אמש בתיאטרון: רומיאו ווידיאו

מה שצריך ל"רומאיו ויוליה" זה לא פרשנות או בימוי, אלא יוליה. דן שפירא יכול להיות רומיאו, אבל בלי קביים ועם יוליה לצדו

מיכאל הנדלזלץ
אמש בתיאטרון
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מיכאל הנדלזלץ
אמש בתיאטרון

אולם קאמרי 3, שנוצר על ידי רות דר ועמרי ניצן עבור "המלט", כך שהקהל יושב באמצע על כיסאות מסתובבים בזמן ההצגה, משמש עכשיו את בימוי "רומיאו ויוליה" ואולי כדאי לקרוא לו על שם שקספיר ולהעלות שם את כל מחזותיו. בהזדמנות זאת אפשר אולי להחליט שכל המחזות מתרחשים בין משפחות מאפיה; תבדקו ותראו שזה עובד ברובם.

זה חלק מהפרשנות של הבמאי נועם שמואל ליריבות בין בית מונטגיו לבית קפולט, וזה אפילו עובד, ומאפשר לאריה מוסקונה להיות סנדק מרשים, ולשרה פון שוורצה לבצע תמונת שכרות מרשימה בתפקיד ליידי קפולט (אזכור להיותה גרטרוד האלכוהוליסטית ב"המלט"). זה כמובן הופך את קרבות הרחוב בין הכנופיות לאמינים יותר (ואת זה גילו גם ברנשטיין ורובינס ב"ווסט סייד סטורי"), אבל למה מרקוטיו (יואב לוי) לבוש בטרנינג, אני כבר לא יודע.

לצד הזכות של ההצגה צריך לציין את התרגום של אלי ביז'אווי, שמחורז ודביר ועכשווי. אה, ויש גם וידיאו, שחלקו סתמי, חלקו גימיקי, וחלקו אפילו מרשים - דמותו של רומיאו שמתפזרת לצלילי המונולוג של יוליה. ויש גם צליליות בתוך ריבוע (בית מונטגיו) וקפולט (עיגול) שהן על גבול הגיחוך. ורוזינה קמבוס כאומנת עסיסית מאוד.

אבל אתם הרי לא מעוניינים בפרטים, אלא בעיקר. אז איך היה רומיאו? אמנם עם קביים (תאונה, שלדעת תיאטרון הקאמרי לא מחבלת בהצגה), אבל דן שפירא יכול להיות רומיאו. אבל אשמח לראות אותו בלי קביים ועם יוליה. חיוך מאולץ, קול לא מעובד וישראליות זועקת לא מקלים על נלי תגר לגלם את התפקיד, והבגד (בעיקר המגפיים) ממש מפריעים. מה שצריך ל"רומאיו ויוליה" זה לא פרשנות או בימוי. זה רומיאו ויוליה. ותיאטרון מקצועי לא יכול להציג את המחזה הזה בלי יוליה, כי אז לא משנה למה הוא רומיאו.

תיאטרון הקאמרי מעלה את "רומיאו ויוליה" מאת ויליאם שקספיר. נוסח עברי: אלי ביז'אווי. תפאורה: זאב לוי. מוזיקה מקורית: אייל וייס. תאורה: קרן גרנק. וידיאו: נמרוד צין. בימוי: נועם שמואל

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ