בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת העיר: שמונה מהנדסי ערים משרטטים את ישראל האוטופית

האם יקנעם תהיה יעד המגורים המבוקש בצפון? האם דימונה תיהפך למרכז התרבות של הדרום? שמונה מהנדסי ערים בעלות פוטנציאל צמיחה התבקשו לתכנן את עירם, כפי שהיו רוצים לראות אותה. ישראל האוטופית - פרויקט מיוחד

תגובות

אדריכלים נוהגים להתגאות כי אדריכלות היא מקצוע של המחר. בכל רגע נתון מונח של שולחן השרטוט (או על צג המחשב שלהם) פרויקט שמימושו יחל רק בעוד שנה או שנתיים, לעתים אף הרבה יותר. אם בוחנים לעומת זאת את עבודתם של מתכנני הערים, הרי הם כבר אחראים לעתיד הרחוק. במערכת התכנון הישראלית תוכניות בניין עיר (תב"ע) מגובשות במשך שנים ארוכות והביצוע שלהן עשוי להתרחש גם כעבור 15 או 20 שנים. ככל שקנה המידה עולה מרמה מקומית לרמה מחוזית או ארצית, כך גם מתרחק מועד ההגשמה.

בעולם התכנון למושג "עתיד" נלווה תמיד ניחוח אוטופי. התוכנית היא לא רק שרטוט דו-ממדי המודפס על גלילי נייר בלתי נגמרים, אלא כלי לכינון סדר פיסי וחברתי חדש ולקידום אסטרטגיה שנועדה לתקן או להשביח את הקיים. בישראל, שיותר מ-90% מאוכלוסייתה מתגוררים ביישובים עירוניים, קיימת חשיבות גדולה במיוחד לתוכנית בניין עיר ולתוכניות מתאר. התוכניות האלה מגובשות כיום בהנחייתם של כ-200 מהנדסי ערים בארץ. חלקם באים מעולם האדריכלות, אחרים מתחומי הגיאוגרפיה או ההנדסה. ביחד ולחוד יש להם השפעה אדירה על אורח החיים של תושבי ישראל בהווה ובעתיד.

לחצו על התמונות לצפייה בהדמיות    

   

בפרויקט מיוחד ל"גלריה" ביקשנו משמונה מהנדסי ערים לשרטט את העיר האוטופית שלהם. להתנתק לרגע מהבעיות הבוערות על סדר היום, מהעדר התקציבים ומההתגוששויות הפוליטיות במסדרונות העירייה, ולדמיין כיצד תיראה העיר האידיאלית שלהם מבחינה פיסית, חברתית, תרבותית וכלכלית.

המכנה המשותף לערים הנבחרות הוא מיקומן בפריפריה ופוטנציאל הצמיחה הלא-ממומש שלהן. המרחק מלב המטרופולינים הגדולות מציב בפניהם קשיים אך גם מעניק להם הזדמנות לפתח זהות עצמאית.

כל אחת מהשמונה נמצאת רגע לפני זינוק אפשרי. ערים כמו אופקים וקרית שמונה, למשל, הנחשבות כיום לחצר אחורית של עולם התכנון ושל שוק הנדל"ן, עשויות להיהפך בתוך כמה שנים ליעד אטרקטיבי למגורים ולתעסוקה. כבר כיום הן כורעות תחת עומס הביקוש ונדרשת מהן פעולה משולבת של פיתוח מושכל ושינוי תדמית.

מידת השפעתו ועוצמתו הפוליטית של מהנדס העיר משתנות מיישוב ליישוב, אולם הגדרת התפקיד זהה על פי רוב: תיאום פעולות התכנון והבנייה של כלל הגורמים הפועלים בעיר - מהמגזר הממשלתי, העסקי או הפרטי - והתוויית מדיניות עתידית. במקרים רבים ניתן להעריך את השפעתו של המהנדס רק שנים לאחר שסיים את תפקידו. בסופו של דבר המהנדסים המוצלחים ביותר הם בעלי החזון. אלה שמצליחים להציב לעצמם מטרות ברורות לטווח הקצר והארוך ולתרגם כוונות או רעיונות מופשטים לתוכניות עבודה מסודרות. *

23,200 תושבים, שיעור צמיחה שנתי של 0.5%, תחום שיפוט 14,228 דונמים, דירוג כלכלי-חברתי (על פי הלשכה המרכזית לססטיסטיקה): 5 מתוך 10

קרית שמונה, שהוכרזה כעיר ב-1974, נתונה בקיפאון זה שנים. המציאות הביטחונית המעורערת ששלטה באזור זמן רב הותירה את חותמה כמעט על כל תחום בחיי היום-יום של התושבים. העדר השקעה ממשלתית מספקת וקליטה מתמשכת של עולים חדשים הטילו עול על שירותי הרווחה והחינוך. בנייה מאסיבית של מרכזי קניות בשולי העיר וביישובים שמסביב הביאה לנטישה של המרכז המסחרי הוותיק, שבמידה רבה נותר הלב האמיתי של קרית שמונה.

ואולם, מהנדס העיר, אריה רפפורט, מדווח כי לראשונה זה שנים קרית שמונה אינה עומדת בביקוש למגורים. "מצאי הקרקע לבנייה אזל ותושבי העיר לא מצליחים למצוא להם ולילדיהם פתרונות מגורים איכותיים", הוא מסביר. תוכנית לרובע יובלים החדש מצפון לאזור

התעשייה הצפוני נמצאת לקראת הפקדה; בשלב א' לבדו ייבנו שם יותר מ-1,000 יחידות דיור, חלק ניכר מהן בבנייה צמודת קרקע בדומה לזו הנעשית בהרחבות הקהילתיות בקיבוצים ובמושבים בסביבה.

קרית שמונה האוטופית של רפפורט היא "פלך אזורי שאליו הכל מתכנס". הוא מודע לקושי של העיר להתחרות עם התיירות הכפרית שהתפתחה מסביב ומשום כך מבקש לראות בה מרכז שירותים שבו צורכים בילוי, תרבות ופנאי. הוא מדמיין עיבוי של מרכז העיר ובנייה של יחידות דיור קטנות לסטודנטים שלומדים במכללת תל חי הסמוכה. "אנחנו צריכים להשקיע משאבים במרכז העיר, גם בתשתיות וגם בחזות. לקיים ירידים ולהפוך את חוויית הביקור שם להפנינג".

הצד השני של החלום שלו הוא הפיכתה של קרית שמונה לעיר בת קיימא, שמובילה בתחום הבנייה האקולוגית, המיחזור והחינוך הסביבתי. "אנחנו במקפצה להיהפך לבירה הירוקה של הצפון, מקום שמקרין על הסביבה שלו". הוא מבקש לחזק את הפארקים הקיימים ברחבי העיר (שבחלקם זורמים נחלים), לקשר ביניהם ולהקים בהם שבילי אופניים. *

46,300 תושבים, שיעור צמיחה שנתי של 0%, תחום שיפוט 13,533 דונמים, דירוג כלכלי-חברתי: 4 מתוך 10

עכו היא כנראה אתר התיירות המוחמץ ביותר בישראל. בעיר היחידה בארץ שבשטחה מצויים שני אתרי מורשת עולמיים של אונסק"ו יש רק בית מלון גדול אחד ועוד כמה מלונות קטנים. מרכז העיר מרופט, ולשימור העיר העתיקה ברמת תחזוקה נאותה דרושים עשרות רבות של מיליונים בכל שנה.

"עכו היא עיר יחידה ומיוחדת בגלל הרקע ההיסטורי, האופי הגיאוגרפי והמטענים הפוליטיים שלה", אומרת מהנדסת העיר, ד"ר מיכל סופר. "אבל מכיוון שהיא כל כך מיוחדת הפער בין הפוטנציאל לבין הקיים בולט מאוד. יש בה תיירות, יש בה חיים, אבל הפיתוח שלה אינו פשוט. כל מיני תהליכים פנימיים הביאו לשם אוכלוסייה קשה בעלת צרכים מיוחדים. זה רק חלק מהאתגרים שאנחנו מתמודדים אתם בכל יום".

עכו האוטופית של ד"ר סופר היא עיר שמבטאת את הייחוד והרב-גוניות שלה בכל התחומים - בדו-קיום, במורשת האדריכלית והתרבותית ההיסטורית ובמבנה הפיסי הייחודי. זאת אינה עיר שינה במטרופולין חיפה אלא מוקד להתרחשויות אשר לו זהות עצמאית.

סופר אומרת כי כבר כיום מקודמות תוכניות מתאר לחוף הדרומי והצפוני של העיר, במקביל להרחבה מאסיבית של התשתית המלונאית. בדמיונה היא רואה חיבור של חופי הרחצה והטיילות אל תוך העיר העתיקה, תוך יצירה של חזית משמעותית כלפי הים. את העיר העתיקה היא רוצה לראות לא כאתר שימור מלוקק אלא כמרקם עירוני שוקק חיים, "מלא תושבים, עם אווירה, ריחות", שמשלב פעילויות תרבותיות במשך כל השנה.

סופר: "עכו, יש כל כך הרבה חלומות פרועים שיושבים בתוכה ומחכים - מי שקורא את ההיסטוריה שלה יודע עד כמה היא מלאת יצרים ורוח. המרכיבים האלה צריכים לקבל מחדש את הביטוי שלהם כיום". *

72,500 תושבים, שיעור צמיחה שנתי של 1.1%, תחום שיפוט 14,124 דונמים, דירוג כלכלי-חברתי: 4 מתוך 10

נצרת היא העיר הערבית הגדולה בישראל והמרכז של החיים הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים והתרבותיים של הערבים אזרחי ישראל. על אף חשיבותה האדירה כאתר עלייה לרגל לצליינים מכל רחבי העולם, במשך השנים מיעטה הממשלה להשקיע בה משאבים - גם בתחום התיירות וגם בתחום התשתיות.

מהנדס העיר הוותיק, עיסא בשארה, מספר כי ב-1948 התפרש תחום השיפוט של העיר על 35 אלף דונמים. כיום הוא פחות ממחצית. "חסרות לנו קרקעות כמעט בכל תחום. אין לנו מקום להקים תעשייה, אז התושבים משתמשים בעיר כמו בבית מלון ויוצאים לעבוד בערים מסביב", הוא אומר. "אין קרקעות לבנייני מסחר, אז היזמים והסוחרים יוצאים החוצה. את אזור התעשייה האחרון לקח לנו עשר שנים לאשר. במקום אחר זה היה לוקח שנה". במיוחד הוא מותח ביקורת על הפיכתה של נצרת עילית לעיר המחוז תוך הפקעה של שטחים רבים שהיו שייכים בעבר לתושבי נצרת הערבית.

לפי שעה אין כמעט בנייה חדשה למגורים בעיר, אולם בקרוב אמורים להתפרסם מכרזים לבנייה של שתי שכונות מגורים בהיקף כולל של כ-820 יחידות דיור. העיר גם נכללת בתוכנית חומש של הממשלה לפיתוח של 13 יישובים ערביים בתקציב של 800 מיליון שקלים בסך הכל.

בשארה הכין כמה פרויקטים לתקצוב, אך בינתיים הכסף לא מגיע. הוא מקווה לבנות בשנים הקרובות היכל תרבות ובית עירייה חדש, שיחזקו את הפעילות האזרחית בנצרת. במקביל מתוכנן בימים אלה בית מלון חדש של 200 חדרים, לנוכח הביקוש הגדול ללינה מצד תיירים מחו"ל.

בעבור בשארה, נצרת האידיאלית מתקיימת במדינה שוויונית. "זאת עיר שכל כך חשובה לקהילה הבינלאומית ולערביי ישראל והיא יכולה להביא עוד מיליוני תיירים בשנה. אלא שלשם כך צריך תמיכה ממשלתית".

הוא חולם לערוך סקר שימור מקיף לבניינים ההיסטוריים בעיר העתיקה ולצאת בפרויקט של שימור ושיפוץ, "וגם להקים בתי מלאכה מסורתיים לחפצי אומנות ומזכרות וצימרים בתוך העיר העתיקה עצמה". החלום הגדול ביותר שלו הוא הקמה של אוניברסיטה נצרתית, "שתתוכנן על ידי אדריכל בינלאומי"; מוסד אקדמי שישקף את המרכזיות של העיר בארץ ובעולם. *

19,200 תושבים, שיעור צמיחה שנתי של 0.5%, תחום שיפוט 7,390 דונמים, דירוג כלכלי-חברתי: 6 מתוך 10

יקנעם הוקמה בשנות ה-50 כמעברה בצמוד למושבה הוותיקה יקנעם. במשך שנים היא סבלה מתדמית של עיירת עולים, עד שבאמצע שנות ה-90 החלו לקום מפעלי היי-טק באזור התעשייה שלה. כיום פועלות שם כ-180 חברות ובהן כ-16 אלף עובדים מהעיר ומהסביבה.

יקנעם משתרעת לאורך חמישה ק"מ מדרום לצפון. בזכות המיקום שלה על צומת כבישים מרכזי, לרבות כביש 6, בשנים האחרונות היא מושכת אוכלוסייה צעירה. העירייה מצדה הקפידה להשקיע סכומים גדולים בבנייני ציבור חדשים ובפארקים.

אחד ממוקדי הפיתוח המרכזיים הוא שכונה אקולוגית, ששיווקה מתחיל בימים אלה. מייק סקה, מהנדס העיר, מסביר כי בשכונה יהיו 1,500 יחידות דיור, מצמודי קרקע ועד בנייה רוויה. בכניסה אליה יהיו חניונים גדולים, כדי להפחית את השימוש במכוניות בתוכה. בכל השטחים הציבוריים יוקצו חלקות חקלאיות עירוניות ובמרכזה יקום מרכז תעסוקה שכונתי, שיאפשר לפחות לחלק מהתושבים להגיע לעבודה ברגל או באופניים. סקה מוסיף כי מתקנים מיוחדים שיוצבו ברחבי השכונה ימנעו קליטה של טלפונים סלולריים, כדי להפחית את השימוש בהם. מעניין איך זה יתקבל בקרב התושבים.

העיר גם משקיעה כיום בשני פרויקטים תיירותיים גדולים - פארק שעשועים "בסגנון יורודיסני" שישתרע על פני 150 דונמים ליד פארק הכרמל; ומלון חדש שימוקם בחאן מהתקופה העותמנית.

"בעוד עשר שנים יקנעם תהיה בירת הצפון", חוזה סקה. "יקנעם תמיד היתה עיר דרכים וגם בעתיד כל מי שירצה לנסוע צפונה יעבור בה. כבר היום אנחנו מספקים מקומות תעסוקה לכל הסביבה, ובעתיד גם ניתן פתרונות מגורים איכותיים, בפרט לאוכלוסייה צעירה. יקנעם תהיה עיר ירוקה, עיר אקולוגית בצפיפויות נמוכות - מה שיהיה נדיר בעתיד". *

112,900 תושבים, שיעור צמיחה שנתי של 2.9%, תחום שיפוט 47,788 דונמים, דירוג כלכלי-חברתי: 5 מתוך 10

למרות איום הטילים מרצועת עזה והמציאות הביטחונית המתעתעת, בשנים האחרונות הצליחה אשקלון להמשיך להתפתח ולהיות לאחד ממאגרי הדיור הגדולים בדרום-מרכז הארץ.

מהנדס העיר, דוד ירון, מדווח כי שכונה חדשה של 8,000 יחידות דיור צפויה להיבנות בחלקה הדרומי מסביב לאגם מלאכותי, במקביל לעוד 1,700 יחידות דיור שהוצאו לבנייה השנה.

עם זאת, אשקלון סובלת מהעדר רצף עירוני ונתק בין שכונות צמודי הקרקע "היוקרתיות" לבין השיכונים. המסחר בשטחה מתבסס על מרכזי קניות סגורים במקום על רחובות מעורבי שימושים ושוקקי חיים. העירייה אינה עושה די מאמצים להבליט את המורשת הארכיאולוגית-אדריכלית הקרובה והרחוקה של העיר - הן כעיר נמל כנענית והן כעיירה הפלסטינית מג'דל (המסגד והקסבה מסביבו עומדים וקיימים וזקוקים לתוכנית שימור מקיפה). נוסף על כך, צירי התנועה הראשיים אינם מטופלים ונראים יותר כמו אוטוסטרדה, המבנים בשכונות הדרומיות של העיר סובלים ממצב פיסי ירוד ואילו הטיילת החדשה שנבנתה בשנים האחרונות אינה מספקת די אטרקציות למבקרים.

מנגד, שטח השיפוט של אשקלון הוא מהגדולים בארץ, בפרט ביחס למספר התושבים הנוכחי, ורצועת החוף שלה משתרעת על פני 12 ק"מ. שדרוג קו הרכבת, האמור לצאת לפועל בשנים הקרובות, יקצר את זמן הנסיעה לתל אביב משעה ל-35 דקות.

"בחלום הפרוע אשקלון נהפכת למטרופולין אזורית של הסביבה - של קרית גת, שדרות, נתיבות; מרכז העסקים, המסחר, העשייה והבילוי שלהן", אומר ירון. הוא רוצה לראות את המכללה המקומית מתפתחת לאוניברסיטה, ואת רצועת החוף - למוקד של תיירות ("יש מגרשים מעולים שמחכים למלונות"). חלק מרכזי בחזון שלו הוא הקמה של מגרש גולף מקצועי, שיהיה חלק משינוי התדמית הנדרש בעיר. *

24,100 תושבים, שיעור צמיחה שנתי של 1.2%, תחום שיפוט 10,273 דונמים, דירוג כלכלי-חברתי: 4 מתוך 10

אופקים מנהלת מלחמת הישרדות מאז שנות ה-90. המשבר הקשה בענף הטקסטיל הביא לסגירת מפעלי התעשייה המרכזיים בעיר, ואלפי העולים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה שהוזרמו אליה הכבידו על מערכת הרווחה, שגם כך התקשתה לטפל בכלל התושבים. כיום אופקים ממשיכה לסבול ממחסור במקומות תעסוקה ורמת השכר בה היא מהנמוכות בישראל.

בשלוש השנים האחרונות העיר מנוהלת על ידי ועדה קרואה (כיום בראשות צביקה גרינגולד), לאחר שראש המועצה הקודם וחברי המועצה הודחו בעקבות כשלים תפקודיים.

מהנדס העיר, האדריכל חזי בליינשטיין, נכנס לתפקידו לפני כשנה וחצי. לפני כן עבד בשורה של משרדי תכנון וכיהן כמהנדס העיר אשדוד. בליינשטיין מספר כי החליט לקבל עליו את המשימה "מטעמים ציוניים". כיום הוא פועל לגבש את תוכנית המתאר, שמכפילה את גודלה של העיר. שתי תוכניות בינוי גדולות של 3,500 כבר מצויות בגיבוש מתקדם. הן הוצגו בין השאר למנהלת המגורים של צה"ל במטרה "לתפוס את הגל של עיר הבה"דים וירידת בסיסי הצבא לנגב".

נקודת אור אחרת באופקים היא מסילת הרכבת אשקלון-באר שבע, בין השאר משום שהתחנה העתידית ממוקמת במרחק של 500 מטרים בלבד מהרחוב הראשי, רחוב הרצל. סמוך למסילה תוקם שכונה חדשה.

על פי בליינשטיין, אופקים האוטופית היא "עיר וילות" שמוקפת בטבע חקלאי ובמרחבים ירוקים. זאת עיר מחוז שתשרת את המרחב הכפרי, על הקיבוצים והמושבים שמסביב, אבל תשמור על התחושה הקהילתית החמימה שלה, "גם כשהיא תגדל ל-60 אלף תושבים", כלשונו. הוא מדמיין את הרחוב הראשי כציר של שימוש מעורב - מסחר, תעסוקה ומגורים. בין השאר הוא מקווה להפוך את המתנ"ס ששוכן בו למרכז אמנויות גדול, שמעליו משרדים ומגורים. כל זאת תוך מתיחת פנים של ממש לרחוב.

חלק אחר של החזון נוגע לבנייה של סוגי מגורים שאינם מצויים כיום באופקים. בליינשטיין מדמיין בנייה עתידית של מגדלים; "היתרון שלנו שאנחנו לא צריכים לבצע פינוי-בינוי, כי יש לנו הרבה שטחים פנויים". לדברי מהנדס העיר, יש מקום לבחון גם שימוש מחודש במפעלי הטקסטיל הנטושים, דוגמת מפעל אופ-אר שנחשב לאיקונה של האדריכלית המודרניסטית בישראל. הוא מבקש לבחון אפשרות להפוך אותם למרכזי תעסוקה חדשים ולחבר אותם לתחנת הרכבת. *

32,500 תושבים, שיעור צמיחה שנתי של 0.2%, תחום שיפוט 29,877 דונמים, דירוג כלכלי-חברתי: 4 מתוך 10

"בתוך כעשר שנים דימונה מתוכננת להכפיל את עצמה ולמנות 80 אלף תושבים", אומר מהנדס העיר אבי יקלי. על פי תוכנית המתאר החדשה של העיר, שנמצאת בשלבי הכנה מתקדמים, היא עתידה להתפשט כמעט לכל כיוון, במקביל לחיזוק שכונותיה הוותיקות.

דימונה לא התנתקה מהדימוי של עיירת פיתוח תעשייתית במשך מרבית שנות קיומה. הריחוק שלה ממרכז הארץ וההישענות על מפעלים של תעשייה כבדה הרחיקו ממנה אוכלוסיות חזקות.

יקלי אומר שכיום דימונה גם נהנית מעלייה בביקוש בזכות עיר הבה"דים וגם יכולה לספק מגורים זולים לזוגות צעירים. אחת התוכניות המרכזיות שלו היא להעביר את תחנת הרכבת ממיקומה המרוחק אל תוך העיר, לתחנה מרכזית חדשה.

"העירייה פועלת רבות כדי לשנות את התדמית של דימונה", הוא אומר. "אחד ממוקדי הפעילות הזאת הוא התיאטרון שלנו, שמנוהל על ידי נועה ואוהד קנולר". במקביל פועלים בעיר סינמטק ופסטיבל סרטים לקולנוע צעיר.

דימונה האידיאלית של יקלי היא עיר מחוז הבנויה על שילוב בין תעשייה לתיירות. בימים אלה מפתחים שם כפר מוסיקה שימשוך אמנים ומבקרים וכן מקדמים את מוזיאון האטום המוקם בשיתוף הקריה הגרעינית הסמוכה. בנוסף לכך בוחנים שם פיתוח של פארק תיירותי סביב העיר הנבטית הקדומה ממשית, שהוכרה כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו.

"אנחנו נמצאים על הציר לאילת, שכל שנה עוברים בו יותר משני מיליון כלי רכב", מדגיש יקלי. "אסור לנו לפספס אותם. בעתיד הרכבת לאילת תעבור בתוך העיר. זה קו בינלאומי שיום אחד ימשיך הלאה לירדן ולסעודיה. אני רואה בדימונה תחנה מרכזית על הקו הזה". *

47,600 תושבים, שיעור צמיחה שנתי של 0.6%, תחום שיפוט 84,789 דונמים, דירוג כלכלי-חברתי: 5 מתוך 10

למרות הגדרתה כעיר פריפריה בקצה הדרומי הרחוק של ישראל, לאילת מאפיינים עירוניים ההולמים ערים גדולות ממנה בהרבה. לצד תעשיית התיירות הענפה שלה נמצאים בשטחה נמל מסחרי ונמל תעופה שבו עוברים כל שנה כמיליון וחצי נוסעים. מיקומה הגיאוגרפי מציב אותה במיקום אסטרטגי עדין במערכת היחסים שבין המדינה לבין השכנות ירדן, מצרים וערב הסעודית.

על פי תוכנית המתאר (שנמצאת בשלבי גיבוש אחרונים במוסדות התכנון), העיר צפויה להכפיל את גודלה ל-100 אלף תושבים בתוך עשר עד 20 שנים.

על תעשיית התיירות של אילת מאיימת כיום השכנה הירדנית עקבה, שמתפתחת בקצב מסחרר. אדריכל העיר, יוחאי אברני, מספר כי בעשור האחרון לא שווק באילת אף לא מלון אחד ומספר החדרים בה נותר 12 אלף. הקשיים בשיווק נעוצים בין השאר בתשתיות לאומיות, כמו שדה התעופה שחוצה אותה ממזרח למערב ומתקני נמלים רבים שפרושים לאורך חופה הדרומי. סמיכותה לקווי שבר גיאולוגיים פעילים יוצרת מגבלות בינוי בשטחים נרחבים, וגם המוצא של הנחלים שלמה, גרוף ורודד למפרץ אילת מקשה על הפיתוח בחלקים שונים. אשר לאוכלוסיית העיר, כיום 8% ממנה הם בני אדם שחצו את הגבול ממצרים והשתכנו בעיקר בשכונות הוותיקות.

אילת האוטופית של אברני ממלאת את "ייעודה ההיסטורי כשער המגשר בין מזרח למערב ומהווה עורק ראשי לצירי מסחר בינלאומיים". התוכניות הן לפרוץ תעלה ברוחב כ-70 מטרים ובאורך שבעה קילומטרים על הגבול עם ירדן. הנמל המסחרי יועתק לתעלה ובצמוד לו יוקם מרכז תחבורתי ולוגיסטי. צירי הרכבת שנמתחים מצפון יסתיימו בנקודה זאת וישחררו הגבלות בנייה רבות בתוך העיר עצמה. העברת הנמל תשחרר את החוף הדרומי ושטחים רבים אחרים לטובת הציבור ותאפשר פיתוח של מלונאות, מגורים ומסחר. במקביל מבקשת אילת להקים שדה תעופה בינלאומי חדש באזור תמנע ולפנות את השדה הישן לטובת שימושים ציבוריים כמו מרכז קונגרסים, קריית ספורט, מרכז מוסיקה בינלאומי ועוד. כמו כן מבקש אברני להפוך את אילת לעיר אוניברסיטאית ולהגדיל את הקמפוס הקיים של אוניברסיטת בן גוריון מ-1,200 סטודנטים ל-3,000. "התיירות היא מקור פרנסה זמין לצעירים מחוסרי הכשרה ומקור משיכה לסטודנטים בתקופת ההתמחות ולאחריה", הוא אומר. *



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו