיתי אי פעם.

גינזבורג, צעירה ונמרצת ובעיקר חדורת גאוות יחידה, מחייכת בשביעות רצון: "רבים אומרים שזאת לא השנה עם הפריחה הכי טובה, אבל אצלנו באזור יש כמה מקומות שפשוט מדהימים אותך. אני מתאפקת ולא רוצה להגיד שזאת 'שנה פיצוץ', כי באזור שלנו יש לזה משמעויות לא כל כך טובות, אבל באמת שיש לנו השנה פריחה נהדרת".

למה צריך פסטיבל אם הכלניות פורחות ממילא בכל שנה? לדעת גינזבורג זאת דרך מצוינת להביא לכאן אנשים בעונה הכי יפה, ולהראות להם את מה שיש לאזור להציע. גם היא יודעת היטב שזה לא בדיוק האזור הכי מתויר בארץ, ומסבירה ש"דרום אדום" היא הזדמנות למשוך אליו מבקרים.

"על שני דברים אין לנו שליטה - על מזג האוויר ועל המצב הביטחוני", היא אומרת ומעיפה מבט לכיוון השמים המעוננים ומשם לכיוון בתיה של עזה שמלבינים באופק. אחר כך היא מסבירה ששניהם דווקא מתנהגים יפה יחסית. "זאת המציאות שלנו והיו תקופות הרבה יותר קשות. הנה, לפני כמה ימים נפל טיל בבאר שבע, אז מה? לא נצא מהבית? מסוכן בכל מקום".

פסטיבל "דרום אדום" יימשך עד סוף החודש. ההערכה של גינזבורג היא שהפריחה הנהדרת בשדות בין צומת סעד לבארי תימשך לפחות עד תחילת מרץ, אולי קצת יותר. תלוי בגשם. ביקור חטוף באחד ממוקדי הפסטיבל, קצת ממערב למושב שוקדה, מבהיר מיד שזה לא מיועד לכולם. יש שם מוסיקה שבוקעת בעוצמה רבה מרמקולים גדולים, חסידי חב"ד שמתופפים במעגל, דמויות מחופשות מאגדות ילדים והמון מכוניות ומשפחות עם זאטוטים מלאי מרץ.

בין הרגליים של המבקרים יש גם כלניות, אבל המסקנה הפשוטה היא שכדאי לחפש את הפרחים האדומים והעדינים האלה במקומות אחרים, קצת יותר שקטים, ויש לא מעט כאלה באזור. גינזבורג שולחת אותנו עם המלצה חמה לכיוון כפר מימון ושוקדה.

כפר מימון: עצים מהאמזונס

מחפשי הכלניות יתמקדו בריבוע לא גדול במיוחד ועמוס בשטיחים אדומים. הפינה הצפון-מערבית שלו ונקודת המוצא היא צומת סעד (מפגש כביש 232 עם כביש 25). מכאן נוסעים בכביש 25 מזרחה לכיוון נתיבות.

בשדות סביב צומת סעד פורחים אלפי פרחים ומפתה מאוד לעצור, לשוטט, ליהנות מן הצבעים והמראה. כמה דקות אחר כך מתברר שזה בזבוז זמן, כי מקומות אחרים, לא רחוקים, מציעים נסים ונפלאות גדולים פי כמה.

כביש 232 ממשיך דרומה לכיוון בארי ורעים. זאת אפשרות טובה אם הגעתם בשבת, אבל באמצע השבוע מוטב להמשיך עוד קצת על כביש 25 מזרחה ולפנות ימינה (דרומה) לכיוון המושבים זמרת, תושיה, כפר מימון ושוקדה. שני האחרונים הם מושבים דתיים וסגורים בשבתות. יש אמנם דרכי עפר שמאפשרות לצאת לשדות בשטחים שמדרום להם מבלי להיכנס למושבים, אבל הדרכים לא תמיד עבירות לכל כלי רכב.

באמצע השבוע כדאי לבקר ביישובים עצמם, מקומות יפים בזכות עצמם. אלו הם מושבים צנועים, שהבתים בהם עדיין לא נהפכו לווילות. החצרות מלאות בצמחייה, עצים ופרחים, ויותר טרקטורים מאשר מכוניות חולפים ברחובות.

בכפר מימון כדאי לחפש את "החצר של אורה", ניצן ראשון לפיתוח תיירותי במושב. ראובן רוזנבלט, פנסיונר כחול עיניים, מציג בפנינו את החצר המופלאה של משפחתו שבה נשתלו במשך שנים 120 עצים מ-80 זנים שונים ומשונים. "הנה," מצביע רוזנבלט, "זה אימורולה, עץ מהאמזונס שיש לו פרי אלכוהולי. שם גדלה שעועית הגלידה וזה עץ השוקולד".

רגע לאחר מכן, כשאנחנו כבר סובלים מסחרחורת קלה, הוא פותח בפנינו מחסן שבו הוא מייצר ליקרים מן הפירות האקזוטיים. לצדו - לול שהוסב לחדר אוכל, שבו מציעים אורה וראובן "ארוחות תימניות" למהדרין. הוא אמנם ניצול שואה ממוצא פולני, אבל אורה היא לדבריו "תימניה אמיתית ובשלנית מצוינת".

שניהם חייכנים, מכניסי אורחים וששים לספר ולהסביר מה הם עושים כאן ומה עשו בעבר, ואיך אפשר להגיע לשלום עם הערבים או איך לגרום לילדים להמשיך ולגור בכפר מימון. הם עורכים סיורים בני שעה בתשלום במטע העצים, ולמזמינים מראש הם מבשלים ארוחה תימנית שכוללת מרק עצם, לחוח, חילבה וכיוצא באלה.

שוקדה: מרבדים צפופים

את מרבד הכלניות המרשים ביותר כדאי לחפש כמה מאות מטרים מדרום לשוקדה. כביש הכניסה למושב פונה ימינה כאשר מסתיימת שורת הבתים. בנקודה זאת כדאי להמשיך ישר בדרך עפר טובה, שמובילה לשורת עצים ארוכה במרחק כ-500 מטרים. רפי בביאן, חבר קיבוץ עלומים וקצין הביטחון של המועצה המקומית, פגש אותנו על הדרך הזאת בחיוך רחב של מי שמסתיר סוד.

שתי דקות אחר כך הבנו למה. שדה ענק של כלניות אדומות בשיא פריחתן בהק מולנו בשמש. במקומות אחרים השתדלנו שלא לדרוך על הפרחים וצעדנו ביניהם בזהירות. כאן כבר אי אפשר לעשות זאת. הפרחים מכסים את הקרקע כולה, ואין ביניהם אפילו רווח זעיר להניח בו את הרגל. עמדנו משתאים.

כאשר ציינו בפי בביאן שזה דווקא נחמד שקצין הביטחון מורה לנו את הדרך לאתרי הפריחה היפים ביותר, התרחב החיוך שלו. הוא פרש ידיו לצדדים ואמר שאנחנו חיים בארץ משונה. בשבועות האחרונים נפלו באזור לא מעט טילי קסאם ופצצות מרגמה, אבל זה לא מונע מאלפי אנשים לבוא לראות פריחה של כלניות אדומות.

לא רק האנשים משונים. הפריחה, שבדרך כלל נודדת מדרום לצפון, החלה השנה דווקא באזור קיבוץ אור הנר, קצת צפונה מכאן, ונדדה לאחר מכן דרומה למקום שבו אנחנו עומדים ליד שוקדה. היא תחזיק מעמד, לדברי בביאן, לפחות עוד שבוע-שבועיים, לא יותר. הצבע הירוק ישלוט בנגב הצפוני עד סוף מארס, ואחר כך יחזור הצהוב להשתלט על הנוף עד החורף הבא. הצבע האדום יופיע רק באזעקות.

בתרונות בארי: עיריות וצבעונים

שמורת הטבע בתרונות בארי נמצאת ממערב לכביש 232, כקילומטר מצפון לקיבוץ בארי. דרך עפר טובה שמסומנת בירוק מובילה מן הצומת לכיוון צפון, עד שער השמורה ומכאן הולכים ברגל. שטח השמורה כ-1,500 דונם והיא משתרעת על פני עמק מבותר דמוי מכתש שבו עוברים ערוצי נחל סחף, שזורם אל נחל הבשור.

בתרון, מסביר דף המידע של קק"ל ורשות הטבע, הוא "ערוץ דמוי מסור המבתר גבעות ורכסים". שני שבילים, שמסומנים בכחול ובשחור, חוצים את השמורה. כלניות כמעט אין השנה באזור זה, וכפיצוי פורחות כאן הרבה עיריות ענקיות בצבעי ורוד ולבן. עלים ירקרקים ומשוננים מעידים על כך שבשבועות הקרובים יפרחו כאן גם לא מעט צבעונים, וזאת סיבה טובה מספיק כדי לשוב לכאן.

באזור מסומנים כמה שבילי רכיבה על אופניים ובולט ביניהם מסלול בצבע אדום, שאורכו 30 קילומטרים, המיועד לרוכבים מיומנים. קצת דרומה מכאן, באזור צומת רעים, מסומנת דרך מתקני המים שמובילה לכביש הבטון ולמפעל הגופרית הישן. *

מצומת הגומא עד המסרק

את פריחת הכלניות אפשר לראות בימים אלה גם במרכז ובצפון הארץ.

מנחת מגידו: כחמישה קילומטר ממזרח לצומת מגידו לכיוון עפולה וכ-300 מטרים מצומת הסרגל, פונים שמאלה (צפון מערב) לכיוון שדה התעופה מגידו. משני צדי קטע זה, שאורכו כקילומטר, יש חורשות אקליפטוס וביניהן פריחה של הרבה מאוד כלניות.

צומת הגומא - מדרון רכס רמים: האזור שמתחת לצוק מנרה, ממערב לכביש 90 ומדרום לקרית שמונה.

יער הרי נפתלי: מצפון לקיבוץ יפתח בגליל העליון, ממזרח לכביש 886.

עמק השלום - פארק רמות מנשה: פארק גדול עם פריחה מרהיבה מדרום ליוקנעם. הכניסה לפארק מכביש 66, ליד סימון הקילומטר ה-28. הפארק נמצא מדרום מזרח לכביש 66 בקטע שבין צומת מגידו לצומת יקנעם.

שמורת המסרק: מכביש 1 פונים בצומת שואבה ימינה (דרומה) לכיוון שורש, וממשיכים לכיוון בית מאיר. לפני הכניסה למושב פונים ימינה לשמורה.

חירבת חנות: כקילומטר ממערב למושב מטע, על כביש 375 שמוביל מצומת האלה מזרחה.



כלניות ליד מושב שוקדה. צבעים אחרים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו