בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסכסוך הישראלי פלסטיני - גרסת האטלס

אינספור מאבקים, קרבות, כיבושים, נסיגות, ניצחונות ותבוסות מקבלים ביטוי גרפי באטלס חדש, המשרטט את הקונפליקט הישראלי-פלסטיני על גבי מפות

תגובות

מפה אחת שווה אטלס שלם: המפה הראשונה בספרה החדש של האדריכלית מלכית שושן "אטלס הקונפליקט ישראל-פלסטין" היא תצוגה רב שכבתית של ההתיישבות בארץ ישראל על גלגוליה השונים מאז מלכות שאול ב-1040 לפני הספירה ועד ימינו אלה, ועדות קרטוגרפית לרצף תזזיתי אינסופי של שינויים טריטוריאליים בלתי פוסקים.

הביטוי הגרפי לרצף ההיסטורי הזה של אלפי שנות מאבקים, קרבות, כיבושים, נסיגות, ניצחונות, תבוסות ושפיכות דמים שאין להם סוף מזכיר כתם רורשאך. אולי רק במקרה או בעיני המתבונן בלבד, ואולי מתוך רצון לא מודע להצביע על כך שהיסטוריה נהפכה זה כבר לפסיכולוגיה.

כתם הרורשאך הגיאוגרפי הוא הפתיח לספר-אטלס המשרטט את גבולות הקונפליקט הישראלי-פלסטיני ב-100 השנים האחרונות ומציב אותו בהקשר מרחבי טריטוריאלי. הספר הוא פרי מחקר של כעשר שנים. הוא רואה אור בהוצאת 010 ההולנדית המתמחה בספרי אדריכלות ויוצא בהולנד, באנגלית, לקהל אירופי - במקום שיתפרסם בישראל, בעברית, לקורא ישראלי.

הקונפליקט אינו נושא חדש, לא בישראל וגם לא באירופה, המגלה בו כידוע עניין רב. יחד עם זאת, שושן מנסה לעשות אדריכליזציה וויזואליזציה של הסכסוך ולשים אותו על המפה. או ליתר דיוק, על 500 המפות המרכיבות את הספר וממחישות דרך התרחשויות שונות, מלחמות, התיישבות, הסכמים, את תהליך "בנייתה של ישראל מול הרס היישוב הפלסטיני".

האטלס הוא המשך והרחבה של פרויקט מחקר ומיפוי קודם שעשתה שושן כסטודנטית והתפרסם בספרון "טריטוריה" לקראת הביאנלה השמינית לאדריכלות בוונציה ב-2002. המחקר הוצג בחלקו בתערוכה "הפרעה גבולית" שאצר האדריכל צבי אפרת ונגעה לראשונה בקונפליקט הלאומי בהקשר אדריכלי. אטלס הקונפליקט הוא במידה רבה תמונת ראי לעבודתו המונומנטלית של אפרת "הפרויקט הישראלי", המתעד את הפרויקט האדריכלי ההרואי של בניין הארץ. האטלס של שושן משלים את המלאכה. "רציתי לדעת כיצד הדימוי של מאות ישובים פלסטיניים הרוסים נראה על המפה מול ההתיישבות היהודית-ישראלית החדשה", היא אומרת.

בין הרס לבנייה

שושן, שנולדה ב-1976 בחיפה, היא בוגרת הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. בתום הלימודים עברה להולנד, שם היא מתגוררת כיום עם משפחתה. היא המייסדת ויושבת הראש של ארגון FAST למען "מרחב ללא גבולות". הארגון שהקימה פועל במימון קרנות ממשלתיות וציבוריות הולנדיות ובינלאומיות לקידום פעילות אדריכלית פוליטית-חברתית במדינות בסכסוך ברחבי העולם - בעיראק, אפגניסטאן, גיאורגיה וגם ישראל.

לפני שלוש שנים יזמה הפנינג אדריכלי-אמנותי בינלאומי בעין חוד במחאה על תוכנית מתאר חדשה לכפר מטעם משרד הפנים, שקיצצה עוד יותר את שטח המחיה במקום, שרק אז חובר לראשונה אחד מבתיו לרשת החשמל. ההפנינג התקיים בשיתוף אגודת ה-40 למען כפרים לא מוכרים בישראל, שהיתה שותפה גם לחוברת "טריטוריה".

העניין של שושן במרחב הסכסוך החל בשנה השלישית ללימודי אדריכלות, כשהתבקשה לתכנן מרכז קניות על מגרש ריק ליד תל אביב ומצאה בו שרידים של בית קברות פלסטיני הרוס, ועולמה התהפך. את המשך הקריירה המקצועית שלה היא מקדישה לאקטיביזם אדריכלי פוליטי וללימוד לעומק של ההיסטוריה הטריטוריאלית של ישראל.

באמצעות פרויקט המיפוי היא מבקשת להמחיש את "הקשר הדינמי בין הרס היישוב הפלסטיני לבנייתה של ישראל". ההתפכחות של שושן חלה בד בבד עם רגע ההתחלה של השיח האדריכלי-פוליטי בישראל, שכיום לא נותר ממנו כמעט דבר. האדריכלות תתגייס גם הפעם לתכנון מאות בתים בשטחי כיבוש כתגובה לרצח באיתמר ותתרום את חלקה למעגל האינסופי של הקונפליקט.

הספר מכיל שני חלקים, אטלס ולקסיקון. מאות המפות באטלס מסווגות על פי מונחי מפתח - גבולות, טיפוסי התיישבות, בעלות על קרקע, דמוגרפיה, תכנון נוף, מים, ארכיאולוגיה, ירושלים. כל אחד מהם חיוני להבנת הקונפליקט והצורות השונות שהוא לובש במרחב המשותף. המפות מעוצבות לפי קודים גרפיים מוסכמים הלקוחים מאטלסים מסורתיים אבל משתמש בהם כדי "לפרק את הכוח" הקרטוגרפי המסורתי ולהעניק נוכחות שוות ערך במרחב גם לחסרי הכוח, הבלתי מתועדים והבלתי מוכרים. למשל, כפרים פלסטיניים בלתי מוכרים בישראל שאין להם כתובת ואינם נמצאים על המפה, לא באופן מטאפורי אלא בפועל.

היפה בעולם

הלקסיקון משלים את התצוגה הקרטוגרפית במילון מונחים, תצלומים קולעים וגלריית פורטרטים הקשורים למרחב הסכסוך, אם באופן ישיר ואם באסוציאציות שאומרות הרבה יותר. בדומה ל"פרויקט הישראלי" ובהשראת ספרו של רם קולהאס "S,M,L,XL", הסדר האלפבתי בלקסיקון הכתיב באופן שרירותי את התוכן. אבל השרירותיות באטלס, כמו בדוגמאות שלעיל, היא רק מראית עין ויש לה מסרים משלה, כפי שאפשר ללמוד ממבחר אקראי של מונחים - נכסי נפקדים, מנהרות, עצי אורן, חומה, חומה ומגדל, אוכלוסייה, בדואים, פיק"א, קו התפר, ישוב, קו כחול, התנחלויות, דונם, הקו הירוק, קרווילות - שמדברים בעד עצמם ומרחיבים את הגדרת הרלוונטיות.

כך, לדוגמה, תחת הערך אי-ביי, אתר המכירות הפומביות שלא חלם אפילו שייקח חלק בסכסוך, מתפרסמת ידיעה על מכירה של חלקי קטיושה ממלחמת לבנון השנייה. הערך "חומה חיה" הוא סיפורו האישי של בלוגר ניצול שואה מקיבוץ מנרה שמספר ב-2003 על 60 שנה של מלחמות ללא תוחלת בגבול הצפון, גדרות ומלחמות, שדות מוקשים, עוד גדרות ועוד מלחמות ועוד מוקשים מאז הגיע לקיבוץ ב-1943 כדי להיות בעצמו "חומה חיה".

הערך "גן חיות" מוקדש לסיפור הלא ייאמן על חמורים לבנים בגן החיות בעזה שנצבעו כזברות. מלקולם איקס זכה לערך משלו בציטטה אנטי-ציונית בוטה מראיון לעיתון מצרי מ-1964, שמינפה קצת את הרייטינג של האטלס אבל גרמה להרמת גבה אפילו באירופה.

העיצוב הגרפי של האטלס הוא פרויקט בפני עצמו וזיכה את המעצב, האדריכל ההולנדי יוסט גרוטנס, בפרס "הספר היפה בעולם" בתחרות בלייפציג לפני כמה שבועות. בנימוקים לפרס ציינו השופטים כי גרוטנס הצליח לתמצת נושא סבוך כל כך לאטלס קומפקטי בממדים של ספר כיס כמעט, ולעשות סדר בכאוס. הפרס מגיע בחלקו אם לא למעלה מזה לשושן עצמה. את הרעיון של מיפוי הקונפליקט היא הגתה לפני יותר מעשור ומימשה בספרון "טריטוריה" ביתר הצלחה גרפית מאשר באטלס. כמו "טריטוריה", גם האטלס הוא סיפור בלי סוף וימשיך כל עוד הקונפליקט קיים. הסימנים מראים שנישאר באטלס עוד זמן רב. למרבה הצער, לא יהיה מנוס ממהדורות חדשות.



ההתיישבות בארץ ישראל על גלגוליה השונים, מתוך ''אטלס הקונפליקט ישראל-פלסטין''


קרקעות בבעלותם של לא יהודים בארץ ישראל, מתוך הספרון ''טריטוריה''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו