בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אדריכלות | מישהו הפסיק את הזרם

המרכז הטכני של חברת החשמל בשכונת יד אליהו בתל אביב, מנציגי הדור הראשון של בנייני המשרדים המסחריים בארץ, הוא דוגמה מבריקה לסגנון הברוטליסטי באדריכלות הישראלית. אז מדוע מצבו התחזוקתי כה ירוד?

תגובות

שכונת יד אליהו בתל אביב נהגתה ותוכננה על ידי מהנדס העיר יעקב בן סירה כשיכון עירוני-ציבורי שבשוליו הצפוניים ממוקם אזור תעשייה ותעסוקה. מסוף שנות ה-40 הוקמו בה שיכונים באיכות גבוהה ומבני ציבור ותרבות רבים. אחדים מהם, כמו היכל הספורט יד אליהו (משרד המהנדסים מילשטיין-זינגר) ובית גיל הזהב (אריה ואלדר שרון), נחשבים לאייקונים של האדריכלות המודרניסטית בישראל.

גם באזור התעשייה של השכונה אפשר למצוא מבנים ראויים לציון. למשל תיאטרון הסינרמה המיועד להריסה, והמרכז הטכני של חברת החשמל שנחנך ב-1966 ומשמש עד היום את החברה. המרכז משתרע על פני 20 דונם ומכיל בניין משרדים, בתי מלאכה, חדר אוכל, מוסך ומגרש חניה נרחב. כל אחד מהמרכיבים במתחם זכה לתשומת לב עיצובית קפדנית ולפתרונות תכנון מקוריים. יחד ולחוד הם מרכיבים מכלול של אדריכלות מודרניסטית שמשרתת בנאמנות, ובהתאם לערכי המודרניזם, קהילת עובדים ענפה.

המרכז הטכני תוכנן על ידי משרד האדריכלים של גדעון וטובה זיו. לזיו (שאחר כך היה שותף בתכנון מגדל שלום) כבר היה אז ניסיון מסוים בתכנון מתקני אנרגיה; בסוף שנות ה-50 הוא עבד בצמוד לאדריכל היהודי-אמריקאי הנודע פיליפ ג'ונסון על תכנון הכור הגרעיני בנחל שורק. בעיצוב המרכז הטכני הוא בחר בשפה ברוטליסטית שמנכיחה את שלד הבטון החשוף של הבניין, כמו בבניינים של עיריית תל אביב (מנחם כהן, 1964), בית הסוכנות היהודית (אריה שרון ובנימין אידלסון, 1960) או המועצה המקומית בית שאן (יוסף חי, אלפרד נוימן, ראשית שנות ה-60).

חשיפת השלד איפשרה לזיו לחזק את התדמית הממסדית והמהוגנת של הבניין. בין הקורות זיו תיכנן והתקין פאנלים מיוחדים מאלומיניום שחלקם הפנימי חופה בשיש. בקומת המסד מיקם את חדר האוכל וחדרי השירותים ומעל חלקו המזרחי של הבניין נבנו שלוש קומות משרדים. בשונה מבנייני משרדים רבים שהוקמו בתקופה, הבניין כלל מערכת מיזוג מרכזית. חשבון החשמל מן הסתם לא היווה שום בעיה.

אירופי מדי

פרטי הבטון של הבניין נאים במיוחד. מעקות הגג מאופיינים בתצורה תלת ממדית מורכבת. העמודים בקומת המסד נראים כמו גבעולים הצומחים ממעמקי האדמה. ברוח זאת טופלו בדקדקנות גם מרכיבים פחות "חשובים" במתחם, דוגמת ביתן השומר ואפילו מעקה המתכת המחבר בין הבניין לבין הרחוב. הטוטאליות של התכנון הולמת את הרוח המודרניסטית שמבקשת להציג מוצר חדש, פונקציונלי ועצמאי בתוך הסביבה העירונית הבנויה.

החשיבות האדריכלית של המרכז הטכני היא כפולה. מצד אחד הוא מהווה דוגמה מבריקה לסגנון הברוטליסטי באדריכלות הישראלית, מצד שני הוא נציג הדור הראשון של בנייני המשרדים המסחריים בארץ. למרות חשיבותו ונוכחותו המרשימה, במשך השנים מצבו הלך והידרדר. חלקים מהבטון נצבעו בסיד, חלקים אחרים התפוררו. את הפאנלים מעטרים כיום מזגנים ומעליהם הותקנו מכסי פח שמכסים את שלד הבטון. ברחבת הכניסה הותקן פסל סביבתי מצועצע מהסוג שחברת החשמל מתקינה בכיכרות תנועה, ובאופן כללי נראה שהבניין ידע ימים יפים יותר.

לחברת החשמל היסטוריה אדריכלית מפוארת שנתמכה במשך שנים ארוכות על ידי המייסד והמנהל פנחס רוטנברג. השילוב בין חדשנות טכנולוגית לבין כוח כלכלי איפשר לרוטנברג להשקיע משאבים רבים ביצירת בניינים מעודכנים ומונומנטליים ששירתו מטרה גדולה יותר מאשר תפקידם הפונקציונלי. תכנון מתקני החברה הראשונים הופקד בידיהם של אדריכלים ארץ-ישראלים ידועים דוגמת ריכארד קאופמן, אלכסנדר ברוולד ויוסף ברלין.

המכנה המשותף לכולם הוא התכנון בסגנון הבינלאומי שסימל את המודרניות של האנרגיה החשמלית. בניין תחנת החשמל בחיפה הוזמן במקור מאריך מנדלסון, אדריכל יהודי-גרמני בעל שם עולמי. בשנת 1923 הגיש מנדלסון הצעה למבנה בן שלוש קומות עם שתי רצועות צרות של חלונות וגג משופע מעט. רוטנברג טען כי התכנון "אירופי" מדי והעביר את העבודה לקאופמן. לבסוף הוקם בניין מעט משונה שהיה שילוב של שתי התוכניות, וארץ ישראל הפסידה בניין של אחד האדריכלים החשובים של התקופה.

מחסור בתיעוד

חברת החשמל דווקא ידועה באחריות שלה כלפי אתרים היסטוריים. בשנים האחרונות היא השקיעה משאבים בשיפוץ תחנת הכוח בטבריה, משרדי מחוז חיפה, תחנת הכוח הראשונה בתל אביב ומתקנים אחרים. בנוסף היא דאגה לשפץ בניינים אחרים שנמצאים בשטחה כגון חוות חפציבה על גדת נחל חדרה או תחנת המשנה ה' בירושלים.

כשהועברה למרכז הטכני ביד אליהו שאילתה הנוגעת למצבו, התקשר אחד מדוברי החברה והתעניין מהי חשיבותו האדריכלית אם בכלל. זאת דוגמה מובהקת למחסור המדאיג בתיעוד ובמחקר של המודרניזם הישראלי, שמאפיין לא רק את חברת החשמל אלא גופים מסחריים וממשלתיים נוספים. נוכח הניסיון של החברה בשימור יש לקוות שהיא תבחן מחדש את רשימת האתרים ההיסטוריים שנמצאים בידיה ותעניק את הטיפול המתאים בין היתר גם למרכז ביד אליהו.

מחברת החשמל נמסר כי "החברה מייחסת חשיבות רבה למבנים שברשותה ולערכם האדריכלי וההיסטורי. החברה בוחנת מעת לעת את צורכי הדיור באתריה השונים ובין היתר גם את שיפוץ המבנים, במסגרת תוכניות הפיתוח של החברה. בשלב זה, שיפוץ המבנה אינו נמצא בתוכניות הפיתוח של החברה. אם יוחלט בעתיד לשפץ את המבנה הרי שהדבר יתבצע באופן שייתן ביטוי מרבי לתכנונו האדריכלי".



המרכז הטכני ביד אליהו היום. חשיפת השלד איפשרה לאדריכלים לחזק את התדמית הממסדית


המרכז הטכני ביד אליהו בשנות ה-60.תצלום: ארכיון אדריכלות ישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו