בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אמיר קוסטוריצה ו"נו סמוקינג אורקסטרה" - קרקסטוריצה

ההופעה של אמיר קוסטוריצה ו"נו סמוקינג אורקסטרה" בתל אביב היתה בלגן יזום ללא גיבוי אמנותי

תגובות

בשנות ה-80 וה-90 אמיר קוסטוריצה ביים כמה סרטים כל כך נפלאים, שאחריהם הוא יכול להסתובב בעולם לעשות ככל העולה על רוחו. למשל, להופיע במשך שנים עם להקת בידור בינונית כמו "נו סמוקינג אורקסטרה". אם במקום קוסטוריצה היה מנגן בלהקה הזאת גיטריסט מרושל באותה מידה - שלא ביים את "שעת הצוענים", "מסע העסקים של אבא" ו"מתחת לפני השטח" - האם אלפים היו באים להופעה שלה בהיכל התרבות? מן הסתם לא.

אבל זאת הלהקה של קוסטוריצה, והאלפים באו. אם לשפוט על פי התשואות בסוף ההופעה, הם גם נהנו מאוד. אז מדוע אני רציתי לברוח מהאולם באמצע ההופעה? יכול להיות שהיה צריך לשלוח להופעה הזאת מבקר תיאטרון ולא מבקר מוסיקה. או אולי מבקר הופעות בידור. או הכי טוב: מבקר קרקסים. כי מוסיקה בקושי היתה בהופעה של "נו סמוקינג אורקסטרה".

זה היה מעין קרקס. קרקסטוריצה. הסולן, בבגדי גיבור-על חלשלוש בקומיקס חתרני, התרוצץ באולם כאחוז טירוף, הפעיל את הקהל, שלף נשים מכיסאותיהן והכריח אותן לרקוד אתו, ובאחד מרגעי השיא של ההופעה, השיר "פאק יו אם-טי-וי", אף שילח כמה עשרות אנשים אל הבמה, והם הפכו אותה לאתר המוני של מחול אירובי. זה היה מקסים, באמת. וזה נעשה בגישה מלאת הומור שלא היה בה גרם אחד של רצינות, כך שכביכול אין שום סיבה לבוא בטענות בדבר התוכן הדל. ובכל זאת, מה עם המוסיקה?

כל היופי בסרטים של קוסטוריצה הוא המפגש בין יצר חושני וכאוטי לבין פיוט אמנותי. יצר כאוטי, או ליתר דיוק בלגן יזום, היה בהופעה של "נו סמוקינג אורקסטרה", אבל לא היה לו שום גיבוי אמנותי. זה מוזר: הפסקולים של קוסטוריצה הרי עמוסים במוסיקה נהדרת, ואפשר היה לשלוף מהם חומר לשעות של הופעה.

למעשה, היו בהופעה רק קטעים ספורים מהרפרטואר הקולנועי של הבמאי. כשזה קרה, למשל בקטע האחרון לפני ההדרן (מתוך "חתול לבן חתול שחור"), ההופעה דהרה בעוצמה מענגת, אבל זה היה היוצא מן הכלל שהעיד על הכלל, והכלל היה זול למדי ולא כל כך משעשע. בידור נטו, ולא בידור משובח במיוחד.

הגעגועים לגוראן ברגוביץ', כותב הפסקולים של קוסטוריצה שהופיע בישראל לפני כמה חודשים עם התזמורת המופלאה שלו, מעולם לא היו עזים יותר.

אמיר קוסטוריצה ו"נו סמוקינג אורקסטרה". היכל התרבות בתל אביב, 3.3



אמיר קוסטוריצה, ביום חמישי שעבר בתל אביב. געגועים לגוראן ברגוביץ'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו