בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מוסיקה קלאסית | שוברט ליד הבאך

"מסע חורף" של שוברט בתל אביב ובירושלים ו"יוהנס-פסיון" של באך באילת ובתל אביב * מבט על מחזור השירים של שוברט בגרסה מיוחדת * וראיון חטוף עם המנצח הבריטי פול מקריש, לקראת ביקורו בישראל

תגובות

בשיר "על הנהר", מתוך "מסע חורף" של שוברט, שואל המשורר הזמר: "לבי, הלוא תכיר עכשיו את דמותך, כאן בנהר זה"? נהר, בגרמנית "באך" (bach) או נחל (baechlein), הם דמויות שכיחות בפואזיה של וילהלם מילר, משורר גרמני בן-זמנו של שוברט שחרוזי היגון שלו זכו לחיי אלמוות בזכות העובדה ששוברט הלחין אותם.

קישור שוברט לבאך דרך המלה "באך" הוא מאולץ כמובן, אבל בעוד ימים אחדים, אצלנו, יתקיים בין שני המלחינים קשר של נסיבות: שתי שכיות חמדה שלהם, יצירות שחוברו ברווח של כמאה שנה זו מזו, יזכו למימושים מסקרנים על במותינו. בשבת ישיר הזמר הגרמני הנפלא כריסטוף פרגרדיין את "מסע חורף" במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, בליווי כלי נשיפה ואקורדיון (לאחר יומיים יעשה זאת באולם ימק"א בירושלים); בשבוע הבא (יום חמישי) ינצח הכנר והמנצח הבלגי הוותיק זיגיסוואלד קאוקן על ה"יוהנס-פסיון" של באך בתל אביב, עם "סולני באך הישראלים", ויומייים לאחר מכן (מוצאי שבת, 26 בחודש) תחתום יצירה זו את הפסטיבל הבינלאומי למוסיקה באילת. שם יגישו אותה המנצח הבריטי פול מקריש עם עמיתיו הזמרים והנגנים חברי "קונסורט גבריאלי".

24 שירי "מסע חורף" הם אבן הנזר באמנות ה"ליד" (השיר האמנותי) של שוברט. שירים שמתארים נדודים של אוהב נכזב, מיואש, תעיותיו בשלג, פניותיו אל הנהר (הרהורים סופניים), מראות תעתוע שפוקדים אותו, עורב מבשר רע שחג מעליו. מסעות שמתרחשים בעצם בתוך הנפש. "יוהנס-פסיון" של באך, לעומת זאת, מגולל מאורע שלפחות בשביל המאמינים בו הוא קונקרטי, פומבי, רשמי - פרשת משפטו וצליבתו של ישו. דרמה היסטורית שהיא בסיס הדת הנוצרית ובעלת משמעות טראגית לאין שיעור בתולדות העם היהודי.

באך, בשני הפאסיונים שלו, מספר על הצליבה מפי טנור שמדקלם את הפסוקים מהברית החדשה בדיבור מושר (רצ'יטטיב), ובפי זמרים ומקהלה שמגלמים דמויות והתרחשויות, או מגיבים על הנעשה בזמרת אריות רושפות רגש ובהימנוני הערצה למושיע, סגולותיו וקורבנו.

שוברט בגישה מועשרת

שוברט תחילה: קל לתאר את החיבור בין המשורר הגרמני וילהלם מילר והמלחין האוסטרי פרנץ שוברט כמגע בין נפשות קרובות. שניהם, המשורר והמלחין, מתו צעירים ובמועדים קרובים, מילר בגיל 33 ושוברט בגיל 31. ככל הידוע, מילר לא שמע כלל על שוברט, אבל איכשהו ניבא את קיומו; ב-1915, שבע שנים לפני ששוברט החל להידרש לשיריו, כתב מילר ביומנו: "אינני יודע לנגן או לשיר... אילו יכולתי לחבר מנגינות, היו שירי יפים הרבה יותר. לא אומר נואש! ייתכן שבאיזשהו מקום נמצאת נפש תאומה לי, שתשמע את המנגינות שמאחורי המלים". מותר לקבוע, עם כל האמפתיה שמלות שירי "מסע חורף" מעוררות, כי הלבוש המוסיקלי של שוברט הוא שהצילן משכחה ומאציל להן טעם גם בימינו.

"מסע חורף" של שוברט הוא יצירה ידועה מאוד, אך בלבוש החדש שמדובר בו הפעם (זמר טנור עם חמישיית כלי נשיפה ואקורדיון, כאמור) מתגלות בה פנים חדשות. האזנתי לדיסק שבו מבצעים את המחזור אותם אמנים שיבצעוהו עכשיו כאן: הטנור כריסטוף פרגרדיין עם נשפני "פנטאדרה" מקנדה ואקורדיוניסט (את העיבוד - מהנוסח המקורי עם פסנתר - עשה האבובן של האנסמבל).

תפקידו של הפסנתר ב"מסע חורף" (ובשירים אחרים של שוברט) אינו רק ליווי אלא גם תיאור; ההעברה לקבוצת נשפנים ואקורדיון, במקום פסנתר, מבליטה את התיאור ששוברט עיטר בו את הזמרה ומחדדת הבדלי אווירה ורקע בין שיר לשיר. במקומות רבים נוסח זה גם מאיר את יופיין של ההרמוניות השוברטיות, באשר הן מתממשות בצירופי כלים בעלי גוונים נבדלים. על העיבוד ועל הנגינה אפשר לומר רק, בלשון כוללנית, שהם עדינים ומלאי טעם. בקיצור, דיסק מומלץ בחום.

האזנתי גם למדגמים מתוך דיסק אחר של הקבוצה, שבו מבצעים חמשת הנשפנים את כל האופרה "כך עושות כולן" ("קוזי פן טוטה") של מוצרט. העיבוד עשוי בטעם גם כאן, אך אין ספק שהתוצאה בכללותה אינה משכנעת כלל, לדעתי, ולכל היותר אפשר לכנותה "זיכרונות מקוזי".

באך בגישה צנועה

המנצח הבריטי פול מקריש נמנה עם המוסיקאים המובילים בסצינת הבארוק ולזכותו הקלטות משובחות רבות, עטורות פרסים, שהפיק עם אנסמבל "קונסורט גבריאלי", שייסד בתחילת שנות ה-80. מקריש גדל במנצ'סטר, למד בנעוריו נגינה בצ'לו והיה מורה למוסיקה בבתי ספר. "חונכתי כקתולי מאמין וכיום אני אגנוסטיקן מובהק", אמר לי בשיחה לרגל אחד מביקוריו הקודמים בישראל. "יש לי יתרון מסוים בכך שאני מכיר את עולם האמונה גם מבפנים, הרי זה העולם שבתוכו פעלו רבים מהמלחינים שבהם אני עוסק".

יותר מעשר שנים חלפו מאז ביצע פה מקריש עם נגניו וזמריו את "דידו ואניאס" של פרסל, בפסטיבל ישראל (בגרסה קונצרטית) - מופע שלא יישכח. הפעם יבוא מקריש עם אמני הקונסורט שלו (לרבות הזמרת הנפלאה מיירי לוסון) לפסטיבל באילת ובאמתחתם "היוהנס-פסיון" של באך. הפסיון יישמע באולם תיאטראות אילת במוצאי שבת, 26 בחודש, אירוע שאמור להתנוסס כשיאו של הפסטיבל.

היצירה תבוצע הפעם בשיטת "קול אחד לכל תפקיד", שבה זמרים סולנים שרים גם את הפרקים (כגון המקהלה הפותחת והמסיימת, קריאות ההמון היהודי, הכוראלים) שנוהגים מאז המאה ה-19 לבצעם מפי מקהלה שלמה. נעים להזכיר כי גישה צנועה זו, "קול אחד לכל תפקיד", תשרור גם בביצוע היוהנס-פסיון שיהיה באותם ימים ממש בתל אביב, עם המנצח הבלגי זיגיסוואלד קאוקן ונגנים וזמרים משלנו, הלוא הם "סולני באך הישראלים".

בתשובה לשאלה אומר פול מקריש כי ה"יוהנס" כלול זה זמן רב ברפרטואר של הקבוצה (את ה"מתאוס-פסיון" של באך הם הקליטו לפני שנים). על ההבדל בין שתי היצירות האלה, שעניינן הוא אותן התרחשויות מכוננות כפי שהן מתוארות בברית החדשה, אומר מקריש בקיצור: "ההבדל הוא בסיפור. ה'יוהנס' דחוס יותר, דרמטי. ה'מתאוס' יחסית מאופק, מהורהר, מתנהל לאט".

אלה יצירות אנטישמיות?

"לא יותר מהטקסטים בברית החדשה, באותו נושא".

היו עליך לחצים לבטל את הביקור כאן?

"קיבלתי דוא"לים שהפצירו בי באדיבות לבטל את הנסיעה לישראל, אני מכבד אנשים שחושבים שיש להחרים את ישראל, כשם שאני מכבד בעלי דעות נוגדות. עניתי שאיני מתכוון לבטל, ועמדתי ברורה: אני מוסיקאי, לא פוליטיקאי. איני מסכים לכל פרט במדיניות ישראל, כמו שאיני מסכים לכל פרט במדיניות של בריטניה, ארצות הברית או אירופה. אני מקווה שהמוסיקה - זו תקווה נאיווית - תגרום לאנשים לחשוב אחרת, תסייע להגיע ביתר קלות לכינון שלום".

המשך השיחה הטלפונית עם מקריש (לביתו באנגליה) הוקדש בעיקר לעדכון השיחה הקודמת. מקריש אמר אז - בהקשר למאמצים שעושים פעילים אחרים בסצינת הבארוק, מוסיקאים שנוברים במחסני כנסיות ומנזרים וארכיונים כדי לגלות יצירות נשכחות - כי מה שמניע אותו הוא "תשוקה" ו"התלהבות", הוא אינו מוכן להקדיש יותר מדי זמן ליצירות שאינן מלהיבות ממש.

"אינני מוסיקולוג", אמר אז מקריש, "מעולם לא היתה לי כוונה לבלות את חיי בספריות כדי לגלות מלחינים מדרגה שנייה", וגם: "עלינו להיות כנים. יש רק מעט מוסיקה טובה באמת שהוזנחה". שאלתי אותו אפוא, עכשיו, אם בשנים שחלפו מאז שיחתנו הקודמת התגלו יצירות בארוקיות מלהיבות שלא היו ידועות קודם.

מקריש: "לא היו תגליות כאלה. אבל אם השאלה שלך נוגעת במידת ההצדקה לבצע יצירות שאינן ראויות לסיווג 'מופת', אזי תשובתי היא שהעולם המוסיקלי יהיה מקום משעמם אם לא נאזין מדי פעם גם ליצירות מליגה נמוכה יותר. רבות מהן חשובות מאוד - בדרכן".

האם אפילו במכלול הקנטטות של באך יש עשרות שרמתן נמוכה יחסית לאחרות? אולי אחדות מהקנטטות החילוניות הן כאלה?

"איני חושב כך. אצלו הרמה תמיד גבוהה להדהים. אגב, אם מדברים על הקנטטות שלו, ייתכן בהחלט כי ה-50 שנתפשות היום באוזנינו כהכי טובות, לא היו הכי טובות במונחי זמנו של באך. אבל בעיקר עלי להגיב על ההבחנה שהצבת, בין יצירות דתיות לחילוניות. ההבחנה הזאת היא אובססיה של המאה ה-20. זו גישה פוריטנית, ולפיה מוסיקה שמקרינה שמחה ארצית אינה מתאימה להבעת מסר דתי, אבל הבה נזכור שבאך כתב בסיום יצירות חילוניות את האותיות SDG ('לאלוהים לבדו התהילה')".

מה בקשר להנדל? יש אורטוריות חשובות שלו שעדיין מחכות לביצוע?

"יש אורטוריות שלו שעדיין מחכות לביצוע טוב".

אתה אוהב לבצע ולהאזין למוסיקה ווקאלית בכנסיות?

"האלמנט הוויזואלי מוסיף, כי יש בו כדי למקד את תשומת הלב של הקהל להיבט הרוחני. אני מודה שאיני מחבב כנסיות עם זמן הדהוד מוגזם".

מלה או שתיים על יחסך למוסיקה אוונגרדית מודרנית?

"אנסמבל גבריאלי עוסק כיום ברפרטואר רחב יותר מאשר בעבר, אבל אגיד בגלוי: המוסיקה המודרנית האוונגרדית, בעיקר זו של אמצע המאה ה-20, קשה מאוד לביצוע, והקושי אינו יכול להשכיח את העובדה שברוב המקרים מקדישים מאמץ גדול לטובת יצירות בינוניות".

אין ספק, אמר עוד מקריש בראיון הקודם, בקשר למוסיקה עתיקה - התחום שהוא עדיין מזוהה אתו - כי בעשרות השנים האחרונות חלה התקדמות עצומה בהבנתה. "כיום יש דרמות בארוקיות שנוגעות בנו לא פחות מסערות נפש של המאה ה-19. עם זאת, המחקר הוליד גם את התובנה שיש משהו באסתטיקה של זמננו שגורם לנו להיות עיוורים אמוציונלית כלפי רוב המוסיקה העתיקה. בעיני זה נס שכל כך הרבה מוסיקה בת מאות שנים בכלל מדברת אלינו".



פול מקריש. זה נס שמוסיקה בת מאות שנים מדברת אלינו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו