בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבשורה הרעה והרעה יותר

תוכנית החירום להקמת ועדות דיור לאומיות תחסל את הדיון הציבורי, תשתיק התנגדויות, תאיים על פעילותם של ארגונים לזכויות אדם בתכנון ותגביר את הסכנה לשטחים הפתוחים

תגובות

הבשורה הרעה היא שתוכנית החירום להקמת ועדות דיור לאומיות - וד"ל - מסיגה לאחור גם את ההישגים המעטים של דמוקרטיזציה ושקיפות בתכנון. התוכנית שאושרה השבוע בממשלה תחסל למעשה את הדיון הציבורי בתוכניות בנייה, תשתיק התנגדויות, תהווה איום ישיר על פעילותם של ארגונים לזכויות אדם בתכנון, תגביר את הסכנה לשלומם של שטחים פתוחים ושל המרחב הציבורי בכללו, ותחליש את הבקרה, אמנם המינימלית, על אופן היראותו של הנוף הבנוי. הבשורה הרעה היא שמדינת ישראל לא נגמלה מתוכניות חירום, ואין פלא שהנוף הבנוי נראה תמיד במצב מלחמה.

הבשורה היותר רעה היא שגם בלי ועדות דיור לאומיות וקיצורי דרך ואפילו בלי השחיתויות של פקידים ונבחרי ציבור (לא כאן המקום לפתח את הטיעון למה הולילנד היה מלכתחילה פרויקט הרסני, לפני שהשחיתות נכנסה לתמונה) - הנוף הבנוי נראה רע והופך את המרחב הציבורי לזירת התגוששות מתמדת המחלחלת מהממד הפיסי והחזותי לממד הקיומי. וזאת גם אם "הביורוקרטיה", כפי שמכונה כאן בלעג הליך תכנון מתוקן, מצליחה פה ושם למנוע כמה קטסטרופות.

כשנבנו מגדלי חוף הכרמל, תעודת עניות לכל מי שקשור לתכנון, אדריכלות וקבלת החלטות ודיראון לעולם, לא היו ועדות דיור לאומיות, וגם לא כשבניין תיאטרון הבימה נהפך למפלצת. כדי להקים ישובים חדשים והרחבות חדשות על כל גבעה בתולה, אין צורך בנשק יום הדין מבית מדרשו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. קיצור הליכי התכנון והבנייה לא נדרש גם לתכנון, הקמה והרחבה של ההתנחלויות - הן נבנות מעצמן.

גם בלי הסופרטנקר, הנוף העירוני בשכונות והרבעים החדשים בערים בישראל, בין היתר באילת, באר שבע, פתח תקוה, נתניה ותל אביב, הוא כמו שהוא - מפוזר ומבוזר, דליל אבל נראה צפוף ומעיק, אוסף של "מתחמים" ופרוורי מגדלים, כבישים וחניונים ללא רצף אורבני וללא מחשבה כיצד הכל פועל ונראה ביחד. עוד לפני שקמה ועדת דיור אחת, לא נוצר כאן בשנים האחרונות שום מרקם עירוני ראוי לשמו והבשורה היותר רעה היא שגם מעט העירוניות מתכרסמת מבפנים. שטח הבנייה בישראל יוכפל בשניים-שלושה עשורים הבאים והמחשבה איך זה ייראה מצמררת. וזה לא רק עניין של טעם, אלא של שפיות הדעת.

משהו בסיסי בהרבה מאשר ועדות דיור לאומיות דפוק בתפישת התכנון העירוני עצמו, ביחס למרחב הציבורי ובכך שתכנון הוא לטובת הכלל. כדי להסיט את הטיטאניק הזה ממסלול ההתרסקות צריך להתחיל לחנך דורות חדשים של מתכננים ואדריכלים ומקבלי החלטות. הבשורה הרעה יותר היא שזה לא עניין של יום אחד ולא יומיים. עד אז, צריך בכל דרך אפשרית להאריך את הליכי התכנון ולא לזרז אותם, לזרוע חסמים, להציב כמה שיותר מכשולים, להכריז על מורטוריום כדי לבנות כמה שפחות. ממילא שום דירה לא תצא מהסופרטנקר הזה למי שבאמת זקוק לקורת גג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו