אמש בתיאטרון: מעשה נורא

האופרה הישראלית מציגה את "ליידי מקבת ממצנסק" מאת דימיטרי שוסטקוביץ'

מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מיכאל הנדלזלץ - צרובה
מיכאל הנדלזלץ

כינויה של גיבורת האופרה, קתרינה, ההולכת אחרי תאוותיה ובגללן רוצחת את חמיה ובעלה, הוא "ליידי מקבת" בנובלה של ניקולאי לסקוב, ואכן, היא מתחילה את האופרה בכך שאינה יכולה לישון וסובלת מסיוטים בשל הרציחות שביצעה. על פניו זהו גם סיפור שונה לחלוטין, של אשה המדוכאת ביחסי הנישואין, ומחפשת את השחרור והאושר שלה. אבל קשה לראות את קתרינה כקורבן של חברה גברית מדכאת: היא מתאהבת באנס, שבמעשה האונס שלו חזתה. כך שבאיזשהו מובן היא קורבן של עצמה.

אבל בהפקה הזו, החוזרת לגרסת האופרה הראשונה של שוסטקוביץ' שנאסרה בזמנו על ידי סטאלין, קל לראות כיצד בחלק השני כל גיבורי האופרה הם קורבן של החברה בה הם חיים. אם בתחילה זו חברה כפרית מדכאת בה תפקידה של האשה היא ללדת יורש למשפחה, בהמשך זוהי חברה בה המשטרה והכנסיה מושחתות, ובעיקר בתמונה האחרונה כל אותה חברה חיה במחנה מעצר אחד גדול, בתהלוכה מתמדת תחת שמירת חיילים חמושים אל עבר עוד סבל ומוות בסופו.

העיצוב, שאותו ראינו כבר פעם בארץ בהופעה אורחת של בית האופרה מרינסקי, שהפעם הוא שותף להפקה (כלומר אותה תפאורה ותלבושות, וחלק מהזמרים) מדגיש את העובדה, כשהתפאורה כולה היא מין רקע של בית עץ כמעט כמו מגזרת נייר שטוחה, המאפשר ליצור אזורי פעולה שונים.

אנא שפז'ינקאייה כקתרינה, רומן מורביצקי כסרגיי, מושא אהבתה הלא ראוי, דאג ג'ונס כשוטה הכפר וולדימיר בראון כבוריס, המפעיל את העלילה, יצרו נוכחויות דרמטיות משכנעות, אבל למעשה גיבור האופרה הזאת, חוץ מהמוזיקה, הוא ההמון חסר הפנים, בין אם אלה האיכרים, השוטרים או האסירים שחיים בעליבות את מר גורלם.

האופרה הישראלית מציגה את "ליידי מקבת ממצנסק" מאת דימיטרי שוסטקוביץ'. בימוי: יוליה פבזנר על פי הבימוי של אירינה מולוסטובה. תפאורה: ג'ורג' צ'יפין. תלבושות: טטיאנה נוגינובה. ניצוח: קארי-אן וילסון

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ