בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עשרות מגדלים עומדים לצמוח בשנים הקרובות במרכז ירושלים

המתכננים מאמינים שהבנייה לגובה תעורר את העיר מתרדמתה בלי לפגוע בייחודה, ומקווים שהדיירים ימצאו זמן לסיבוב ברחוב, בדרכם מהג'יפ אל הפנטהאוז

תגובות

בפרויקט חדש שעתיד להיבנות במרכז ירושלים על חורבות קולנוע עדן המיתולוגי, האדריכל יגאל לוי מבקש לשחזר את ההצלחה של מתחם הקניות ממילא. יחד עם האדריכל היהודי-אמריקאי הנודע דניאל ליבסקינד הוא מתכנן בימים אלה מגדל בן 24 קומות שיכלול 180 דירות יוקרה, מלון בוטיק, בתי קולנוע ואולם תיאטרון, שדרת מסחר מעוצבת וכיכר ציבורית פתוחה. קומת הקרקע מורכבת ממערך של "שערים" ו"חצרות ירושלמיות", וצורתו של המגדל מעורב-השימושים מזכירה גל אנכי שנישא מעלה ומסתיים בכותרת זוויתית חדה.

"עדן" הוא אחד מתוך עשרה פרויקטים שונים של בנייה לגובה שנמצאים בימים אלה בשלבים שונים של תכנון ורישוי במרכז העיר, חלק גדול מהם כלל אינו מוכר לציבור הרחב. אלה צפויים לשנות באופן ניכר את קו הרקיע הירושלמי.

"אנחנו רוצים להביא למרכז העיר את המהפך שממילא עשתה לאזור שלה. יש הרבה מאוד פרויקטים חדשים במרכז אבל הם לא יוצרים מקום של שהות ומפגש", מצהיר לוי. "אנחנו נמצאים דקה הליכה מהצומת של המלך ג'ורג' ורחוב יפו, קרוב מאוד לשוק מחנה יהודה וקרוב לנחלאות. דניאל (ליבסקינד) הצליח לפתוח את הפרויקט לכל הכיוונים ויצר מערכת חיבורים חדשה בין הרחובות הסובבים. אם תצרף לזה את העיצוב המיוחד שלו, תראה שאתה עושה משהו טוב מאוד למרכז העיר".

ליבסקינד, אגב, אינו האדריכל הבינלאומי היחיד שפועל כיום באזור. בימים אלה מתכנן האדריכל הסיני-אמריקאי איי-אם פיי מגדל חדש במתחם "עץ חיים" ברחוב יפו פינת עץ חיים (בשיתוף משרד ניר-קוץ, שתיכנן עמו גם את מטה ההנהלה של הבנק הבינלאומי בתל אביב). נוסף להם נמצאים בתכנון ארבעה מגדלים ברחוב יפו על שטח התחנה המרכזית הישנה סמוך למבנה הישן של בית החולים שערי צדק, מגדל על בית מפא"י ההיסטורי סמוך לרחוב יפו (בתכנון רוזנפלד-ארנס אדריכלים), מגדל במתחם כי"ח בכיכר הדוידקה, שני מגדלים בני 16 קומות - אחד למלונאות אחד למשרדים - סמוך למלון פלאזה ברחוב קינג ג'ורג' ומגדל מגורים נוסף במתחם בתי סיידוף ברחוב יפו ליד שוק מחנה יהודה.

נקודת המפנה בבנייה הגבוהה בירושלים היא תוכנית המתאר החדשה שאושרה לאחרונה להפקדה. אחרי שנים ארוכות של דיונים, מחלוקות וסקרי תכנון, השאלה שעומדת כיום לדיון היא לא אם לבנות מגדלים בלב העיר, אלא כיצד יש לעצב אותם ומה תהיה תרומתם למרקם העירוני. השלמת הרכבת הקלה בירושלים ותחנת רכבת ישראל בבנייני האומה עתידות להפוך את מרכז העיר לאזור נגיש יותר, בדומה למתחם הבורסה ברמת גן ומרכז עזריאלי בגוש דן, ועיריית ירושלים מבקשת להשתמש בתנופה הזאת כדי לחזק את אזורי המסחר, התעסוקה והתיירות שפועלים בתוכה.

תנופת הבנייה לגובה עשויה בהחלט לתרום להצלת מרכז העיר, אבל היא מעוררת גם כמה שאלות עקרוניות בוערות. עד כמה אפשר לשלב מגדלים בתוך מרקמים היסטוריים ייחודיים מסוגם בעולם, כיצד מתמודדים עם תקנות הבנייה המחמירות המחייבות חיפוי באבן, והאם בסופו של דבר מאות הדירות שייתוספו למרכז העיר לא יהיו מיועדות לעשירים בלבד.

רק כמה עשרות

על פי תוכנית המתאר מוגדרים במרכז ירושלים שני אזורים לבנייה גבוהה של עד 24 קומות - הראשון לאורך רחוב יפו והשני לאורך רחוב המלך ג'ורג'. מרכז עסקים נוסף שבו מתוכננים מגדלים גבוהים אף יותר, עד 32 קומות, ממוקם בכניסה אל העיר בין בנייני האומה לבין גשר המיתרים. קו הרקיע הירושלמי כבר נפרץ על ידי כמה וכמה מגדלים שנבנו בתקופות שונות במרכז העיר ללא מדיניות ברורה. משום כך, הפיזור של הבנייה הגבוהה העתידית נעשה בתשומת לב ונקבע על פי קריטריונים ברורים: נראות, נגישות תחבורתית והשתלבות במרקם ההיסטורי. מאמץ ניכר הושקע בהסטה של מגדלים מהאגן החזותי של העיר ההיסטורית ומהעיר העתיקה.

"תוכנית המתאר השתנתה באופן דרמטי ברגע שהוחלט לבטל את תוכנית ספדיה במערב ירושלים. במקום התרחבות לכיוון מערב, אנחנו מדברים היום על התכנסות פנימה וציפוף של העיר הקיימת תוך עיבוי והתחדשות", מסבירה דלית זילבר, מתכננת מחוז ירושלים במשרד הפנים. "הבנייה לגובה ניתנה ממש במשורה. היא קבעה בנייה לאורך שני צירים בעיר ההיסטורית בלבד והיא משאירה יותר מחצי עיר בגובה של חמש-שש קומות. אני מאמינה שזה איזון מתבקש בין הצורך לשמור על המרקם העירוני

הייחודי לבין הצרכים של ירושלים כיום. אנחנו בוחנים כל פרויקט בפינצטה ועומדים על הרגליים האחוריות כדי לא לפרוץ את המדיניות".

זילבר מבהירה עוד כי במרכז העיר צפויים להיבנות "עשרות בודדות של מגדלים", בין השאר משום שהעירייה דורשת מהיזמים להקים אותם במגרשים של 2.5 דונמים לפחות ומטילה עליהם מטלות ציבוריות שונות. לדעתה, התכונה החשובה ביותר במגדלים העתידיים היא היכולת שלהם להעשיר את המרחב הציבורי וליצור בו שימושים חדשים.

באחת מהטיוטות המוקדמות של תוכנית המתאר נבחנה אפשרות לעודד אדריכלים בעלי מוניטין בינלאומיים לבנות במרכז ירושלים כדי לקדם מצוינות אדריכלית ואולי אף ליצור מוקד עלייה לרגל דוגמת זה שיצר מוזיאון גוגנהיים בבילבאו. הסעיף הזה הושמט לבסוף, אולם אם לשפוט לפי המצב הנוכחי נראה שרמת המעורבות הבינלאומית בהחלט מכובדת.

נעמה מליס, אדריכלית ומתכננת ערים ותיקה, מסכימה כי המרחב הציבורי למרגלות המגדלים הוא אתגר מרכזי בתהליך התכנון. בימים אלה היא עובדת על תוכנית לשני מגדלים חדשים במגרש שבין רחוב יפו לשדרות שז"ר, ששימש בעבר את התחנה המרכזית (על פי תב"ע של יונתן לובל). בצד הפונה לרחוב יפו ממוקמים שני בניינים היסטוריים שיעברו שימור ושיפוץ. בינם לבין המגדלים תוקם כיכר ציבורית נרחבת עם בתי קפה וחנויות.

"הפרויקט שלנו נמצא במקום הכי נגיש בירושלים ובהחלט יש מקום לעבות אותו. אנחנו נמצאים ליד תחנת רכבת ישראל ועל הרכבת הקלה, סמוך לכנסת ולכניסה לעיר. זה מקום שצריך להיווצר בו מרכז עסקים עירוני", היא אומרת.

לדעת מליס, קו הרקיע הרומנטי של ירושלים, שבו בולטים צריחי כנסיות ומסגדים, נעלם כבר מזמן ולכן הדיון על הבנייה לגובה כבר אינו רלוונטי: "מה שחשוב היום זה יצירה של סביבה טובה להולכי רגל והעשרה של חווית השיטוט והקניות. לכל מגדל צריך להיות ערך מוסף בעבור העיר - כיכר, מוסד ציבורי, שימור של בניין. אני חושבת שהפרויקט שלנו יוצר סביבה טובה ונעימה מאוד".

לא הרחק משם, ברחוב שטראוס, מתכנן האדריכל מוטי בודק אגף חדש לבית החולים "ביקור חולים" שעתיד להתנשא לגובה 40 מטרים. הבעלים, ארקדי גאידמק, תיכנן להקים שם במקור מתקן ייחודי לתיירות רפואית לצליינים. בינתיים השתנו התוכניות כמה פעמים ולפי שעה מדובר בפרויקט של תוספת מחלקות לבית החולים. את הבניין מיקם בודק מאחורי המבנה ההיסטורי ויצר בין הישן לבין החדש חצר פנימית פתוחה לטובת המטופלים והמבקרים.

"יש כלל ברור לבנייה של מגדלים בירושלים - הם צריכים להיות תמירים כמו מינרטים של מסגדים או צריחים של כנסיות. מלון הילטון לשעבר (בתכנון האדריכל יעקב רכטר) הוא מגדל מעולה כי התמירות שלו טובה", אומר בודק. "דוגמה לא טובה היא בניין כלל, כי הוא שמן ונמוך. אסור לעשות את זה". באופן אירוני הבניין שהוא עצמו מתכנן אינו תמיר בכלל, בין השאר משום שאינו ממוקם בתוך האזורים שהוקצו לבנייה גבוהה.

אתגר עיצובי אחר בתכנון המגדלים הירושלמים הוא הדרישה לשלב לפחות 70% של חיפוי אבן בחזיתות הבניין. גם אם מרבית המתכננים זוכים להקלה מסוימת ונדרשים רק ל-50% אבן, עדיין מדובר בסוגיה משמעותית. בטיפולוגיה העכשווית של מגדלים בארץ ובחו"ל הזכוכית היא חלק בלתי נפרד מהעיצוב ומגדירה במידה רבה את הזהות של הבניין. אבן עלולה ליצור בניין כבד ומגושם.

"אני חושבת שההחלטה לבנות באבן בירושלים היא אחת מהחלטות התכנון הטובות ביותר שנעשו בישראל, אבל צריך לעבוד הרבה עד שמתקבלת תוצאה טובה", מוסיפה מליס. "אסור לעשות בירושלים מגדלים תל-אביביים עם המון זכוכית". היא עצמה בחרה להעניק חזות שונה לשני המגדלים שהיא מתכננת. זה שמיועד למשרדים מאופיין בחזית שטוחה באופן יחסי עם חלונות רבים. השני, שמיועד למגורים, מאופיין בחזית תלת ממדית עם מרפסות ש"נוגסות" מהמסה של הבניין.

בודק סבור שהפתרון נעוץ בעיצוב של חזיתות תלת ממדיות ש"מסתירות" בחלקן את הזכוכית. יגאל לוי מעדיף פתרון שמעניק חזית שונה לכל חלק במגדל - הטמעה של האבן בחלק מהחזיתות וקירות מסך באחרות. לדבריו, דניאל ליבסקינד לא התלונן על תקנות האבן. "ירושלים זה לא תל אביב. אם יש כבר מגדלים במרכז העיר, הם צריכים להיות תכשיטים עם איכות אדריכלית מצוינת".

שאלה של איזון

אף על פי שמדובר בעיר ענייה ומפולגת, אף אחת מהתוכניות החדשות אינה כוללת דיור בר השגה או אפילו דירות שעשויות להתאים למעמד הבינוני. זאת, מבלי לדבר על מאות היחידות שמן הסתם יירכשו בידי תושבי חוץ וייהפכו לדירות רפאים. "אני חושב שצריך לתת לכוחות בעיר לעשות את שלהם", משיב לוי. "גם אם תבנה במרכז העיר בניינים נמוכים יותר של עשר קומות, עדיין יקנו אותם עשירים מחו"ל. בפרויקט שלנו יש, בטופ, פנטהאוזים מאוד מפוארים לעשירי העולם ולמטה תיאטרון ומרחב ציבורי שפתוח לכל אחד. זו שאלה של איזון".

אתה לא חושש שהמגדלים ייהפכו לסמל לעושר ולניכור במקום לסמל של מרחב ציבורי?

"זו שאלה מורכבת שאינה קשורה בהכרח למה שקורה במרכז העיר. ברור שאם אתה בונה מגדל ברחוב יפו, הוא יהיה מיוחד מאוד ויקר מאוד. הבעיה היא שבאזורים רבים אחרים בירושלים מגבילים את הגובה. יש לנו מחסור אדיר בבנייני מגורים פשוטים מהסוג שנבנה בראשון לציון או בחולון. זה מוצר שתושבי חוץ לא יקנו ויכול לחולל מהפך דמוגרפי חילוני בעיר. באופן אירוני, הפרויקט היחיד שעושה את זה הוא הולילנד. עם כל הביקורת עליו, הביקושים שם מאוד גבוהים".

"יש בהחלט שאלה מי יגור במגדלים האלה", מוסיף בודק. "אם זאת תהיה אוכלוסייה חזקה מדי שתיכנס עם הג'יפ לחניון ותעלה משם לפנטהאוז, מבלי להתערות בעיר, אנחנו בהחלט עלולים להפסיד. החוכמה היא לעשות עירוב של כמה שימושים בכל מגדל ולתת לקומות התחתונות לעבוד עם הרחוב. בינתיים אני מתקשה לראות את ההשפעה השלילית של המגדלים".

הבנייה של חלק מהמגדלים מתוכננת להתחיל כבר במהלך השנה הקרובה. היזמים מבקשים ליהנות מעליית המחירים המתמשכת במרכז ירושלים ומתנועת המבקרים שעתידה להתגבר מאוד עם חנוכת הרכבת הקלה באביב. "אני חושבת שרחוב יפו ייהפך לרחוב הכי יפה בארץ בזכות העלייה לגובה ובזכות האינטנסיביות העירונית שתיווצר מסביבה", מסכמת זילבר. "ברגע שהרכבת הקלה תעבור שם ולצדה יינטעו 3,000 עצים, לאנשים יהיה הרבה מה לחפש במרכז העיר. אנחנו דורשים הרבה מהמתכננים של המגדלים ועל פי מה שאנחנו רואים כרגע, התוכניות מאוד מבטיחות".



מגדל ''עדן'' בתכנון סטודיו דניאל ליבסקינד והאדריכל יגאל לוי


מגדל מגורים ומגדל משרדים שמתכננת נעמה מליס על שטח התחנה המרכזית הישנה ברחוב יפו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו