בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הזורעים בדמעה, ברינה יעשו שופינג

בניין ממגורות תבואה שומם בבני ברק זכה לחיים חדשים בדמות מתחם חנויות לריהוט ועיצוב, וכך נהפך לדוגמה מצוינת לשימוש מחודש בבנייני תעשייה

תגובות

אזור התעשייה הצפוני של בני ברק הוא דוגמה טובה למושג ה"אי מקום" (non-place) שתבע האנתרופולוג הצרפתי מארק אוז'ה ב-1995. אוז'ה התייחס למקומות מעבר, כמו אוטוסטרדה, חדר בבית מלון, שדה תעופה או סופרמרקט, שאינם יוצרים זהות ממשית או מעוררים בקרב המבקרים והשוהים בהם רגש משמעותי.

בבני ברק ה"אי מקום" מתבטא בשורה של בניינים חסרי אופי שממוקמים לאורך רחוב לח"י. הקשר היחיד שלהם עם הרחוב הוא גדרות מתכת שתוחמות אותם ומגרשי חניה מאולתרים. להולכי רגל מזדמנים אין מה לחפש שם. באופן מפתיע דווקא האי מקום הזה - במפגש הערים בני ברק, רמת גן ותל אביב - נהפך למשכנן של חנויות לעיצוב וריהוט שמבקשות לעשות בדיוק את הפעולה ההפוכה, להפוך חלל למקום בעל משמעות ותוכן.

עד לאחרונה התמקמו מרביתן בבנייני שגרתיים, ופרויקט של שימוש מחודש בבניין ממגורות היסטורי מבקש להעניק להן חלופה ראויה. ממגורות התבואה של בני ברק נבנו בשנות ה-30 סמוך למסילת הרכבת המנדטורית על ידי חברת "ממגורות". הן כוללות מבנה מלבני גבוה וסדרה של שבעה מבנים ריבועיים עם גג פירמידלי ששימשו לאחסון תבואה.

לכל אחד מהם יש "פטמה" בחלקו העליון שאיפשרה למלא אותו בתבואה באמצעות קרונית פלדה. בשנות ה-80 הופסקה פעילותן ומאז עמדו שוממת. בניין ממגורות דומה שניצב בסמוך נהרס לפני כחמש שנים, ועל המתחם כולו איימה סכנת הריסה. "לבסוף היזמים הבינו שחבל להם להרוס", אומר האדריכל יוסי פרידמן, מרצה בכיר בחוג לעיצוב פנים במסלול האקדמי במכללה למנהל, "החלל של הממגורות מתאים בדיוק לתמהיל החנויות שנמצא במקום. כוחות השוק הצילו אותן".

פרידמן עוסק מזה ארבע שנים במחקר של ממגורות בארץ יחד עם הסטודנטים שלו. הם עוסקים במיפוי הבניינים ומציעים בעבורם פרויקטים של שימוש מחודש. "מרבית הממגורות שמצאנו ממוקמות בישובים של ההתיישבות העובדות, קיבוצים ומושבים, אבל גם על הצטלבויות חשובות של דרכים כמו בני ברק. במשך השנים העיר עטפה אותן וכיום הן חלק מהמרקם העירוני. הממגורה ברחוב לח"י היא יחידה במינה מבחינת הצורה. היא מזכירה לי את הזאבה האיטלקייה עם שבעת הגורים".

הממגורה כתפאורה

שמונת המבנים במתחם הוסבו לחנויות בתחום העיצוב, החשמל והרכב. ההסבה המוצלחת ביותר היא של חנות קנה-קש שהוקמה ב-1994 ומשווקת כלי בית ורהיטי חוץ ופנים העשויים מחומרים טבעיים שמיובאים במרביתם מהמזרח הרחוק. את החנות עיצב האדריכל הפיליפיני אנטוניו בודג'י לאיוג, בן למשפחת יצרני רהיטים. הוא שילב בין חומרים טבעיים כמו עץ ובמבוק לבין ברזל וחומרים ממוחזרים שונים, והצליח ליצור חלל שמקיים דיאלוג אינטליגנטי בין הממגורה לבין השימוש המחודש.

בודג'י השאיר את הקירות חשופים כמעט לגמרי ואת מערכות מיזוג האוויר והחשמל הטמין בצינורות מתכת חלודים שמתחברים לעבר התעשייתי של המקום. ההישג הגדול שלו הוא מה שנותר ללא טיפול עיצובי: תקרת הפירמידה המרשימה, מעין שתי-וערב של משולשים, חשופה לחלוטין ומאפשרת למבקרים ליהנות מחלל פתוח בגובה 15 מטר. גם הקירות הצדדיים ועמודי הבטון נותרו חשופים, ומספקים רקע מונוכרומטי למוצרי הבמבוק השונים, או להפך.

חנות מטבחי רגבה הסמוכה, שפרידמן עיצב בעצמו, מוצלחת פחות מבחינת היחסים שבין החדש לבין הישן. פרידמן תיכנן שורה של חללי תצוגה ומשרד שממוקמים במעין בתי גבס מצועצעים שנועדו להזכיר את הדימוי הקלאסי של בית מגורים עם גג משולש. הוא ניתק למעשה את הבנייה החדשה מדפנות הממגורה ובכך יצר למעשה בניין תוך בניין. הגובה של החלל איפשר לו לחלק את החנות לשני מפלסים ולשורה של חדרים שמדמים קנה מידה של מטבחים אמיתיים. למרות השימוש בחומרים קלילים ושקופים, הממגורה משמשת במקרה זה כתפאורה ונתפשת פחות כחלל אחד גדול.

יתר החנויות במתחם אינן מצליחות לשמור על האיכויות של חללי הפירמידה. בחנות אחת ציפו את תקרת המשולשים במעין צבע שפריץ לבן. בחנות אחרת כיסו את הקירות בלוחות גבס ללא התחשבות. יש לשבח את ההחלטה שלא להרוס את המתחם, ומאידך חבל שלא נעשה צעד נוסף במחקר ובתכנון כדי להעניק למקום ערך מוסף ואף למשוך אליו מבקרים מזדמנים. ייתכן שעם תכנון מושכל ניתן היה להפוך למשל את מגרש החניה לכיכר ציבורית עם עצים ובתי קפה ולתרום במשהו לשינוי אווירת האי-מקום של האזור.

אזור התעשייה של בני ברק הוא רק דוגמה אחת לשורה של אזורי תעשייה שנבנו לאורך מסילות הרכבת בימי המנדט הבריטי, כמו עורף נמל חיפה, תחנת הרכבת חדרה-מזרח ואחרים. כמעט בכל אחד מהן ניתן למצוא בניינים בעלי ערך אדריכלי והיסטורי, שחלקם גם ראויים להיכנס לרשימות השימור.

בתוכנית המורשת הלאומית (תמ"ר) שהוצגה בשנה שעברה על ידי הממשלה אין כל התייחסות לאתרי התעשייה ההיסטוריים, לא לאלה מתקופת המנדט ולא לאלה שנבנו לאחר קום המדינה. השיפוץ שעברו הממגורות ברמת גן הוא דוגמה טובה, גם אם לא מושלמת, לפוטנציאל של שימוש מחודש בבנייני תעשייה, מקרה שראוי לשמש כמודל לפרויקטים דומים.



חנות קנה-קש


מתחם הממגורות המחודש בבני ברק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו