בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אופנה | מחפשים חוף מבטחים: יצירתיות היתר של גוטקס

תצוגת בגדי הים של גוטקס הוכיחה שאין סוף לצורות האפשריות של בגד הים. חבל שאף אחת מהן לא היתה מחמיאה במיוחד

תגובות

זהותן של הידועניות שישבו בשורות הראשונות של תצוגת האופנה של גוטקס - החל בריקי גל וקארן דונסקי וכלה בשרון איילון ואפרת רייטן - לא הותירה ספק באשר למעמדו המיתי של מותג בגדי הים היוקרתי הוותיק. אולם התצוגה שהעלו מנהלי המותג לקראת אביב-קיץ 2011 ביקשה דווקא לצמצם את המרחב שנפער בין תדמיתו הזוהרת מן העבר לבין ההווה המזדחל.

אין זה סוד שהמותג ידע ימים יפים יותר בשנות ה-80 וה-90. התצוגה שהתקיימה ביום ראשון היתה הראשונה שהועלתה בישראל מאז נתמנתה המעצבת הצעירה מולי גראד לעמוד בראשו בקיץ 2009. עד כה, הקולקציות שעיצבה הוצגו במסגרת שבוע האופנה בניו יורק בלבד. "בגדי ים הוא תחום שנחשב למוגבל מבחינה יצירתית, אבל אני חושבת שההיפך הוא הנכון. היצירתיות נובעת מתוך המגבלות הקיימות", אמרה גראד, בת 32, בתום התצוגה. ואכן, ניכר היה כי היא הציבה לעצמה מעט מאוד גבולות או מגבלות בתהליך עבודתה.

תצלומים: לם וליץ סטודיו

הדגמים שנחשפו בתצוגה נלקחו מתוך שתי קולקציות שיצרה גראד במיוחד בעבור השוק המקומי, שיגיעו לחנויות במועדים שונים במהלך העונה, ומדגמים נבחרים מתוך קולקציית הקיץ שהציגה בספטמבר בניו יורק (דגמים מפוארים במיוחד שמיוצרים בהזמנה אישית). יחד הם שיקפו יצירתיות נמרצת, אולי נמרצת מדי - אם בחתכים המורכבים ששולבו בגזרות, בפיתוחי הבדים החדישים, בהדפסים הסוערים או בגודש העיטורים.

צבע היה רכיב מהותי בכולם. הקשת הצבעונית הרחבה התבססה על אבני חן יקרות לצד גוונים חיים של ירוק, טורקיז ופוקסיה. גראד סיפרה כי מעבר להיותו רכיב חזותי, הצבע הוא גם אחד האמצעים שבעזרתם היא מעצבת את צללית הגוף. כך, למשל, בבגד ים בשילובי גוונים של תכלת, צהוב וירקרק או בגוונים חיוורים של כתום שפתחו את התצוגה.

ההשראה הצבעונית, לדבריה, הגיעה מהתבוננות בזריחות ושקיעות מרהיבות בטיול שערכה בהרי הנגב. הצבעים זלגו זה לתוך זה בכיווצים של בדי לייקרה וטול דקיקים, ביריעות שהצטלבו מתחת לחזה או בשובל ארוך של בד שגלש במורד החזה אל עבר המפשעה. "ההתאמה למבנה הגוף היא המרכיב החשוב ביותר בבגדי ים, לכן לרוב האלמנטים בקולקציה יש תפקיד כזה או אחר בעיצוב הגוף", הוסיפה. מן הסתם, הגזרות השונות בקולקציה הותאמו למנעד רחב של מבני גוף. אם כך מדוע הבחירה להציגם על דוגמניות שדופות בלבד? מצד שני, לא בטוח שזה היה עושה שינוי גדול: בתצוגה שהועלתה בניו יורק צעדה גם קריסטל רן, הדוגמנית האמריקאית בעלת המבנה השופע מן הממוצע, שנהפכה בשנים האחרונות לנערת הפוסטר של הדוגמניות המלאות. לבושה בבגד ים תכול עם שובל צהוב שנמתח לכל אורכו, היא לא נראתה במיטבה. למען האמת, לא ברור לאיזו אשה יחמיא החיתוך הגבוה והצר של התחתונים, שגם לא נראה נוח במיוחד.

בגדי ים שלמים בגזרות משונות שכללו כתפיות רחבות במיוחד שהצניעו כתפיים לחלוטין, רכיסה של שרוכים מצטלבים במרכז החזה ויריעות מכווצות שנמתחו באלכסון מתחתיו, ממסגרות את הבטן בצורת מעוין, עיוותו לחלוטין את מבנה גופן של הדוגמניות שלבשו אותם. אפילו לשדופה ביותר מביניהן הם שיוו חזות של אשה הרה.

"לכל חתך יש משמעות. אני תמיד מתחילה בהתבוננות על הגוף ובשאלה מה אני יכולה לעשות בשבילו. אני אף פעם לא עושה עיצוב מסוים רק לשם העיצוב", אמרה גראד. לאור דבריה, קשה עוד יותר להבין את פשר החתכים המשוננים ששילבה בנדיבות בדגמים שעיצבה, בצדי הצלעות או במרכז הבטן. לא זאת בלבד שהם לא יצרו את העניין המתבקש בגזרות, הם אף לא החמיאו לגזרתן הדקיקה של הדוגמניות בתצוגה.

דגמים בגזרות מסורבלות במיוחד, שופעות בד ועיטורים למכביר, נראו כניסיון להשיב למותג מעט מזוהר חוג הסילון שאפיין אותו בעבר. אף שהציעו מורכבות חזותית חדשה, הם נעדרו את הרעננות המתבקשת; היתה בהם ערגה לזיק של העבר יותר מאשר אמירה על מהותם של בגדי ים במאה ה-21.

כמות הבד הקטנה שהם מכילים לעומת הצורך להכיל את הגוף, הדרישה לנסח אמירה אופנתית בשטח פנים מצומצם יחסית והדיוק שנדרש במבנה הגזרה ובמידת החשיפה של העור, הופכים את מלאכת העיצוב של בגדי ים לתהליך מאתגר שנשען במידה רבה על הבדים. הפיתוחים שגראד הציגה מרשימים מבחינת מורכבותם הטכנולוגית, אך ברוב המקרים הם אינם מעוררים חזותית.

הדפסים טרופיים בגונים חיים של ירוק, כחול וורוד צוירו ביד על ידי גראד, אך נוצרו בזיקה לד-נ-א של המותג. גראד ציינה כי אינה מתייחסת לטרנדים באופן מפורש או מודע, וכי מטרתה היא לאזן בין המסורת של המותג לבין החדש. התוצאה הסופית, שהיתה משופעת באבני חן גדולות לצד פאייטים מנצנצים, רצועות בד מצטלבות שחשפו טפחים מן הגוף, טבעות זהב, מלמלות ובדי שיפון מכווצים או כנפות מתבדרות, לא היתה מאוזנת כלל. על פי רוב היא נראתה יותר כמו מדיהן המתחנפים של נערות שעשועים או תלבושתן התיאטרלית של גיבורות-על, ופחות כמו בגדי הים הזוהרים של המותג שנצפו בשנות ה-80 על גופן של נשות אצולה בחופי מונקו או ניס.

בגדי החוף, לעומתם, היו מוצלחים הרבה יותר. ההדפסים האתניים של חלוקי השיפון האווריריים, בגוני תכלת וטורקיז, הציעו יוקרה שמותאמת יותר לאקלים המקומי. חצאיות קלילות שזלגו מצדי האגן היו הצעה מעניינת לבגד חוף, גם אם כי לא תמיד יצרו מראות מצודדים. שמלת חאקי קצרצרה הצטיינה במיוחד. גזרתה המדויקת והאלגנטיות והזוהר שסיפקו חוטי הלורקס הזהובים שנצנצו קלות מהבד, סיפקו מעט מהנינוחות של חופשת קיץ ממושכת, ודי הידור כדי להלום אירוע בשעת לילה מאוחרת.

אם משימתה של גראד היתה להוכיח כי בגדי ים יכולים להופיע בשלל צורות - גזרות חדישות שמדגישות את החזה, בדים בפיתוחים טכנולוגיים מתקדמים כמו לייקרה מטאלית או עיטורים שופעים - אז התצוגה היתה מפגן מרשים של רעיונות חדשים. אין זה אומר שהם הותירו רישום חיובי. חבל שבסופו של יום היא לא הציגה את יכולתם להיות פריט לבוש מרגש או מעורר בפני עצמו.

מחירים (בגדי ים וחוף): 500-1,800 שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו