בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סוד הקסם של אלכס

רגע לפני ההכרעה, אלכס מורוזוב, כוכב "היפה והחנון", מדבר על השינוי שהתוכנית חוללה בו ונותן טיפים לילדים שיבחרו להתחפש לדמותו בפורים

תגובות

אלכסיי מורוזוב, בן 20, האנטי-גיבור הגלותי, חובב ההיסטוריה והספרות הרוסית - שיא בייצוג סטריאוטיפי של חנון - הוא אדם נבון ומנומס, שאינו מתפשר בקלות על מה שהוא מאמין בו. בשבועות האחרונים הוא לחוץ ונרגש. לא מגמר תוכנית הריאליטי שבה כיכב, שיהיה הערב בערוץ 10, או מהחשיפה הגדולה, כולל השתתפות בקמפיינים פרסומיים - אלא מאחד המבחנים המכריעים בסמסטר א' בלימודי האלקטרוניקה שלו.

למרות המבחן הגדול, הוא התפנה לשוחח. "קראתי באינטרנט שבחג פורים הרבה ילדים עומדים להתחפש אלי, ואני מרגיש שזה סוג של כבוד", הוא אומר. ובפרץ של מודעות עצמית הוא מכתיב כמה כללים: "כשמתחפשים ל'אלכס' אסור לשכוח - משקפיים, חולצת משבצות, מכנסיים מבד, נעליים שחורות מעור והסמל המסחרי שלי - הפפיון. רצוי להשתדל להתנהג כמו שאני התנהגתי לפני שעברתי את השינוי".

באמת השתנית?

"בוודאי. לפני שהגעתי לתוכנית, על אף שמחת החיים וחוש ההומור שלי, הייתי בסך הכל אדם מאוד רציני וכבד, מאוד סגור מבחינה חברתית. במקרים מסוימים אפילו לא ידעתי איך לנהל שיחה, בוודאי לא עם נשים. אני מאוד מחבב, מעריץ ומכבד אותן וזה תמיד היה ככה, אבל בעבר אשה היתה מושג תיאורטי עבורי, לא הייתי חשוף לעולמן. מאז ומתמיד למדתי בבתי ספר דתיים לצד בנים, גם במכללה שבה אני לומד כעת. אפשר להגיד שבזכות התוכנית נהפכתי מבן-אדם בן 50 באופיו לצעיר בן 20, כפי שאני באמת. עצם זה שהגעתי לתוכנית הוא שינוי חיובי, ובעיקר אחד הדברים הכי לא צפויים שעשיתי בחיים שלי. משפחתי אמנם התנגדה בהתחלה, אבל כיום הם מאוד מרוצים".

איך אתה מתכנן למנף את החשיפה?

"כרגע החלום שלי הוא להשתלב בתוך כמה שנים בתחום האופנה הישראלית. אני חושב לעסוק בעיצוב אופנה או בסטיילינג. המטרה שלי היא הפצת קונצפט החליפה בישראל. לדעתי זה שאנחנו לא יודעים ללבוש חליפות מוציא לנו שם רע בחו"ל, שם מקפידים על לבוש נאה".

האם נעלבת מהגדרתך כחנון בתוכנית?

"אני בהחלט חנון, ואף פעם לא נעלבתי כשקראו לי חנון. בבית הספר הכי אהבתי את המקצועות ההומניים - אנגלית, היסטוריה, ספרות ולשון. במגמת האלקטרוניקה בחרתי מתוך ברירת מחדל, כי הבחירה נעה בין זה לבין פיסיקה או כימיה או ביולוגיה שאני שונא.

"מושג החנון מתאר סוג של אישיות והשקפת עולם, של אדם המציב את הידע ואת תחומי העניין שלו מעל הכל. זו כמובן השקפה מוטעית, כי ישנם תחומים רבים החשובים לא פחות מצבירת ידע. אני אישית, כפי שהזכרתי בתוכנית, התעניינתי יותר מהכל בספרות רוסית בתקופה מ-1870 ועד ל-1917".

ברוסיה של אותן השנים היו מגדירים אותך בצורה שונה?

בתרבות הרוסית המושג חנון הפציע בתקופה מאוחרת יחסית לעולם. בשנות ה-70 של המאה ה-20, עקב חדירתה של התרבות האמריקאית לברית המועצות, נוצר מושג חדש שמייצג חנון - 'באטאניק'. לפני כן המלה התייחסה למומחה לבוטניקה. סביר להניח שאם הייתי חי באימפריה הרוסית של סוף המאה ה-19, הייתי מסיים ללמוד בגימנזיה, ואז הייתי עובר לאוניברסיטה. באותם שנים לסטודנטים היה מעמד חברתי הרבה יותר טוב מלסטודנטים בתקופה שלנו. במכללה שלי, למשל, אין קוד לבוש. כל סטודנט יכול ללבוש מה שהוא רוצה".

איזה מין ילד היית?

"בבית הספר היסודי ובתיכון הציקו לי תלמידים ממוצעים, לא-חנונים. אני לא יודע אם זה נבע מקנאה או שנאה, אולי מפני שהייתי שונה משאר הילדים. הרי ילד לא עוסק יותר מדי במדוע מציקים לו. אבל אני חושב שההצקות האלו חישלו אותי ותרמו לביטחון העצמי שלי".

משרדי אבוט-רייף-המאירי, שבהם יוצרים תוכניות כמו "הישרדות", "TLV" ו"הרווק", הם אולי המקום הרחוק ביותר מספרייה. למרות זאת, בשנה שעברה הציפו ערב אחד 150 בחורים מכל הארץ את חדר ההמתנה רחב הידיים, התיישבו בכל פינה וקראו ספרים. אלה היו האודישנים לעונה השנייה של "היפה והחנון", "ואני פחדתי שאחרי העונה הראשונה נגמרו החנונים במדינה, לא תיארתי לעצמי מהו מפלס החנונים בארץ", אומר יוסי אליאס, עורך התוכנית.

"אני לא מכחיש, התוכנית סטריאוטיפית", מודה אליאס, "אבל זו רק נקודת הפתיחה שלה. דאגנו שהתוכנית תשנה את התפישה הרווחת לגבי מי הוא החנון. הדבר האהוב עלי הוא לנפץ את הסטריאוטיפ. להודות בכך שבכולנו מסתתר חנוץ חסר ביטחון וגם ערס קטן. לערבב אותם יחד, ולהציג משהו שלא קוראים לו חנון. קוראים לו בן-אדם".

אז מדוע הלבשתם אותם בחולצות משבצות וסנדלים תנ"כיים?

"כלל לא שינינו את הדרך שבה הם מתלבשים, רק עזרנו להם לבחור איזה בגדים ללבוש מתוך המזוודה שהם הביאו לווילה. מאור ברברבאום, למשל, הגיע אלינו בטי-שירט מצחיקה עם ציור של גמל וכובע מצחייה בצבע חאקי. אמרתי לו: אתה נראה מעולה. לעומת זאת, בתחילה אלכס ביקש להצטלם לתוכנית בחליפת שלושה חלקים ומקל הליכה. הורדתי אותו מהרעיון, כי פחדתי שיבקרו אותנו ולא יאמינו שקיים אדם כזה. הדבר הכי מקסים באלכס זו האותנטיות שלו, הרצון לחוות ולהתנסות. אנחנו מתמללים את כל השיחות עם המתמודדים, והמשפט שמופיע הכי הרבה פעמים בראיונות עם אלכס הוא 'פעם ראשונה ש'. הוא עשה הכל בפעם הראשונה בתוכנית, וזה מאוד מרגש לראות".

איך מצאתם את אלכס?

"ממבט אחד על התמונה של אלכס קלטתי שמדובר במתמודד מיוחד - מעין סבא-ילד".

משפחתו של המתמודד המבוקש ממש לא התרגשה מהתהילה הנוקשת על דלתם. היא העדיפה שהילד המוצלח יתמיד בלימודים וסירבה להשתתפותו בתוכנית. אחרי ישיבת חירום הוחלט שאם החנון לא בא אל המערכת, המערכת תבוא אל החנון. למכונית אחת נכנסו שתיים מעובדות התוכנית ואיליה, אחד המתמודדים מהעונה הראשונה. הם נסעו מתל אביב לעיר מגוריו של אלכס, טבריה. בדרך הם לא שכחו לקנות בונבוניירה.

"אחרי הנסיעה הארוכה, לא פתחו להם את השער לחצר, פערו רק חריץ ואמרו שאלכס לא נמצא", מספר אליאס. המשלחת עמדה שעה מחוץ לבית וניסתה לשכנע, אך המשפחה סירבה, ואלכס ויתר. מה שהפך את הקערה על פיה היה פנייה לאחד המרצים של אלכס, שהסביר למשפחתו שהתוכנית חשובה ממש כמו הלימודים. היתר היסטוריה.

ההפרדה הגסה שבבסיס התוכנית - בין יפות וטיפשות (להלן היפה) לעקומים וחכמים (להלן "החנון") - יובאה היישר מהפורמט המקורי של אשטון קוצ'ר, "Beauty and the Geek". בעונה הנוכחית המשוואה נחשפה במלוא רדידותה כשהמתמודד אור שוחט, חוזר בשאלה וסטודנט למתמטיקה, נחשף בתוכניות בידור כחייל קרבי בעל טורסו של פסל אפולו, שבתוכנית הוסתר תחת זקן וחולצת כפתורים מכופתרת עד לגרוגרת. "אמרו עליו שהוא לא חנון מכיוון שיש לו עיניים יפות וגוף מדהים, אבל מי קבע שחנון חייב להיות מכוער?" מתגונן אליאס.

במקרה אחר פסל אליאס מתמודד יפה מדי: "הגיע לאודישנים מישהו שנראה כמו כפיל של השחקן הנרי דויד. אמרתי לו 'פה האודישנים ליפה והחנון, לא לחנונה והחתיך'. ואז הוא התחיל לדבר, והבנתי שהוא חנון ברמות קטלניות. למרות זאת, הוא לא התקבל".

אשר להמשך הדרך, אומר אליאס, "בא לי עכשיו לערוך עונה של חנונים מבוגרים. הייתי רוצה את בני בגין, לדעתי הוא אפילו יותר חנון מאבא שלו, והיתי מלהק את פנינה רוזנבלום ליפות".

"היפה והחנון" נתפשת בעיני רבים מהמבקרים כבידור לא מזיק, גרועה פחות מתוכניות ריאליטי אחרות. ואולם, פרופ' נורית גרץ, ראש המחלקה ללימודי תרבות במכללה האקדמית ספיר, סבורה שהיא עלבון לאינטליגנציה.

"'חנון' הוא עוד מונח בהיסטוריה ארוכה של מונחים שנועד לרסק את הבן-אדם, לצמצם אותו לתכונה אחת בלבד כדי שיהיה קל יותר לא להסתכל עליו ולא להתייחס אליו", היא אומרת. "הרי מי שאפשר לסכם אותו לתכונה אחת לא קיים".

אבל התוכנית לא המציאה את ייצוג החנון בתרבות, הוא היה קיים הרבה לפניה.

"הציונות בראשיתה רצתה לבנות עברי ישראלי חדש, גברי וחזק, ולכן כל מי שלא התאים סומן כיהודי, גלותי, נשי, יותר מאוחר פרענק, כל מי שהוא לא אנחנו וצריך להחליף שם, מכנסיים, מבטא וצבע עור כדי להיהפך ל'אנחנו'. אבל אחרי הראשית באו הרב-תרבותיות, המרד המזרחי והפמיניזם, שבסופם ההחלטה לתת לכל הזהויות מקום, שם וקול.

"למרבה הפלא, כל התוויות נותרו ורק המקומות הוחלפו: התווית המזלזלת של המזרחי הועברה לאשכנזי, התווית המבזה של סאלח שבתי הבור הוחלפה בתווית של האינטליגנט שהוא בהכרח מכוער ועלוב והנה לנו החנון החדש. כמו כל הסטריאוטיפים שקדמו לו, הוא ממשיך להזין את השנאה ההדדית בין מין למין, מגזר ומגזר, מעמד ומעמד.

"יש לי חדשות: כולנו בין השאר גם פרענקים, גם יהודים גלותיים, גם חנונים וגם קצת נשיים, ומי שהוא לא קצת מזה וקצת מזה, הוא כנראה פשוט מהטלוויזיה, וזה בהחלט לא מקום טוב לחיות בו".

לעומתה אומרת ד"ר עמית לביא-דינור, ראש "התמחות תוכן ויזואלי" במרכז הבין-תחומי הרצליה, כי התוכנית אינה חורגת מחוקי הז'אנר. "הסטריאוטיפים נמצאים בבסיסן של תוכניות המציאות ומטרתם להקל עלינו בפענוח ההתרחשות על המסך".

מה בקשר לנשים חנוניות?

לביא-דינור: "בעונה השלישית של 'הישרדות' היתה הדס, תולעת ספרים דקיקה עם משקפיים מלבניים עדינים. היא אמנם נראתה חלשה אבל הוכיחה המון כוח רצון ואפילו כוח פיסי. שוב ושוב היא ניצחה את כל הגברים והנשים על האי".

מדוע דווקא אלכס בולט בעונה הנוכחית של "היפה והחנון"?

לביא-דינור: "אלכס נראה הזוי יותר משאר המתמודדים, בין השאר כי הוא חי בעולם אחר עם מערכת ערכים שונה שלא תואמת את הגיל שלו".

ד"ר דוד לוין מוסיף: "אלכס מעניין כי הוא מייצג סוג חדש של גיק - הגיק ההומני, דבר שראינו בפעם האחרונה רק אצל אבשלום קור. בניגוד להיי-טק, ההומניות הזאת לא נקשרת להגדרות של גבריות. אנחנו טובעים ברדידות ובשטחיות ובדיבור העילג שמזוהה עם כוכבי הריאליטי, ופתאום מופיע אדם שלא מתבייש לדבר בעברית תקינה, על דברים שנחשבים ללא-מוערכים, שנשכחו. זה משעשע שהיינו צריכים לייבא אותו. אין לנו חנון ישראלי שיצטט את ביאליק או יהיה גאה במורשת תרבותית עברית. נאלצנו לייבא חנון עם תרבות רוסית".



מתמודדים ב''יפה והחנון''. הפצת קונצפט החליפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו