בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גילוי מרעיש | אשכרה רוקדים את זה

משמיעת קטעים של הדי-ג'יי והיוצר יותם אבני אפשר לטעות ולחשוב שהם נוצרו על ידי מוסיקאי שחור ומנוסה משיקגו ולא על ידי צעיר מקרית אונו

תגובות

"תיקלטתי פעם במסיבה של חירשים וזה היה מגניב רצח. מעולם לא עבדתי כל כך על מוסיקה לפני מסיבה. הם מרגישים את הקצב והם ידעו שאני מנגן האוס, ומה שמדהים זה שקהל ישראלי תמיד יבקש ממך לשים טראנס, לא יעזור כלום, גם אם הוא חירש. הם רצו שזה יהיה מהיר אז ניגנתי סט שלם של האוס במהירות מוגברת וייחלתי לחירשות שלי כדי שלא אצטרך לשמוע את זה, אבל הם רקדו בטירוף וזה היה נפלא".

הסיפור הזה הוא התשובה של הדי-ג'יי והיוצר יותם אבני, בן 23, לשאלה מה התקלוט הכי מוזר שהיה לו. ומעבר להיותו מצחיק מאוד, הוא גם שיעור טוב במיפוי המוסיקה האלקטרונית בארץ והתפקיד של אבני בתוכה.

בנוף האלקטרוניקה המקומי - שמתאפיין בעיקר ביוצרי טראנס ("אינפקטד מאשרום", סקאזי ודומיהם) עם חריגים שנוטים להאוס וטכנו מלודי (גיא גרבר, חיים) - אבני הוא נטע זר. לא רק שהוא מתמקד בהאוס ואינו מתעניין בז'אנר המוסיקלי המועדף במסיבות טבע, קיבוצים וגם חירשים, מתברר, אלא שגם ההאוס שלו אינו תולדה של הנרטיב האלקטרוני הישראלי ומגיע ממקורות אחרים; משמיעת קטעים שלו ללא רקע מקדים אפשר לטעות ולחשוב שהם נוצרו על ידי שיקגואי שחור ומנוסה ולא על ידי ינוקא מקרית אונו.

החיבור ההדוק בין אבני לשורשי ההאוס בא לידי ביטוי לא רק בסגנונו המוסיקלי, אלא גם בדרך שבה הוא יוצר דרך דגימת קטעים קודמים. "אני רוצה שבקטעים שלי יהיו כל הזמן הקשרים מרומזים או מכוונים למוסיקה ישנה", הוא אומר, "כך שדרך קטע שלי אתה לומד משהו על ההיסטוריה של ההאוס, על ג'ז. גם אם לא מזהים את ההקשרים, זה יוצר תחושה מסוימת. אני משלב בקטעים שלי, לדוגמה, קלידים של 'הדורס' וקצב ממכונת תופים מיתולוגית".

אבני נחשף למוסיקה אלקטרונית כשהיה בן 14 והחל ליצור רמיקסים לקטעים שאהב, בלי שום שאיפה להגיע לעמדת הדי-ג'יי. "לא עיניין אותי לתקלט", הוא אומר, "הייתי מאוד צעיר ולא הגעתי בכלל למועדונים. הייתי שומע את המוסיקה ברדיו ולא חשבתי בכלל שרוקדים אותה, זה היה נורא מפתיע בשבילי כשבגיל 16 הכניסו אותי בטעות למסיבה של שירזי ב-TLV וגיליתי שאנשים אשכרה רוקדים את זה. אני חושב שאני חלק מדור שצרך את המוסיקה הזאת לפני שהוא רקד אותה במסיבות. חשבתי שזו אחלה מוסיקה סתם לשמוע בבית, בלי סמים, פורקן מיני וכיוצא בזה. מה שמשך אותי זה התחושה המדיטטיבית במוסיקה".

מגזין "די-ג'יי העיר" נהפך במהרה לתנ"ך שלו: "פתאום ראיתי את כל המושגים והשמות האלה ואמרתי 'וואו, יש תרבות ותעשייה שלמה מאחורי התחביב המטומטם שלי'. משם התחלתי לחקור סגנונות, היסטוריה, נשאבתי לזה".

כשהיה בן 17 כבר זכה לדריסת רגל בשוק הבינלאומי. קיקו נאבארו, תקליטן ומפיק האוס ספרדי ותיק, שמע הפקות עצמאיות שלו באינטרנט והחליט לשלוח לו את ערוצי השירה של אחד מקטעיו הפופולריים, כדי שאבני יפיק גרסה משלו. נאבארו לא אהב את הגרסה החדשה, אך הקטע הופץ ברשתות החברתיות, נהפך ללהיט דווקא ביוון ואבני הוזמן לתקלט באתונה. "מאז הייתי שם כבר שלוש פעמים", הוא מספר. "בפעם הראשונה היה ממש מרגש. קיבלתי אלף יורו במזומן, שכבתי עם אוסטרלית במלון, היה מוזר. זה קרה ממש מהר ולא הרגשתי שזה מגיע לי בכלל וקצת לא הבנתי מה קורה. אבל זו היתה דחיפה רצינית".

נקודת השיא בקריירה הקצרה של אבני קרתה כשמחווה שלו לקטע של מפיק ההיפ הופ המנוח והגאון ג'יי דילה הופצה על ידי לייבל ההאוס הצרפתי "רובסול" ואותה אפשר לשמוע בכתובת http://soundcloud.com/yotamavni. "אני בכלל לא התלהבתי מהקטע ולא תיכננתי לעשות אתו כלום", הוא מתוודה. "אבל שוב, הודות לדבר המופלא הזה שנקרא אינטרנט ושבלעדיו כנראה לא הייתי כלום, הקטע התגלגל והגיע ללייבל. מה שהכי ריגש אותי בכל הסיפור היה אי-מייל שקיבלתי מג'יי רוק, תקליטן היפ הופ שעבד צמוד לדילה בימיו האחרונים. הוא כתב שהקטע מעולה ושהוא עושה חסד למקור".

בחודשים הקרובים אבני מתכנן ביקור במקום אחר שבו הוא נוחל הצלחה, דרום אפריקה. "זה קטע מטורף מה שקרה לי שם", הוא אומר. "כל חברי הפייסבוק שלי זה אפריקאים בני 14 שפונים אלי כאילו אני בונו לפחות. קייפטאון נהייתה עוגה שכל המפיקים רוצים ממנה ביס; יש שם שוק מטורף ונפתחו שם עשרות חברות תקליטים, תחנות רדיו ובתי ספר לתקלוט ומוסיקה. קטע אחד שלי הופיע שם באוסף שירי מונדיאל של חברה גדולה ואני מקבל דרך אקו"ם כסף יפה ממכירות שם".

עד לא מזמן התפרנס אבני ממשרה כמוכר ספרים, אבל כיום הוא מתמקד בעשייה מוסיקלית, שחולשת על תקלוטים (בין השאר בליין המסיבות "יוד" עם אביחי פרטוק), חלטורות במסיבות פרטיות ויצירת קטעים חדשים ומוסיקה למחול. על אף טענתו כי הוא לא מעז לחלום להיהפך לדי-ג'יי כוכב, האופן שבו הוא מתאר את שגרת יומו הנוכחית מבהיר שקיימות בו בדיוק אותן התכונות שמבדילות בין יוצר מוכשר לסטאר: "לקום בבוקר ולעבוד כל היום על המחשב זה קשה לי. אני יצור מאוד חברתי ואני צריך אנשים. חייב נשים לפלרטט אתן, חייב שכל הזמן יעריצו ויצחקו מהבדיחות שלי, אחרת אני נגנב".



יותם אבני. נטע זר
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו