אל לב הקהל הרחב

חגי חיטרון
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חגי חיטרון

מקובל אמנם להניח שדרך המלך המוזיקלית ללבבות רבים סלולה בעיקר על פני המאה ה-19, והנה הראתה התזמורת הקאמרית הרצליה כי גם בתוכנית בארוקית אפשר לגרום לקהל רוב נחת, ואפילו בלי "עונות השנה" של ויוואלדי. זה מומש בתוכנית שכותרתה "קרנבל בוונציה" ותוכנה יצירות מושכות מאת ויוואלדי (בכל זאת) וגבריאלי, ולצדם סאליירי (סוף המאה ה-18) וגם חריגה קטנה - לדעתי קצת מיותרת - בדמות הוואריאציות הידועות "קרנבל בוונציה" מאת ז'אן באטיסט ארבן (המאה ה-19). החצוצרן תמיר אקטע הראה איך הוא יודע לטפל בזריזות באתגרי הראווה הטכניים ממורשת הקומפוזיטור החצוצרן הצרפתי.

מכנה משותף ונציאני של כל הנ"ל? פשוט: אנטוניו ויוואלדי וג'ובני גבריאלי הם ונציאנים, ואילו הסימפוניה של האיטלקי-וינאי סלייריי מכונה "הוונציאנית" משום שאחד מפרקיה נועד לשמש בדרמה מוזיקלית בקרנבל בוונציה. כדי להגדיל שעשוע צוידו כל הנגנים בהרצליה במסכות עיניים ונציאניות ואף הקפידו לשאתן לאורך המחצית הראשונה של הערב.

נעים לציין כי התזמורת הוותיקה - השנה מלאו לה 30, כמעט כל גרעינה הקבוע עולי רוסיה, הפעם היא מנתה 31 נגנים, מחציתם מוגדרים "נגנים אורחים" - מילאה את חלקה בקונצרט בנגינה מלוכדת אנרגטית תחת ידו של מייסדה בורדוביץ. לגמרי כצפוי, החלק החזק מבחינת הרמה האמנותית היה הקונצ'רטו המקסים לשתי מנדולינות של ויוואלדי, עם אלון שריאל ויעקב (יקי) ראובן כסולנים. כיצירה מרכזית כיכבה ה"גלוריה" של ויוואלדי. כאן, מי שהשכיל להתפשר עם הצליל הלא מבריק במיוחד של מקהלת האיחוד, שהיא מקהלת חובבים רבת משתתפים, ולהפנות את הקשב לזמרתן של הסולניות דניאלה לוגסי ואיילה צימבלר, חווה מן הסתם את ההנאה הבטוחה שפנינה זו גורמת תמיד.

התזמורת הקאמרית הרצליה, עם מקהלת האיחוד (בהדרכת רונן בורשבסקי) וסולנים. מנצח: הרווי בורדוביץ. כלי מקלדת: יבגני ליסוגורסקי. היכל אמנויות הבמה הרצליה

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ