בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת מופע: משה פרץ הבטיח להרקיד את הלילה. בחצות כולם היו במיטה

הבמה המסתובבת בהופעה של משה פרץ, בהאנגר 11 בתל אביב, התגלתה כגימיק לא מוצלח במיוחד. וזה עוד לפני ההחמצה המוסיקלית

תגובות

כל העניין הזה עם הבמה המסתובבת נשמע מלכתחילה כמו גימיק, אמצעי למתג את ההופעה ותו לא. לגיטימי, בתנאי שהגימיק מוצלח. והוא לא. משה פרץ הקפיד לומר כל חמש דקות "360 מעלות!!!", אבל בשירים הראשונים הבמה המסתובבת הרגישה כמו עול על כתפיה של ההופעה. איפה פרץ? אה, כן, הוא פונה לצד השני באולם, בקושי רואים את הגב שלו. ואיפה הוא עכשיו? עדיין בצד השני, אבל בזווית אחרת, עם קצת מאמץ אפשר לראות את הצדודית שלו. והנה הוא פונה אלינו ושר בשבילנו, אבל לא הספקנו לומר "את כמו השקט באה והולכת, ואני כמו משוגע רוצה להתמכר" והוא שוב בצד השני, מפנה לנו את הגב. לא להיט.

מה שכן, מבחינה אנרגטית, להבדיל מהבחינה הוויזואלית, העובדה שהבמה הוצבה באמצע ההאנגר העניקה ערך מוסף להופעה, או לפחות פוטנציאל של ערך מוסף. במקום שהאנרגיה תזרום מהקהל אל הבמה בכיוון אחד בלבד כמקובל, היא הומטרה על הבמה מכל הכיוונים, ותסמכו על הקהל של פרץ - קהל צעיר ושמח במיוחד - שהיא הומטרה בעוז. האם פרץ עשה שימוש מיטבי בכל האנרגיה הזאת? לא. שימוש סביר, לא יותר.

פרץ הוא לטעמי החינני מבין כוכבי הגל החדש של הפופ המזרחי. הוא לא יהיר וכוחני כמו דודו אהרון, אין לו הפוזה של קובי פרץ, ומושיק עפיה היה מת שיהיו באלבום האחרון שלו שליש מהלהיטים שמילאו כל אחד מאלבומיו של פרץ. יש בין הלהיטים האלה כמה שירים דביקים או בנאליים במיוחד, אבל יש גם כמה להיטים טובים, בהם שירים כמו "אני שלך" או "אין כמוך" - פופ קליל, קצבי ועשוי היטב, שלא מתיימר להיות יותר ממה שהוא.

אחרי הפתיחה המהוססת וההתגברות על מעקשי הבמה המסתובבת, ההופעה נכנסה להילוך די גבוה. הנוסחה היתה כזאת: ארבעה-חמישה שירים קצביים ברצף, ואז בלדת משי רומנטית, וכמה דברי קישור של פרץ (בדרך כלל משהו כמו: "360 מעלות!!! איזו אווירה! הלילה לא ישנים! תהיה כאן מסיבה כל הלילה!"), ושוב ארבעה-חמישה להיטי קצב, וחוזר חלילה. זה עבד. הקהל היה על הרגליים, הלהקה של פרץ ניגנה כמו שצריך, פרץ שר היטב, הלהיטים זרמו, והכל היה מוכן להתגברות המומנטום והתנופה לקראת הישורת האחרונה של ההופעה.

אבל דווקא אז יצאה הרוח מהמפרשים. הסימן הראשון היה ביצוע מקוצר ומיותר ל"בכפיים" של יהודה פוליקר. יש דברים שלא עושים, גם אם אתה אחד הזמרים הכי לוהטים בישראל. בשיר הבא פרץ הצליח להיחלץ מהבור הזה, אבל תוך כמה דקות הוא סגר עניין, הודיע לקהל שבמקום לרדת מהבמה ולחכות למחיאות כפיים הוא פשוט יתחיל מיד את ההדרן, ואז שר שיר אחד בלבד להדרן וכל העסק נגמר בצורה מאוד קרה וקורקטית. מוזר.

לפני שנה, בהופעה שלו בהיכל התרבות בתל אביב, פרץ שיחק את המשחק עד הסוף. בנה דרמה, התענג על מחיאות הכפיים. מה קרה עכשיו? מה פשר הסיום הקריר והמזורז הזה? השעה היתה בסך הכל 11 ועשרה. מה קרה ל"הלילה לא ישנים!!"? האם ייתכן שפרץ הרגיש שהוא צריך לשמור כוחות להופעה שהתקיימה יום למחרת באותו מקום?

כך או כך, זאת היתה החמצה. מאחר שהמוסיקה של פרץ היא מה שנקרא "מזרחי לייט", סלסול רך ומנומס, ההופעות שלו הן המקום שבו הוא אמור להראות שהוא יודע גם לתת בראש. ואת זה הוא לא עשה. זאת היתה הופעה נחמדה, אבל היא היתה אקסטרה אקסטרה לייט.

משה פרץ, האנגר 11 בתל אביב, 8.3



משה פרץ בהאנגר 11 בתל אביב. מה פשר הסיום הקריר והמזורז?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו